לא צריכה אח – מחפשת אחראי

בימים האחרונים אני מתלבטת האם אני צריכה להגיד לילדיי שאני חוששת לעתידם. לא בשל תרגילי פיקוד העורף או רעידות האדמה, לא בשל העלייה המתמשכת במחירי הדירות, גם לא בשל זיהום האוויר שמעלינו (שהרי גם באוויר מעל גוש דן אין באמת משבי רוח בריאים).

אני חוששת לעתידם כי הפעם צפוי לעמוד בראש המערכת שאחראית לחינוכם - פוליטיקאי שמפחיד אותי. אני נושאת עיני אל תמונות שרי הממשלה העתידית ורואה את "שר החיוך" ואני כאמא בורחת מבשורה.

אני, שגדלתי על ערכי תורה ועבודה, שניהלתי מאבק ציבורי גדול למען זכותה של בתי בת ה-10 לשחק כדורסל עם בנים, שמנהלת מאבקים בליווי תקשורת ויחסי ציבור כבר שנים בשם הורים שרוצים חינוך ראוי וכיתות מרווחות וראויות, ששרתי "קדימה בני עקיבא הידד במעלה" – אני מרגישה "הידד בירידה".

"חנוך לנער על פי דרכו", לימדונו רבותינו. על פי דרכו ולא על פי דרכך. חינוך הוא שיא הרגישות לתלמידים ולילדים, הזדמנות יוצאת דופן במינה להעברת ערכים של שותפות וחמלה, סקרנות וחקר, היכולת לשאול שאלות ולשבור מוסכמות. והכל – בתנאים שאמורים להיות אישיים ואנושיים. אינני בטוחה שיש מעתה על מי לסמוך שיוביל את "המערכת" בכיוון זה. אני תוהה מה יהיו המסרים שיקבלו הילדים בשנים הקרובות, ואיזו "רוח מפקד" תשרה על המורות והמורים.

אם לשפוט לפי ההסכם הקואליציוני בין "הבית היהודי" לבין "הליכוד", לא ערכים וחזון יעמדו בראש סדר העדיפויות של המשרד השני בגודלו בתקציב המדינה, כי אם כספים והקצאות. וגם אם נדרשת תוספת תקציבית (ותמיד נדרשת) נראה כי המרוויחים הגדולים יהיו תלמידים ממגזר אחד בלבד בחברה הישראלית.

על פי הפרסומים בתקשורת כמעט כל סעיפי ההסכם בתחום החינוך מתייחסים להעברות לחינוך הממלכתי?דתי, לביצור מעמדו העליון על פני החינוך הממלכתי, להעברת תקציבים ללימודי יהדות בישראל ובחו"ל, להסדרת תקצוב האוניברסיטה באריאל ולמדרשות לנשים.

מתוך תוספת של 830 מיליון שקלים, 200 מיליון שקלים מיועדים לחינוך הממלכתי?דתי, ושאר הכסף - 630 מיליון שקל - יחולק באופן חופשי, לפי רצונו של בנט, "כדי לאפשר לשפר את מערכת החינוך", כפי שנכתב בהסכם. אין פירוט לגבי יעדי החלוקה, ודאי שלא לגבי אופן הביצוע.

אפילו עניין עקרוני כמו הצפיפות בכיתות הלימודים לא זוכה לאיזכור. כבר ארבע שנים ומול שני שרים אנחנו עושים ככל יכולתנו כדי להילחם לרווחת התלמידים ולריווח הכיתות. פעלנו במקוריות והצלחנו בגדול. האם ההישגים שלנו ירדו לטמיון?

עם כניסתו של שר החינוך ללשכתו, נראה שמעתה ואילך כל התארגנות של הורים תצטרך לעשות יחסי ציבור למען עתיד החינוך של ילדיה. כחלק מפעילותי כיום בפאר לוין תקשורת אני מתכוונת לנהל את המאבק הזה באופן מתוכנן ומקצועי.

מיליוני תלמידים והוריהם נושאים עיניים אל השר החדש. יחד איתם אני אומרת: "אני לא צריכה אח – אני מחפשת אחראי".

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.