זה היה בוקר מאוד לא שגרתי עבור תלמידי כיתות י"א ו-י"ב בבית הספר אליאנס שבתל אביב, שהגיעו להיבחן בבחינת הבגרות בצרפתית. פרט לחום הבלתי נסבל, נדרשו כ-600 תלמידי בית הספר לעבור את הבחינה תחת ההגבלות החדשות של משרד החינוך נגד הדלפות.
במבט ראשון לא ברור על מי היה צריך לרחם יותר - על התלמידים או על צוות בית הספר. התלמידים, שהיו סגורים בכיתות כמעט שעה לפני הבחינה, בהו בקירות, ישבו מאחורי שולחנות ורגליהם קפצו מצד לצד מהלחץ. חלקם ניסו להפיג את המתח בשיחה עם חבריהם, בניסיון להרוג את הזמן המיותר שנכפה עליהם לשבת סגורים, במקום להיות במקום שמרגיע אותם לפני הבגרות.
בצד השני של המסדרון, עבדו באותה עת בקדחתנות בחדר המנהלה, שם גם היו "כלואים" מזכירות בית הספר, טכנאים, אנשי תחזוקה ומנהלת בית הספר מול מדפסות. מרוץ מתוזמן נגד הזמן, לעמוד בהנחיה החדשה להדפיס בבית הספר את מחברות הבחינה. אף שההנחיות הונחתו על צוות המנהלה ו-ורדה כגן המנהלת רק לפני ארבעה ימים, חדרם הקטן עבד כחמ"ל משומן. "יש לנו שלוש מכונות צילום. מדפסת צבעונית ליד מיכל רכזת הבגרויות, ושתי מכונות בחדר המורים", אמרה. הצוות עומד דרוך, מחכה לשעת השין - 12:15 בצהריים. מיכל האחראית על הבגרויות תיכנס לאתר המאובטח של משרד החינוך ותתחיל את ה"מבצע". ורדה משדרת אופטימיות ולא נמנעת מביקורת על המצב המשונה. "לא היו לנו הנחיות ברורות כי הכול כעת מוגדר מצב חירום. אני מאוד מקווה שבמהלך הדרך יגיעו להחלטות אחרות".
עוד בנושא
תלמידים ומורים הפגינו נגד ההנחיות החדשות: "ענישה קולקטיבית"
לראשונה: היום תיושם הרפורמה למניעת הדלפות בגרויות
משרד החינוך לבתי הספר: פיילוט להנחיות החדשות ברגע האחרון
מי מרגיע פה את מי?
השעון הורה 12:15, וכולם היו בעמדות. יש מי שמדפיס, יש מי שמצלם ויש מי שמשדך. האחרונה בשרשרת מכניסה את הבחינות למעטפות. על עמדת מכונות השכפול עמד סרגיי גינצבורג, שעובד 12 שנה בתחזוקה באליאנס. "ההוראות האלו משדרות לי לחץ אחד גדול. מה אם המכונה תתקלקל? תקלה הכי קטנה יכולה לגרום לבלגן גדול", הוא אמר ועיניו מתרוצצות בין שלוש מכונות צילום, סופרות בשקט את העותקים. 12 עמודים בכל חוברת. דף אחד ילך לאיבוד ובחינה שלמה נפסלת. הוא יודע את זה. "זאת בגרות - הבחינה הכי חשובה ומפחידה, והם צריכים להתחיל בזמן. כל האחריות על התלמידים היא על הצוות ועליי וכשאתה עובד עם ילדים אתה צריך להיות רגוע", הוא מנסה להרגיע גם את עצמו.
כמה דקות לפני כן, בחדר המורים המולה. המשגיחים מפטפטים ביניהם בקול, והמורים ממהרים לכיתות להשגיח על התלמידים. "הזעיקו אותי לבוא לשמור על בחינה בצרפתית. אנחנו נשמור על התלמידים כמו ב'כלא', שזה מצחיק אותי נורא", אמרה לאה טימור, מורה לאנגלית בבית הספר. "אני חושבת שמשרד החינוך היה צריך להיערך נכון יותר, אולי אפילו להביא את חברת ברינקס, אבטחה. אנחנו בייביסיטר היום. זה לא נכון לעשות לנו את זה, ואני מורה ותיקה מאוד. לא חוויתי דבר כזה".
"לא מבינים מה אנחנו אמורים לעשות פה"
ברקע אומר מורה אחר כי הוא בכנות לא יודע מה עליו לעשות עם התלמידים בכיתות באותה שלושת רבעי שעה. אפילו תגמול כספי אינו יודע אם יקבל על כך. גם התלמידים בכיתות לא חוסכים ביקורת. "לדעתי זה ממש לא בסדר. אני חושבת שיש פה המון תלמידים שחושבים שבזמן הזה הם יכולים לעשות דברים הרבה יותר טובים - נגיד ללמוד את החומר, לחזור עליו. זה מלחיץ אותנו לשבת פה 45 דקות ולא לעשות כלום", אמרה נוי ויצמן, תלמידת י"א, נבחנת בחמש יחידות בצרפתית. "אנחנו לא מבינים מה אנחנו אמורים לעשות פה, וגם יש כאלה שלוקחים ריטלין וזה ממש בעייתי להם, הרי הוא משפיע רק לכמה שעות. אז זה לא בהכרח ישפיע עליהם לבחינה עצמה. עשרים דקות לתוך המבצע, סרגיי מאתר תקלה, אחת המכונות מפסיקה לעבוד, בכל זאת מדובר במכונה בת 15 שנה, והוא רץ לחדר המורים. כמה דקות והעניינים חוזרים לשליטה.
12:42 - קול צעקת שמחה נשמע מחדר המנהלה. "עשינו את זה! אנחנו צוות מנצח", צהלה מיכל. המזכירה השנייה חיבקה אותה ונשקה על לחיה. ורדה נכנסת לחדר עם חיוך רחב. היא לוקחת את המעטפות ומחלקת בניחותא בין הכיתות - תיכון אליאנס ניצח במערכה, הקרב הגדול ברביעי - בחינת הבגרות במתמטיקה.
ארבע שעות מאוחר יותר, ורדה מסכמת. "התלמידים יצאו מותשים. אין לי ספק שההסגר של 45 הדקות שבהן הם לא עשו כלום, השפיע עליהם. אני מודה שחשבתי בלבי שאולי יש פה קצת הגזמה (מצד התלמידים, ר"ב), שאולי הם מפונקים קצת - אבל פתאום אני רואה שזה לא כך. זה לא נכון להם כל הדבר הזה".
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com
