מי ולמה משפיעים על האיחוד האירופי?

הדו"ח השנתי של האיחוד האירופי שפורסם עתה, נסמך על מידע המתקבל מארגונים פוליטיים קיצוניים המתיימרים לדבר בשפה אובייקטיבית. ביקורה של שרת החוץ של האיחוד האירופי היום, הוא הזדמנות לנתח את מידת השפעתם של ארגונים אלה על קבלת ההחלטות באירופה בנוגע לישראל

  • פדריקה מוגריני
גילעד סגל
פדריקה מוגריני ובנימין נתניהו (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, קובי גדעון)

ביקור שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני היום (רביעי), והאיומים הנשמעים מבריסל לגבי סנקציות כלפי ישראל, מחייבים להעלות על ראש סדר העדיפויות נושא מרכזי בהקשר של יחסי ישראל-אירופה - פועלם של ארגונים ישראלים ופלסטינים, הזוכים למימון נרחב מממשלות אירופה לקידום אג'נדה פוליטית. הדו"ח השנתי של האיחוד האירופי הסוקר את "התקדמות ישראל לשנת 2014" שפורסם עתה, מספק הזדמנות חשובה לנתח את מידת השפעתם הקונקרטית של ארגונים אלה על קבלת ההחלטות באירופה.

הדו"ח, שנכתב על-ידי שירות החוץ של האיחוד האירופי, בסיוע השגרירות האירופית בישראל, משמש כעזר חשוב למקבלי ההחלטות בבריסל בקביעת מדיניות השכנו?ת (כלפי המדינות הגובלות באיחוד). מהניתוח של הדו"ח האחרון, והשוואתו עם אלה משנים קודמות, ועם דו"חות של מדינות אחרות, עולה כי התפיסה האירופית בנוגע להבנת ההתרחשויות בישראל וברשות הפלסטינית הינה חד-צדדית, ומפלה ביחס למדינות שכנו?ת אחרות. במהלך כתיבת הדו"ח מאפשר האיחוד לארגוני "חברה האזרחית" להגיש ניירות עמדה, ואכן, ארגונים פוליטיים כמו "עדאלה", "גישה", "אל-חאק הפלסטיני" ואחרים, מיהרו להגיש.

שנת 2014 הציבה אתגרים רבים בפני ישראל, הן מבחינה בטחונית והן מבחינות אחרות. מפליא למצוא כי הדו"ח האירופי מתייחס במעורפל לאירועים מרכזיים החיוניים להבנת התנהלותה של ישראל, בעוד הנרטיב הפלסטיני, כפי שהוא מתואר בניירות הארגונים, הופך כמעט ללא שום בקרה לשפה אירופית רשמית.

למשל, קשה להעלות על הדעת שפיגועי הדריסה הקטלניים בירושלים ושאר פיגועי הטרור העממי בשנה החולפת אינם חשובים דיים בכדי להיכלל בדו"ח. תמוה מכך, אף הטבח המזעזע בבית הכנסת בהר-נוף, שבו נרצחו חמישה ישראלים לא זכה לכל אזכור. מנגד, הדו"ח דן בהרחבה ובפרטנות באירועי "תג-מחיר", כולל גרפיטי על מסגד בפוריידיס.

לפי ההיגיון המשתקף בדו"ח, נקבע כי "ההגבלות הישראליות" הן ה"מכשול העיקרי לפיתוח כלכלי ארוך טווח" של עזה. כלומר, המכשולים האמיתיים אינם השתלטות חמאס, זרימת הנשק הבלתי מבוקרת לרצועה, והסטת הסיוע על-ידי ארגוני טרור, ואינם מוזכרים. במקומות רבים, הדו"ח נסמך על נתונים חד-צדדיים ואיננו מעמת אותם עם אלטרנטיבות. כך למשל כאשר הוא מסתמך על נתוני האו"ם בדבר האזרחים הפלסטינים שנהרגו במהלך "צוק איתן", על אף שהנתונים מושפעים רבות ממשרד הבריאות של חמאס בעזה.

הדו"ח גם אינו מציין את חלקו של אונר"א בהסתרת אמצעי לחימה של ארגוני הטרור. כמו כן, הדו"ח איננו מסביר את הרקע למבצע, ומשמיט את ירי הרקטות ארוך השנים מעזה ואת איום המנהרות. בהמשך, הדו"ח מדגיש את סירובה של ישראל לשתף פעולה עם ועדת החקירה המוטית של האו"ם, כאילו עמדתה ייחודית ומבודדת, מבלי להזכיר את הביקורת הקשה שהטיח האיחוד האירופי עצמו בוועדה.

עוד בוואלה!

"קשה להסביר במילים את איכות התמונה. זה מסך מושלם לגיימרים"

לכתבה המלאה
לא זכה לכל אזכור. הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, קובי גדעון)

לעיתים, טרמינולוגיה האופיינית לפוליטיקה האנטי-ישראלית מוצאת דרכה למיינסטרים של השפה האירופית. כך קרה עם המושג "אלימות מתנחלים". בדו"ח מוצגות הסטטיסטיקות בנושא, ובאותה פסקה, כאילו בכדי לאזן, מוצגים נתונים גם לגבי "אלימות כנגד מתנחלים". אלא שכידוע, האלימות הפלסטינית איננה מבחינה בין מקום מגוריהם של קורבנותיה הישראלים, והגדרתם כ"מתנחלים", לפחות באירופה, עלולה להקנות איזושהי הבנה לטרור הפלסטיני כאקט פוליטי. מצב זה משקף ראייה בעייתית של המציאות והתעלמות מרטוריקת ההסתה בקרב ההנהגה הפלסטינית.

גישה זו נוגעת בבסיס הדו"ח – ישראל היא היחידה שלה פרק שלם הדן ב"אחריותה בשטחים הכבושים", בחריגה גסה ממבנהו הקלאסי. מדינות אחרות המעורבות בסכסוכים מזויינים או מחלוקות טריטוריאליות אינן זוכות לפרק מיוחד העוסק בכך.

אם כן, הדו"ח השנתי של האיחוד האירופי נסמך באופן בלתי ביקורתי על מידע המתקבל דרך שותפות עם ארגונים פוליטיים קיצוניים המתיימרים לדבר בשפה אובייקטיבית. לשותפות זו השפעה שלילית רבה על המדיניות האירופית, המאבדת ממהימנותה ומסיכוייה לשחק תפקיד משמעותי בפתרון הסכסוך, וזאת על מוגריני לדעת.


לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully