"ישראל מעצמת חלל, אבל היא לא תישאר כזו לאורך זמן"

רבים הרימו גבה כששמעו על מינוי דנון לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל. אלא שישראל היא אחת מתשע מדינות שלהן לווייני חלל, והיא אף מתגאה בפרויקטים פורצי דרך. עם זאת, בתעשיות הביטחונית מתריעים: ללא הגדלת התקציב - ישראל תאבד את מעמדה

צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של סוכנות החלל הישראלית
חדר הבקרה של הלוויינים בצה"ל (צילום: אמיר בוחבוט)

רבים הרימו גבה כשהכריז בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו על דני דנון כשר המדע, הטכנולוגיה והחלל, והתלוצצו על שר החלל הראשון של ישראל, וגם הרשת הוצפה בבדיחות על חשבונו של דנון. אלא שמי שמכיר את הנושא מקרוב יודע שלישראל יש יכולות לייצר, לפתח, לשגר ולהפעיל לווייני חלל כבר כמעט 30 שנה.

בהנחיית הדרג המדיני הצליחו התעשיות הביטחוניות לפתח עצמאות בחלל ולשמר אותה לאורך זמן, מבלי להיות תלויים במעצמות. "ישראל היא מעצמת חלל", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע החלל הישראלי שהתקיים בינואר האחרון, אז ביקר במפעל החלל של התעשייה האווירית שנמצא ביהוד. במפעל מיוצרים לווייני תצפית ותקשורת מהמתקדמים ביותר בעולם. בשונה מהמפעלים שבהם מפותחים ומיוצרים המטוסים הלא מאוישים או הטילים, במפעל החלל נכנסים עם כיסוי לבגדים, לנעליים ולראש, כדי שחלילה שיערה אחת לא תדבק בלוויין ותשבש את רמת הבטיחות. "אנחנו פועלים בים, ביבשה, באוויר וגם בחלל כדי לבצר את ביטחונה של ישראל", הוסיף נתניהו.

עוד בוואלה! NEWS

גם אנחנו בהלם: לישראל יש אוצר. רוצים לשים את הידיים עליו?

לכתבה המלאה
"אין מקום לספק, ישראל בהחלט מעצמת חלל". צילומי לוויין (צילום: אמיר בוחבוט)

גם שר הביטחון משה יעלון, שהתלווה לראש הממשלה בביקורו, שיבח את תעשיית החלל בישראל. "התעשייה האווירית היא בית החלל הלאומי מבחינתנו. זו דוגמה לפאר התעשייה הביטחונית, שמאפשרת לנו להיות אחת המדינות המעטות שחברות במועדון של מחזיקות הלוויינים בחלל, גם לצרכים ביטחוניים וגם לצרכים אזרחיים". נוסף על ישראל נכללות במועדון זה גם ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת, יפן, דרום קוריאה, איראן והודו.

מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס, הדגיש בביקור ראש הממשלה את חברותה של ישראל במועדון החלל היוקרתי והבהיר: "עלינו לעשות הכול על מנת להעמיק את היכולות של מדינת ישראל בתחום החלל בכלל ולווייני התקשורת בפרט, בהיותם נכס לאומי וטכנולוגי מהמעלה הראשונה". גורם בכיר בתעשייה הביטחונית הוסיף בשיחה עם וואלה!NEWS: "אני לא חושב שיש מקום לספק. מי שמחזיק עשרה לוויינים בחלל יכול לומר על עצמו בהשוואה למדינות רבות אחרות כי הוא בהחלט מעצמת חלל".

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

אחת המחלוקות המהותיות בין מדעני החלל בישראל לבין המדינה היא תמיכת האחרונה בגופים שעוסקים במלאכת הפיתוח. יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית רפי מאור חידד את הסוגיה. "לפעילות בחלל יש, מעבר לערך הביטחוני, משמעויות והשפעות מרחיקות לכת על המדע, על החברה, על הכלכלה, על החינוך ועל הערכים", הסביר. "היא מגלמת בתוכה מצוינות מדעית, יכולות כלכליות ועסקיות ושאיפה למחקר ולדעת. לכן, להשקעה ולתמיכה של המדינה והממשלה בפעילות החלל יש חשיבות עצומה. אנו מאמינים כי נמשיך לקבל את הגיבוי והעידוד להעמקת הפעילות ולפריצת גבולות חדשים".

כך, למשל, התעשייה האווירית השקיעה ב-2014 סכום של 184 מיליון דולר במחקר ובפיתוח מטוסי משימה, מל"טים, לוויינות, סייבר ומערכות שליטה ובקרה. סכום זה מהווה 5% מסך המכירות של החברה. יש גורמים שטוענים כי הסכום שמוקצה לחלל הוא נמוך, אך הוא תלוי בהכרח בהזמנות של המדינה ובתוספת לתקציב המחקר והפיתוח.

תוצרי הלוויינים שמרחפים בחלל ונשלטים על ידי צה"ל מוערכים בעיקר בקהילת המודיעין ובחיל האוויר. "אסור בשום פנים ואופן שישראל תהיה תלויה בלוויינות האמריקנית", אמר הגורם הבכיר בתעשייה. "מדובר ברכיב קריטי בשמירה על עצמאותה הביטחונית של ישראל ולצערי, לא כולם במערכת הפוליטית מבינים את זה".

"היכולת להציב אמצעים בחלל קריטית במיוחד במלחמות, אבל גם בזמן שגרה". צילומי לוויין (צילום: אמיר בוחבוט)

מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, שהשתתף בתחילת 2013 בכנס של מכון פישר בתחום החלל הדגיש את הצורך בפיתוח היכולת הישראלית בחלל. "החלל הוא עומק אסטרטגי ומבטא באופן מובהק את היתרון האיכותי של ישראל שיש לשמר לעתיד", אמר. "היכולות שלנו בחלל ישפיעו על יכולת ההתרעה שלנו ויאפשרו לנו לפעול בכל טווח ברצף בחשאיות וללא הפרת ריבונות. עלינו להשקיע ביכולת העצמאית שלנו לשגר ולהציב לוויינים בחלל".

הוא התייחס גם לחשיבות של חיישנים, תחום שהולך ומתפתח, וליכולת לקחת אותם, להפעיל אותם ולייצר באמצעותם תמונה שלמה. "אנחנו צריכים גמישות תפעולית שתביא לשימוש בכלים בחלל ברמה טקטית, עם יכולת כיסוי אינטימית יום-יומית", הוסיף. "היכולת להציב אמצעים בחלל על פי דרישה בזמן קצר היא קריטית, בייחוד במלחמות אבל גם בזמן שגרה. נידרש ליכולת תקשורת הרבה יותר משמעותיות".

החשש העיקרי: מעבר של מדענים ישראלים לחו"ל

גורמים במערכת הביטחון מודים כי תקציב הלוויינות הפך להיות משא כבד על תקציב הביטחון, והוויכוח התמידי בתוך מערכת הביטחון ומחוצה לה עוסק בשאלה אם יש לממן אותו על חשבון תקציב הביטחון, שנחתך בשנים האחרונות. לוואלה!NEWS נודע כי רכש של לוויין נוסף בשנים הקרובות כלל לא הועלה ב'גדעון', התכנית הרב-שנתית של צה"ל שמתוכננת בימים אלו ותוצג לדרג המדיני לקראת שנת 2016. החלטה זו מעוררת דאגה בקרב ראשי התעשיות הביטחוניות המתמחות בחלל.

גורם בכיר נוסף בתעשייה הישראלית אמר השבוע לוואלה!NEWS כי ההחלטה של צה"ל שלא לממן לוויין נוסף היא תולדה של קיצוצים. "זה מעיד על עתידו של התחום", הוסיף. "הוא משליך לא רק על התעשיות אלא גם על מערכת החינוך, האקדמיה והחברות האזרחיות שקידמו בשנים האחרונות תקציבי מחקר ופיתוח משמעותיים בתחום".

החשש העיקרי בקרב ראשי התעשיות הביטחוניות הוא זליגה של מדענים מישראל לחו"ל או לחטיבות אחרות, מה שיוביל להעלמת מוקדי ידע. "פיתוח, מחקר וייצור בתחום החלל הוא אתגר, ואם לא נדע להציב אתגר כזה בפני המדענים הצעירים הם לא יהיו אתנו", אמר הגורם. גם הניסיון להרחיב את העיסוק בתחום החלל בקרב הדור הצעיר לוקה בחסר. משרד החינוך הקימה יחד עם חיל האוויר, סוכנות החלל והתעשיות הביטחוניות מגמות חלל ברחבי הארץ, בין היתר ביהוד, בשוהם, באופקים ובהרצליה, ששם שיגרו התלמידים לחלל ננו-לוויין בשם "דוכיפת 1" ביוני 2014.

בין הפרויקטים שמקדמת סוכנות החלל נכלל פיתוח מיקרו-לוויין עם צרפת. צילומי לוויין (צילום: אמיר בוחבוט)

סוכנות החלל הישראלית, הכפופה למשרד המדע, מנסה לגשר על הפערים בתקציבים דלים כדי לקדם ארבעה נדבכים עיקריים: פרויקטים בשיתוף פעולה בינלאומי, קידום המחקר בתחום באקדמיה, פיתוח מוצרים לחלל בתעשיית החלל הישראלית, ופרויקטים לקידום חינוך לחלל. בין הפרויקטים שמקדמת סוכנות החלל הישראלית נכלל פיתוח לוויין "ונוס", מיקרו-לוויין לצורך אזרחי שפותח בשיתוף פעולה ותקציב עם צרפת. הלוויין מתוכנן לשיגור במחצית 2016 מגינאה הצרפתית.

פרויקט נוסף הוא "סמסון" של מכון אשר לחקר החלל בטכניון, פרויקט שבו שלושה ננו-לוויינים יטוסו לראשונה יחד במבנה מבוקר, יתקשרו ביניהם וישהו בחלל יותר משנה. כמו כן, ישראל צפויה לארח את הכנס העולמי הגדול ביותר בתחום החלל, ואליו יגיעו כל ראשי סוכנויות החלל ואנשי אקדמיה ותעשיה בכירים בתחום.

"המדינה צריכה להעניק רישיונות יצוא לחו"ל"

פרט לטענה נגד התקציבים הדלים של משרד המדע לסוכנות החלל הישראלית ביחס לחברותיה במועדון החלל הבינלאומי, גורמים בתעשייה הביטחונית בישראל טוענים כי הם פועלים תחת תקרת זכוכית קשיחה ביותר. "ישראל רוצה אוטונומיה בחלל, אבל צריך לשלם על זה", הסביר גורם בכיר בתעשיית החלל . "אתה צריך להביט לא לאחור אלא קדימה ולדבר על תכניות רכש עתידיות. אם המדינה לא מממנת פרויקטים נוספים, לפחות שתעניק רישיונות יצוא לחו"ל, ומתוך הרווחים יוכלו התעשיות להשקיע במחקר ובפיתוח, ובעיקר לשמר יכולות".

הדרג המדיני הטיל מגבלות חמורות וברורות על מכירת טכנולוגיות חלל לחו"ל מסיבות ביטחוניות, ובהן זליגת מידע מסווג ביותר וכן סיבות מדיניות. "אנחנו רוצים לשפר את רמת הביצועים, השרידות והדיוק של הלוויינים ואת רמת הרזולוציה והאיכות של האמצעים הטכנולוגיים", אמר מומחה מתחום החלל. "לשם כך מומלץ להגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח, למקד אותם בתחומים מסוימים ולא לחלק לרבים תקציבים דלים. כשאתה מייצר לוויין אתה משפיע באופן ישיר על המחקר והפיתוח, על פס הייצור ועל כוח האדם, ולפחות לפי תכניות צה"ל אנחנו לא שם. עכשיו נעשים מאמצים מאחורי הקלעים לשנות את ההחלטה בגלל ההשלכות שלה", הוסיף.

צה"ל: מממשים בניין כוח משמעותי בתחום החלל

כניסתו של ח"כ דני דנון לתפקיד שר המדע מעוררת מחלוקת גם בתוך התעשייה הביטחונית ובקרב מומחי החלל. חלק טוענים כי ללא הצהרה רשמית על הגדלת התקציב לתחום המדע, בדגש על תחום החלל, מדובר ב"זריקת הרדמה לתחום". לדברי אלה, נכון היה להעביר את סוכנות החלל ממשרד המדע חסר השיניים למשרד ראש הממשלה, שידע כיצד להתיר את כבלי הבירוקרטיה ולקדם נושאים בכוח.

מנגד, יש גורמים בתעשייה שטוענים כי דווקא כניסתו של שר חברתי כמו דנון, שמודע להשלכות על הכלכלה המקומית, נותן תקווה כי הוא יצליח להתיר חסמים ולהגדיל את התקציב. ביומו הראשון בתפקיד אמר שר המדע הטרי: "נעבוד קשה לחזק את המחקר והפיתוח, בדגש על התחום היישומי. נדאג שכל ילדי ישראל ייחשפו למדע, יבחרו, ובתקווה יגיעו להישגים גדולים".

בתגובה לשאלה מדוע בתכנית רב-שנתית "גדעון" אין אזכור לרכש לוויין חדש נמסר מדובר צה"ל: "צה"ל מממש בשנים האחרונות בניין כוח משמעותי בתחום החלל, וצפוי להמשיך כך גם בשנים הבאות. מדובר בהחלטות ובתהליכים ארוכי טווח, אשר הותנעו בשנים האחרונות וימומשו לאורך שנים קדימה. החלטות נוספות ייבחנו ויידונו במסגרת דיוני התכנית הרב-שנתית המתקיימים בתקופה זאת".

לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully