החולים מחכים לליצמן

השבועות והאירועים האחרונים לימדו את האזרחים בישראל שיעור חשוב – בישראל של 2015, מחאה היא כלי אידיאלי לשנות סדרי עולם, לתקן עוולות. דוגמאות מוצלחות לכך הן מחאת בני העדה האתיופית ומחאתם של תושבי הנגב, שהעלתה לכותרות את מה שכולנו ידענו אך איש לא נקף אצבע לשנות. מחאה לא פחות מתבקשת בתקופה זו הינה מחאתם של החולים בישראל, שתזעק על הצורך לתת את הדעת על מערכת הבריאות הקורסת.

מערכת הבריאות בישראל נמצאת בשפל היסטורי. גירעונות ענק של בתי החולים וקופות החולים מובילים להרעה בשירות הרפואי הניתן לחולים ולעתים אף לניסיון לחסוך על גב החולים. תורי המתנה ארוכים ביותר מצפים לזקוקים לניתוחים, ואלו מביאים לגידול חסר תקדים בהיקף הרפואה הפרטית - כיום מעל מחצית מהניתוחים מבוצעים מחוץ למערכת הציבורית. פערים גדולים נפערו גם בנגישות לשירותים רפואיים בפריפריה וקבוצות האוכלוסייה החלשות נאלצות לוותר לא פעם על טיפול רפואי.

הנפגעים הראשונים הם ללא ספק החולים, ומי מאיתנו שנזקק לשירותיה של מערכת הבריאות – חווה את הקושי על בשרו. ובנתיים – הציבור הישראלי מצביע ברגליים. מדובר במחאה שקטה, במסגרתה יותר ויותר חולים מתייאשים מהרפואה הציבורית, ובוחרים בשירותיה של מערכת הבריאות הפרטית. על פניו – פתרון הולם. אך מי שידו אינה משגת מוצא את עצמו תלוי במערכת ציבורית ההולכת ונשחקת, והמצב הקיים מביא להעמקת הפערים בין עשירים לעניים בכל הנוגע לנגישות לשירותי הבריאות בישראל. ועדת גרמן, ברשות שרת הבריאות הקודמת, ניסתה לשנות את המצב הקיים ולהגביל את הרפואה הפרטית בישראל, אך מהלך כזה אפשרי רק לאחר חיזוק המערכת הציבורית, שזקוקה בדחיפות לחמצן ולא לסגירת השאלטר על "מתחריה".

מחאת החולים ככל הנראה לא תראה אור יום, שהרי מדובר באחת מקבוצות האוכלוסייה החלשות בישראל, ביניהם מעוטי יכולת, קשישים וחולים כרוניים, שאין בכוחם לצאת לרחובות ולהפגין, וקולם אינו נשמע. ניסיון לעורר את השיח והמצוקה הקיימת עלה בחודשים האחרונים מצד מנהלי בתי החולים הציבוריים, שאיימו על קריסתם הקרובה של בתי החולים תחת הנטל הבלתי אפשרי, וזעקו את חוסר היכולת שלהם לתת מענה לצרכי החולים. עם זאת, נראה כי ניסיון זה להציב את הנושא על סדר היום הציבורי לא צלח, ומחאתם לא נתפסה כמייצגת את "העם". למעשה, הביקורת שהושמעה כלפיהם מצד אנשי ציבור, פוליטיקאים ואף מצד התקשורת, הציגה אותם כמי שמנסים לקדם את האינטרסים של בתי החולים, ונראה כי התגובות היו מהולות בזעם ובציניות במקום לעורר אהדה.

עתה, משנכנס לתפקידו סגן שר הבריאות, כל העיניים נשואות אליו. ח"כ ליצמן פעל לא מעט בתקופת כהונתו הקודמת בתפקיד לשינוי המצב הקיים, והוכיח כי אפשר להוסיף תקציבים ולבצע מהפכות במערכת הבריאות. כך, הוא הצליח להעביר רפורמות ולבצע שינויים כגון הרפורמה בבריאות הנפש, הוספת טיפולי השיניים לסל הבריאות, הקטנת תשלומי ההשתתפות העצמית, הוספת שירותים בפריפריה ועוד.

הדרך עודנה ארוכה והאתגר העומד בפני ח"כ ליצמן גדול הפעם פי כמה וכמה. בקדנציה הנוכחית יהיה עליו לתת את הדעת לפערים הגדולים שנפערו בנגישות האזרחים לשירותי בריאות ובחוסר השוויון שנוצר, כמו גם לצורך בהזרמת תקציבים וכיסוי בורות הענק בתקציביהן של קופות החולים ובתי החולים. לאור תקופות כהונותיהן הקצרה של הממשלות האחרונות בישראל והעבודה הרבה המצפה לו, יהיה עליו להתחיל באופן מיידי בעשייה.

סגן שר יקר, החולים בישראל ממשיכים להישען על מערכת בריאות חולה, עבור חלקם הזמן הולך ואוזל. אל תיתן להם להמשיך להמתין, פעל בדחיפות להצלת מערכת הבריאות הציבורית. למען הבריאות של כולנו.

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.