(צפו בריאיון עם אהרון לוצקי, מנכ"ל "תיקון עולם")
לפני קצת יותר משבע שנים, אחרי שביתו של הזוג המבוגר ושומר המצוות ביישוב הפסטורלי שבצפון התרוקן מהילדים שהתבגרו, החלו להתמלא חלליו הרבים בצמחים. אלו היו המעבדות הראשונות בישראל לגידול ולפיתוח קנאביס רפואי ברישיון משרד הבריאות. אט-אט יצאו החממות מהבית הסודי אפוף השלווה הגלילית והתפתחו לחברת "תיקון עולם", המחזיקה היום באחת מחוות גידול הקנאביס הרפואי הגדולות בעולם. בשבע השנים שעברו מאז נפתחו שבע חברות ישראליות נוספות לגידול ולפיתוח זנים חדשים של קנאביס. כל אחד מהם, כך לפי המגדלים, נועד לטיפול במחלות ובסימפטומים שונים וממוקדים.
בימים אלה, כשהקנאביס הרפואי שגדל בישראל נהפך לאחד המבוקשים ביותר בעולם, צפוי בג"ץ להכריע בעתירה שהגישו המגדלים נגד משרד הבריאות. לטענת המגדלים, נוהלי ההסדרה שמשרד הבריאות מבקש ליישם יפגעו בצורה אנושה בפוטנציאל הכלכלי האדיר שטומן בחובו ענף גידול הקנאביס הרפואי בישראל. יתרה מכך, נשאלת השאלה מה תהיה התרומה הכלכלית של הענף אם תונהג לגליזציה בתחום.
"בישראל יש את התנועה הכי גדולה בעולם בהתעניינות בנושא הקנאביס הרפואי ומוצריו", אומר ערן רייס, מנהל ההסברה והרגולציה ב"תיקון עולם". "שווי השוק העולמי צפוי להגיע בשנת 2016 ל-42 מיליארד דולר והנושא יוכרע על ידי ממשלת ישראל. אנחנו מקווים ומאמינים שסגן שר הבריאות יעקב ליצמן והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן שזה עתה נכנסו לתפקידם ידעו איך להסיר את המכשולים הרבים שנקרים בדרכנו".
ישראל היא המדינה המובילה בעולם בידע, במחקר ובפיתוח בתחום הקנאביס הרפואי. עד לתחילת שנות ה-60 המבנה הכימי והביולוגי של הקנאביס לא היו ידועים. בשנת 1964, כשחתן פרס ישראל לכימיה פרופ' רפאל משולם היה פיזיקאי צעיר במכון ויצמן, הוא פרסם ביחד עם יחיאל גאוני מחקר שבו תיאר כיצד הצליחו לבודד את הטי-אייץ'-סי (THC), המרכיב הפסיכואקטיבי (הממסטל) העיקרי בצמח הקנאביס, והסביר את המבנה שלו. בעשורים שחלפו מאז שהובילה ישראל את המחקר בתחום הקנאביס, היא נהפכה למדינה הראשונה בעולם שקבעה רגולציה, קריטריונים ונהלים לאספקת קנאביס רפואי לחולים ברישיון משרד הבריאות.
"המשמעות של ישראל בשוק הקנאביס העולמי היא דרמטית כי היא חלוצה עולמית", אומר לוואלה!NEWS בכיר בענף גידול הקנאביס הרפואי בארץ. "היא מקדימה את יתר העולם בידע בתחום והיא גם הייתה הראשונה שהכניסה וקבעה רגולציה ומשטר לאספקת קנאביס רפואי לחולים. עם הזמן משרד הבריאות הכניס התוויות רפואיות לחולים במחלות מוגדרות שזכאים לבקש רישיון לשימוש בקנאביס הרפואי. מדינות בעולם שמבקשות ללמוד מישראל הופכות ליותר מעשיות כשאצלן, לדוגמה - בשונה מישראל - רופא יכול לכתוב מרשם לקנאביס רפואי. זה צו השעה".
מגדלי הקנאביס בישראל מצביעים על שלושה מכשולים עיקריים שמונעים מהענף לצמוח ולממש את הפוטנציאל הכלכלי הרב הטמון בו. המכשול הראשון נוגע להגבלת סמכותם של מרבית הרופאים בישראל לתת מרשם לחולים שעומדים בקריטריונים לקבלת רישיון לשימוש בקנאביס הרפואי. המכשול השני אוסר על יצוא הקנאביס הרפואי הישראלי, שנחשב לאחד המבוקשים ביותר בעולם. המכשול השלישי נוגע להסדרת שיווק המוצרים הרפואיים לצרכנים. בסוגיה זו ניטש ויכוח קשה בין משרד הבריאות לבין המגדלים, שטוענים כי הדבר יביא לחיסול הענף או לדרדורו הדרמטי.
נושא זה נמצא במרכזו של מאבק משפטי בין הצדדים. המגדלים מוחים על כוונת משרד הבריאות להוציא את שיווק המוצרים מידיהם ולהעביר אותו ללא מכרז לחברה אחת, חברת האספקה הרפואית "שראל", שתשווק את הסחורה של כל המגדלים, ללא זיהוי החברה שגידלה את הקנאביס. כמו כן, מוחים המגדלים על כוונת המשרד להוציא מכרז לגידול קנאביס רפואי אחת לחמש שנים. "כל ההשקעות שלנו במחקר ובפיתוח הזנים ירדו לטמיון מאחר שבתקופה קצובה וקצרה של חמש שנים לא נוכל להשקיע משאבים לטווח הרחוק", אמר אחד המגדלים.
בשבוע שעבר הורה בג"ץ למדינה לנמק בתוך 60 יום מדוע הליך הפצת הקנאביס דרך חברת "שראל" הוא הליך סביר, לאור העובדה שהוא כולל לא פחות משבע חוליות. "משום שלא יצא מכרז אנחנו לא בדיוק יודעים מה הולך שם", אומר המגדל. "למה צריכים להיות שבעה שלבים בין המגדל ללקוח הסופי? למה לא ארבעה? זה מייקר מאוד את התרופה ומכניס לתהליך גופים שלא צריכים להיות בו. המציאו כל מיני דברים לא ברורים, למשל לערבב בין זנים שונים של קנאביס זה לא הגיוני. אין לנו בעיה שבראש המנגנון יעמוד גוף חזק זה רק יקדם אותנו. עם זאת, זה צריך להיעשות בצורה נכונה".
להסדיר שוק פרוץ
גורמים במשרד הבריאות דוחים את הביקורת ומסבירים כי עד היום ענף הקנאביס לא היה מוסדר. "האמנה הבינלאומית מחייבת את הממשלה לקבל לידיה ולבעלותה את כל הקנאביס שמגודל במדינת ישראל ומכאן להשתמש בו לצרכים רפואיים", טוען גורם במשרד הבריאות. "המציאות שהייתה נהוגה עד היום היא שהחולה קונה את הקנאביס הרפואי מהיצרן עצמו. ראית פעם מצב שחולה הלך לקנות את התרופה שלו ישירות מחברת 'טבע' או 'כצט'? החברה תקלוט את כל הגידולים, תארוז אותם, תפזר בבתי המרקחת בכל רחבי הארץ ותדאג להסדרה של כל השוק הזה שעד היום היה פרוץ".
במשרד הבריאות מסרו גם תגובה רשמית, שבה נטען כי המשרד "פועל בהתאם להחלטת הממשלה ונמצא בשלבים מתקדמים של הסדרת התהליך מבחינה מקצועית וארגונית. מטרת תהליך ההסדרה לאפשר לחולים הזקוקים לכך, על פי אמות מידה מקצועיות, לקבל את החומר מהסוג הנכון והמתאים להם, ובכמות הנכונה כדי להקל עליהם".
עוד הוסבר כי "במשרד הבריאות הוקמה יחידת הקנאביס הרפואי (יק"ר). מספר בעלי הרישיון לקנאביס רפואי עלה מכמה מאות לכ-20 אלף. הוחל בהקמת נקודת איסוף מרכזית ובה מעבדות לבקרת איכות של החומר. נקבע מנגנון איסוף, אריזה והפצה של החומר, כשהמטרה בסוף התהליך להפיץ את החומר בדומה לתרופה על פי רישיון על סמך מרשם רופא, ובבתי המרקחת שהורשו לכך".
גרם קנאביס נמכר בשוק הבלתי חוקי בישראל בסכום שנע בין 120-100 שקלים. משרד הבריאות קבע כי חולה שמקבל רישיון לשימוש בקנאביס הרפואי ישלם לספק 370 שקלים כולל מע"מ לחודש, ללא קשר לכמות שהוא צורך. ערן רייס מ"תיקון עולם" אומר כי הכמות הממוצעת שחולה צורך בחודש היא 35 גרם. מכאן, שגרם קנאביס רפואי עולה לחולה ממוצע קצת יותר מ-10 שקלים - כעשירית מהמחיר ברחוב.
לדברי אחד המגדלים האחרים, הרווחים בענף בשלב זה אינם גבוהים, בלשון המעטה. "היום מדינת ישראל מוכרת את הקנאביס הזול בעולם. עלות הייצור בעולם לגרם קנביס היא שלושה עד חמישה דולרים ואצלנו יש חולים שמקבלים אותו גם בפחות מעלות הייצור הזו. המצב שנוצר הוא שבמדינת ישראל אפשר להפיק קנאביס זול ברמה גבוהה, אבל לא נותנים לנו להרוויח. הסכום שחולה משלם 370 שקל נקבע יום בהיר אחד ולא עודכן מאז, גם לא אחרי שהמע"מ עלה. הדבר ההגיוני הוא תשלום לפי צריכה; יש גם זנים שונים שעלות הגידול שלהם שונה והמחיר צריך להיות שונה. ברגע שזה ייפתח - זה כבר ישנה את המצב. בנוסף, אם מדינת ישראל יכולה להיות ספקית לכל העולם - יש פה שוק עצום. היום יש חברה אחת באירופה שמוכרת קנאביס ממדינה למדינה ב-10 יורו לגרם".
קנאביס הוא סם האסור לשימוש ולסחר בישראל, אלא אם הוא ניתן לצרכים רפואיים וברישיון משרד הבריאות. כדי למנוע שימוש או מסחר האסורים בחוק נאלץ המשרד להקים מנגנון שימנע את זליגת הסם לשימושים האסורים. במסגרת מנגנון הפיקוח הוחלט להגביל את מספר הרופאים הרשאים לתת לחולים הקשים רישיון של משרד הבריאות לצריכת הסם לקצת יותר מ-30. יתר אלפי הרופאים הפזורים ברחבי הארץ יכולים להגיש המלצה למשרד הבריאות לתת רישיון לצריכת קנאביס רפואי לחולה שלהם.
"מדובר בפרוצדורה מסובכת וארוכה. התהליך לאישור ההמלצה יכול להימשך בין שלושה לשמונה חודשים. מדובר בנצח, החולה ממשיך לסבול ולהתייסר ובתוך פרק זמן כל כך ארוך הוא יכול כבר למות", אומר בזעם אחד המגדלים. "הדבר הזה משאיר ברשימת ההמתנה עוד עשרות אם לא מאות אלפי חולים אחרים שזכאים לפי הקריטריונים לקבל את הרישיון".
כששוק הקנאביס הרפואי בארץ החל את דרכו מספר החולים שהחזיקו ברישיון לצריכתו עמד על 400 בלבד. היום עומד מספר החולים המחזיקים ברישיון כזה על 22 אלף. "מספר החולים שמחזיקים היום ברישיון לצריכת קנאביס רפואי לא עלה כבר שנה וחצי", טוען רייס. "רשימת ההתוויות של משרד הבריאות כוללת מספר לא מבוטל של מחלות ובהן סוגים שונים של סרטן, פרקינסון, טרשת נפוצה, מחלות נוירולוגיות, כאבים כרוניים, בחילות ועוד. בסך הכול מדובר בכמות של קרוב לחצי מיליון חולים בישראל שעומדים בקריטריונים שקבע משרד הבריאות לקבל את הרישיון. בקנדה כל רופא משפחה מומחה יכול לתת מרשם לקנאביס רפואי, כמו תרופה לכל דבר. כשזה יקרה, אז יהיו הרבה יותר מטופלים".
שוק הקנאביס בישראל מגלגל כיום יותר ממאה מיליון שקלים בשנה והוא מעסיק באופן ישיר ועקיף 800 עובדים. על פי החישוב של "תיקון עולם", כל 10,000 מטופלים נוספים יוסיפו 300 מקומות עבודה, הכנסות הענף יגדלו בכ-60 מיליון שקלים ומתוכם תגזור המדינה כ-40% במסים שייכנסו לקופתה. אבל זה, אומרים המגדלים, רק חלק קטן מהפוטנציאל השיווקי של הענף המשגשג.
"בשנה האחרונה מגיעות אלינו כל שלושה שבועות חברות ממדינות רבות בעולם שבהן אושר השימוש בקנאביס הרפואי, אשר מתעניינות ביבוא של הקנאביס הרפואי מישראל למדינותיהן. קיבלנו פניות מקנדה, וושינגטון, ניו יורק, קולורדו, צ'כיה, רומניה, פורטוגל, אוסטרליה ועוד", מספר רייס. "לפני ארבעה חודשים הגיע לארץ שר הבריאות הצ'כי והתעניין ביבוא קנאביס מישראל למדינתו עבור 40 אלף מטופלים בחודש. שווי העסקה הזאת לבדה עומד על כחצי מיליארד שקלים לשנה. הבעיה היא שמשרד הבריאות והמשרד לביטחון הפנים מתנגדים ליצוא והאוצר מפסיד פוטנציאל אדיר של הכנסות ממסים. הידע והזנים המבוקשים יוצאים ממתקני החברות הישראליות לחו"ל. 'תיקון עולם' בעצמה נמצאת כעת בשותפות עם חברת 'מדרליף' בקנדה ובקרוב תהיה שותפות דומה גם בארצות הברית. אנחנו נוכל לייצא את התוצרת שלנו מחו"ל, אבל זה פספוס של מדינת ישראל שהממשלות הזרות ירוויחו מסים מהעסקים הישראלים ולא קופת המדינה שלנו".
דוגמה רלוונטית נוספת, אשר ממחישה עד כמה מפסידה המדינה מאיסור יצוא הקנאביס, קשורה לייצור חומר ושמו סי-בי-די (CBD). זהו המרכיב השני המרכזי בצמח הקנאביס והוא אינו בעל השפעה פסיכואקטיבית. הרבה מהסגולות הרפואיות המיוחסות ל-THC הן בעצם בזכות הסי-בי-די. בצורתו הטהורה, שווי קילו אחד של החומר שווה מיליונים רבים. הביקוש אליו עצום, אך כיום גם חומר זה אסור ליצוא.
לפני כמה חודשים, זמן קצר לפני פיזורה של הכנסת הקודמת, הניח חיים כץ, היום שר הרווחה, הצעת חוק להתיר לכל רופא מוסמך לתת לחולים מרשם לקנאביס רפואי. נוסף על כך, ביקשה הצעת החוק לפתוח את ענף הקנאביס ליצוא. אלא שאז התפזרה הכנסת ועתה מקווה השר כץ כי אחד מחברי הכנסת ימשיך במשימה שבה התחיל. "כאשר הנושא יונח על שולחן הממשלה אפעל לשכנע את ראש הממשלה ואת השרים להסדיר מיד את נושא יצוא הקנאביס הרפואי מישראל. מדובר בפוטנציאל הכנסות של מיליארדים לקופת המדינה ואלפי מקומות תעסוקה חדשים בפריפריה", הוא אומר. "ישראל לא יכולה לאפשר לעצמה לפספס את הפוטנציאל האדיר הטמון בשוק הרפואי הזה".
כך או כך, הפעולות שמבצע משרד הבריאות להסדרת ענף הקנאביס הרפואי נגזרות במידה רבה מהגדרת הקנאביס כסם מסוכן האסור לשימוש בחוק בישראל. יו"ר "עלה ירוק", אורן ליבוביץ', שואב תקווה מההתבטאויות האחרונות והפעילות הנעשית מצד דמויות מפתח בהנהגת המדינה. "המפכ"ל דיבר על זה וחברי הכנסת ינון מגל ותמר זנדברג מימין ומשמאל מקדמים הצעות חוק בנושא הזה. יש כבר 20-14 חברי כנסת שהודו שהם השתמשו בקנאביס", הוא אומר. "גם אם מסתכלים על ההיבט הכלכלי, אז יש שני מחקרים גדולים שיצאו בישראל והצביעו על חיסכון אדיר בעלות רדיפת צרכני הקנאביס. מחקר אחד שנעשה על ידי ירדן גזית ממכון ירושלים לחקר שווקים מצא שהפסקת הרדיפה והסדרת השוק בחוק שווה למינימום שבמינימום ל-1.6 מיליארד שקלים בכל שנה. מזה נגזרים 900 מיליון שקלים לרווחי מסים ממכירות של קנאביס ו-700 מיליון שקלים שייחסכו מעבודת המשטרה, בתי הסוהר, עורכי הדין העובדים הסוציאליים וכדומה".
"אבסורד שהכסף מהקנאביס מגיע לארגוני פשיעה"
המחקר השני שמציין ליבוביץ' מציין נערך בינואר 2015 על ידי סרן אלעד דאודי, ראש מדור תקציבים בצה"ל. הוא נערך אחרי שחוקי הלגליזציה של הקנאביס נכנסו לתוקפם בקולורדו שבארצות הברית. "הוא השווה את הנתונים של הרשות למלחמה בסמים ושל המשטרה על כמות הצרכנים והיקפי הצריכה והשווה אותם עם הנתונים של קולורדו והגיע לכך שהפסקת רדיפת הצרכן והסדרת החוק שווה לשלושה מיליארד שקלים - פי שניים מהמחקר הקודם, וזה עוד בלי שדיברנו על יצוא". כדי להמחיש את הפוטנציאל הכלכלי של "הזהב הירוק", מציג ליבוביץ' ספק ברצינות ספק בבדיחות את הנתונים ההשוואתיים שאסף: לעומת המחיר של 120-100 שקלים לגרם קנאביס בשוק, מחירו של גרם זהב 14 קראט עולה 94 שקלים לגרם ומחירו של גרם זהב 24 קראט עולה 130 שקלים.
"האבסורד הגדול עם זה שהקנאביס עדיין אסור בחוק בישראל הוא שכל הכסף שהולך היום לקניית קנאביס בשוק האפור מגיע לארגוני פשיעה בתוך ישראל - וחמור מזה לחמאס ולחיזבאללה שמבריחים אותו לישראל. כך שלא רק שקופת המדינה לא רואה מזה כלום, זה עוד הולך לאויבים שלנו, לרקטות שיורים על ישראל", מסכם ליבוביץ'. "ישראל עומדת היום בשורה אחת עם מדינות מזרח אירופיות כמו הונגריה, בולגריה ורוסיה, בעוד שבשאר העולם ואפילו בקוריאה הצפונית הקנאביס הוא חוקי".
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה לטענות המגדלים: "קביעת הזכאים למתן וקבלת מרשם רפואי לקנאביס רפואי הינה של משרד הבריאות. גורמי המשרד לביטחון הפנים בוועדת ההיגוי מביעים עמדה מנומקת בוועדת ההיגוי במסגרת דיוניה. הננו סבורים שבעת הזו, לפני שהוועדה קיבלה החלטות לצורך מתן המלצות לשרים, לא יהא זה ראוי ונכון להעביר לגורמי התקשורת עמדות המתלבנות בעת הדיונים".
(עדכון ראשון: 10:59)
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il