כך תתמודדו בבית המשפט עם ה"שיימניג"

המקרה של אריאל רוניס ז"ל, אשר שלח יד בנפשו בעקבות פוסט בפייסבוק, מעלה שאלות קשות המחייבות התמודדות אמיתית עם סוגיית הפרסומים המכפישים (שיימינג) בפייסבוק. לפניכם מספר כלים, בהם ניתן להשתמש במקרים בהם אדם נפגע מפרסומים המופצים כנגדו ברשת החברתית

יחזקאל ריינהרץ
מחאת עובדי לשכת האוכלסין לאחר מותו של אריאל רוניס (צילום: דנה ירקצי)

למרבה הצער, בימים אלו אנו פוגשים בפגיעתה הרעה של היד הקלה על המקלדת. הנה יושב לו אדם, החש באמת ובתמים כי נגרם לו עוול בל יכופר, ובמר ליבו משרבט פוסט הנשלח בלחיצת כפתור משחררת אל מרחבי הפייסבוק, ואין הא מבין, כי לא אוסף מילים נשלח על-ידו, אלא כדור רובה קצוץ קנה הפוגש את גולגלתו הדקה של אדם אחר וחורץ את דינו.

המקרה הטראגי של אריאל רוניס ז"ל, מנהל ברשות האוכלוסין, אשר שלח יד בנפשו בעקבות פוסט שכתבה ופרסמה ל', בו האשימה אותו באפלייתה על רקע צבע עורה (ליתר דיוק, במתן גיבוי לעובדת משרדו אשר נטען כי הפלתה אותה), מעלה שאלות רבות וקשות המחייבות התמודדות רב-גונית ורב מערכתית עם סוגיית הפרסומים המכפישים (שיימינג) בפייסבוק.

הרשת החברתית היא יקום עו?ל-ימים המקנה לשוהים בו תחושה משכרת של חופש מוחלט והיעדר טוטאלי של מסגרות וחסמים, ואולם, חרף תחושת הקלילות האופפת את המרחב האינטרנטי, קיימים כלים - גם אם לא מספקים - אשר ניתן לעשות בהם שימוש במקרים בהם אדם נפגע מפרסומים המופצים כנגדו ברשת החברתית.

מהו לשון הרע בפייסבוק וכיצד ניתן להתמודד עימו?


כלל יסוד בכל הקשור ללשון הרע הוא, שכל אדם החש כי נפגע או הושפל מפרסום אודותיו (מילולי או וויזואלי), הוא בעל עילה משפטית לתביעה בגין לשון הרע והוצאת דיבה כנגדו.

יש לדעת, כי גם חשיפה רק לאדם אחד, פרט לנפגע, מהווה פרסום המשמש עילה לתביעה אזרחית. לעומת זאת, חשיפה לשני אנשים מהווה עילה להגשת קובלנה פלילית (הליך ייחודי בו רשאי לנקוט הנפגע בעצמו, זאת בשונה מעבירות פליליות שכתב האישום בגינן מוגש על ידי המדינה). כאשר הפגיעה והנזק שנגרמים בעטיו של הפרסום, אינם נבחנים על פי אמת מידה סובייקטיבית של הנפגע, יידרש בית המשפט לבחון האם בנסיבות העניין מדובר בסוג פגיעה ש"האדם הסביר" יפגע ממנה.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

התקרחות נשית היא בעיה רצינית - אך יש לה פתרון טבעי וקבוע

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
(צילום: ShutterStock)

אמנם החוק ובתי המשפט, אשר מבקשים לאזן בין זכותו של אדם להגנה על שמו הטוב ופרנסתו לבין זכותו של אדם לחופש ביטוי, אינם ממהרים לפסוק כנגד כותבי פוסטים, ואולם, ככל והפגיעה בשמו הטוב של אדם או במשלח ידו הינה פגיעה ברורה ומוחשית יותר, וככל והראיות המצביעות על כך רבות וקבילות יותר, ומנגד, ככל שלא מתקיימות ההגנות הקבועות בחוק לשון הרע (אמת בפרסום, תום לב - אי ידיעה על קיומו של הנפגע, קיומה של חובה חוקית מוסרית או חברתית לפרסם, הפרסום נעשה לצורך הגנה על עניין אישי כשר של המפרסם ועוד), כך יגדלו הסיכויים לזכות בתביעה.

חשוב לזכור, כי האחריות על הפרסום הפוגעני איננה רק של האדם שכתב ופרסם אותו, היא מוטלת גם על מי שהפיץ ושיתף את הפרסום. כאשר פרסום פוגעני נעשה כתגובה לסטטוס המועלה על ידי מאן דהוא, הרי שהאחריות לפרסום מוטלת על מפרסם התגובה ולא על מפרסם הסטטוס. בנוסף, חלה אחריות גם על בעל האתר אשר נתן במה לפרסום ונמנע מלהסיר אותו, ובמקרים המתאימים אף ניתן להגיש תביעה גם כנגד פייסבוק.

אין לכחד, הקלות הרבה וחוסר היכולת למנוע העלאת פרסומים פוגעניים והפצתם לרשתות החברתיות מקשה על הפיקוח וההסדרה של הנושא ומציבה בפני המחוקק ובתי המשפט אתגרים משפטיים, חברתיים וטכנולוגיים מורכבים, ואולם, חובה על גופים אלו ליצור תשתית חקיקתית ונורמאטיבית אשר תמנע ממדינת ישראל להפוך ממדינה מערבית למערב פרוע.


לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully