פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "נובלים בלי אהבה": הסודות שיעזרו לתל אביבים לשמור על הזוגיות

      ד"ר ליאת יקיר ממכון וייצמן ניפצה לגברים ונשים ששמעו את הרצאתה בערב "מדע על הבר" מיתוסים ישנים על יחסים. "אנשים שחיים יחד מאושרים יותר". ואיך הגיבו הגברים להסבר על אהבה של אבא?

      יונתן והילה גרופר בהרצאה במדע על הבר (ראובן קסטרו)
      "איך חברות הביטוח עדיין לא המציאו פוליסה לרווקים?". הילה ויונתן (צילום: ראובן קסטרו)

      לצערם של חובבי הרומנטיקה, חוקרים מצאו וקבעו כי 97% מהיצורים על כדור הארץ לא מונוגמיים וכי רק 12 מינים בטבע מתוך יותר משמונה מיליון מקיימים יחסי מין עם אותו בן הזוג כל חייהם. גן הנאמנות לא קיים כמעט בטבע וזוגיות לא נמשכת לעד, בטח שלא אהבה. אולי רק בסרטים הסכריניים של וולט דיסני. עם עובדות יסוד אלו יצאו אמש לדרך זוגות, בודדים וקבוצות חברים מכל הגילים, והצטופפו יחדיו בחדר פנימי של בר היין "פר דרייר" בתל אביב בשעת לילה מאוחרת. הם השיקו כוסות יין והמתינו בשקיקה לדבריה של ד"ר ליאת יקיר ממכון וייצמן למדע, מדענית צעירה ומלאת חן אשר המתיקה במשך שעתיים לעדת הסקרנים התל אביבית את סודות המשיכה המינית, האהבה ואיך משמרים את הרגש השברירי הזה למרות כל הקשיים הביולוגיים. ההרצאה הועברה במסגרת ערב "מדע על הבר", שמקיים מכון וויצמן ב-57 ברים בתל אביב זו השנה השישית.

      יקיר נשלחה הישר ממעבדות ויצמן כדי לשבור לקהל אולי הכי לא מונוגמי בישראל את כל המיתוסים האפשריים והיא עמדה במשימה בגבורה כפולה, נוכח העובדה שאחד האקסים של המדענית נכח בקהל, ומדי פעם השלים את משפטיה בלחש. ניכר כי הוא חווה את המסרים על גופו בעבר. יקיר לקחה אותנו המון שנים אחורה, למקום שבו הכול התחיל. כדי להבין בכלל מה קורה במוחנו הסורר כאשר ניצת אצלו רגש האהבה, יש צורך לחפש במילון מילה אחת - אוקסיטוצין - אותו מסר כימי מעצבן, שהופך אותנו לסמרטוטים מוכי אהבה כאשר אנחנו פוגשים בחצי השני שלנו או למדוכאים כאשר אותה אהבה לא מושגת. זהו חומר שנוצר אצלנו במוח בשלב הלידה ומעביר אותנו שיעור ראשון באהבה, אהבת אם. אוקסיטוצין גורם להתכווצויות של הרחם ומעודד הנקה אצל האם, ואצל הילדים הוא מופרש בכל פעם שאימא שלנו מחבקת ומנשקת אותנו. המגע, הדיבור החם ומסרים חיוביים משחרר את החומר במוח וגורם לנו להיקשר לאימא שלנו. זאת תכונה שמשעתקת את עצמה ככל שאנחנו מתבגרים. בכל פעם שזה קורה אנחנו נותנים מעצמנו בשביל האחר, בין אם זה בן זוג, אימא ועל אחת כמה וכמה עבור ילדינו.

      ד"ר ליאת יקיר, מרצה ב"מדע על הבר" (ראובן קסטרו)
      "נקבה מייצרת 2,000 ביציות עד גיל הבלות. זהו, אין יותר" (צילום: ראובן קסטרו)

      אהבת אב, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר. אבות בקהל נדהמו לשמוע שאהבתם לילדיהם כלל לא טבועה בטבע, לעומת אהבת אם, שלפי הספרות המחקרית מקורה מלפני יותר מ-500 מיליון שנה. אהבת אב, הסבירה יקיר, תלויה בהשקעה והקרבה זהה אצל שני הוריי הילד. זאת אהבה עקיפה - ככל שהאב עוזר לאם בגידול הילד, האם מאושרת, וילד מאושר הוא כזה שאימא שלו מאושרת. כלומר, אהבת אב התפתחה במטרה להשאירו בבית ולתמוך בצאצא שלו. "סם האהבה", או בשמו המדעי אוקסיטוצין, כה חשוב לנו שהוא חיוני בדיוק כמו מים ואוכל. טובי הפילוסופים תיארו בספריהם את השפעתה ההרסנית של האהבה על האדם, אבל כשזה מקבל את הסטמפה המדעית, אנחנו מבינים שבלעדיה אנחנו ממש בסכנת חיים. "מלך ספרד בימי הביניים עשה ניסוי – הוא לקח כמה תינוקות מאמם הביולוגית והורה לגדל אותם בחדר סגור כדי לראות איזה שפה הם שומעים ומדברים מבלי לשמוע שפה בכלל", סיפרה יקיר לקהל הקשוב. "הוא דאג להם להכל – לאוכל, למים ושינה - אבל תוך חודשיים הם מתו כי הם לא קיבלו מגע. כלומר, זה מנגנון מעניין של השמדה עצמית. רמות אוקסיטוצין נמוכות משפיעות עלינו עד כדי כך".

      הגילויים של יקיר על שבריריותה של אהבה השפיעו על הקהל כבר בשלב מוקדם של הערב. הילה גרופר, בת 33 מתל אביב שבאה להרצאה עם בעלה הטרי, לחשה לו תוך כדי כי "זה פשוט מדהים איך אנחנו נובלים בלי אהבה וכמה הנתונים הסביבתיים משפיעים עלינו". בעלה יונתן, קומיקאי ויוצר ביום-יום, ענה לה בציניות: "אני, שגדלתי על בועז שרעבי, מזועזע לגלות שבשיר שלו 'היום כבר לא מתים מאהבה' הוא בעצם שיקר לי כל השנים. אם כבר הוכיחו מדעית שמתים מחוסר אהבה, אז איך חברות הביטוח עדיין לא המציאו פוליסה לרווקים?".

      מאוחר יותר הוא סיפר כי הסיבה האמתית שהסכים להיגרר להרצאה על אהבה היא לראות איך מדענית ממכון ויצמן, לא בדיוק מרכז שמייצר "חיות במה", עומדת מול קהל ומסבירה על אהבה ויחסי מין. "יוצא לי להופיע הרבה בפאבים. כששמעתי שמדענים ממכון ויצמן מופיעים בברים, אמרתי שזה רעיון מגניב או במילים אחרות - באתי לגנוב לה פאנצ'ים. גם כי חשבתי שמחלקים הורמונים ביציאה", הוא צחק והוסיף: "ועכשיו שהוכיחו לי שאני פוליגמי מטבעי - אני מבין שכרווק תל אביבי לא הייתי סתם חלאה. כבר חשבתי שבגיהנום מחכה לי סוויטה עם נוף ללבה. אני מקווה שבהופעה הבאה שלי יהיה לפחות ערס אחד שידע מה זה אוקסיטוצין".

      "הנקבה בוחרת את הזכר עם הגנים המותאמים ביותר לסביבה שלה"

      עם זאת, כפי שכולנו יודעים, החום והקרבה אינם מספיקים משום שקיים גם הליבידו – יצר המשיכה וההזדווגות. "אנחנו מאד רחוקים אחד מהשני. גבר ואישה זה לא אחד ואפס. גם לאישה וגם לגבר יש את שני ההורמונים - האסטרוגן וטסטוסטרון", הסבירה יקירה. "ד"ר טלי קמחי ממכון ויצמן ראתה שגם פרומונים - הורמונים שמעבירים מסר של ריח - משפיעים על ההתנהגות המינית. זה תחום חדש מאד במחקר, וגם אנחנו, כמו בעלי החיים, משתמשים הרבה מאד בתקשורת ריח בהקשר של משיכה, אבל ההבדל הוא בחומרה. החומרה שונה בין מערכת נקבית וזכרית - נקבה מייצרת 2,000 ביציות עד גיל הבלות. זהו אין יותר".

      בשלב הזה האווירה בקהל התחילה להתחמם, כשהגברים החלו להתרברב במספר הזרעים שהם מייצרים, שנראים דמיוניים מהצד, אבל יקיר צידדה בהם בחיוך. "כן, אתם מייצרים מיליארד זרעים בחייכם", היא אמרה. "המערכת השונה הזאת משפיעה על אסטרטגיית הרבייה - הנקבה בוררת את הזכרים ובוחרת את הזכר עם הגנים המותאמים ביותר לסביבה שלה. הזכר, לעומת זאת, מתמחה בהצגה. הוא מציג את המיומנויות שלו בכל איברי החישה - דרך הקול, המראה והנוצות. המנגנון הזה כל כך פנאטי שהצ'יטות, למשל, לא מבייצות אם הן לא מצליחות לגרום לזכרים שלהן להתחרות בריצה. הנקבות יוצרות את התחרות, ובעצם אומרות: 'אני לא אעביר את הגנים שלי אם אני לא מצליחה לבחור את הטוב ביותר'. אם חושפים עכברות בתחילת היריונן בכלוב לשתן של זכר, הן מפילות, שואבות את העובר והורגות אותו ומיד מבייצות בשביל הזכר החדש. התחרות יוצרת היררכיות - בין זכרים טובים יותר לפחות".

      הרצאה במדע על הבר (ראובן קסטרו)
      הקהל השתקק כשד"ר יריב דיברה על קודים קדומים שעדיין משפיעים עלינו (צילום: ראובן קסטרו)

      דבריה עוררו בקהל השתהות, חלק ממנו אפילו הפסיק לאכול את הפיצה החמה שהוגשה לו, כשיריב עברה למנות כמה קודים קדומים שעדיין משפיעים עלינו בבחירת בן הזוג, בעיקר בסימנים בפנים. "אנחנו מסוגלים לזהות בפנים, בשני המינים, את רמת האסטרוגן בזמן הביוץ", פירטה יריב. "הראו לאנשים תמונה ביום של הביוץ וביום של המחזור והם דירגו את הפנים שלה בביוץ כיותר יפות. בנות יקרות - תצאו לדייט רק בביוץ, לא במחזור", היא פנתה לרווקות המשועשעות בקהל. בהמשך היא תספר לאותן רווקות על נשיקות מה שנשים רבות היו שמחות לדעת - גברים שמנשקים את בנות-זוגן במלוא הרוק עושים זאת ממשיכת יתר, שמתבטאת בהפרשת יתר של רוק.

      משם עשתה ד"ר יקיר מעבר גס לחדר המיטות ולמרוץ אחרי פרס הגדול של האבולוציה - האורגזמה. "הפרס הגדול שאליו אנחנו שואפים זה הפרשת שני חומרים - דופמין וסרוטונין - שהם הורמוני הנאה, שמגרים עוד מרכזים שנמצאים במרכזי העונג והגמול. כל מה שאנחנו עושים בחיים זה לרצות אותם", הסבירה יקיר את תחושותינו לאחר פורקן מיני. לדבריה, עליות וירידות של שני ההורמונים אצלנו במוח מובילות אותנו להתנהגויות שזרות לנו.

      "חלק מהתופעות של התפתחות האהבה מטורפת היא גילויי סימפטומים של OCD. לבדוק שבע פעמים את הפלאפון כדי לראות אם היו שיחות - זה זה", היא אמרה לקול צחוקו של הקהל "מנגנון חשוב נוסף הוא הסבילות - אפשר לפתח סבילות לדופמין. זה קשור לסיבה שבגינה אנו מחפשים ריגושים ולמה אנו משתעממים. התשובה היא ב'קולידג' אפקט' - כשזכר בכלוב וחושפים אותו לאותה נקבה כל פעם ובודקים כמה זמן לוקח לו להגיע לפורקן, רואים עלייה בזמנים החל מהפעם החמישית שהוא רואה אותה. בפעם השישית והשביעית היא כבר לא בכלוב מבחינתו. הוא מוותר מראש. מצד, שני כשמציגים לו כל פעם נקבה אחרת - מה קורה?" שאלה יקיר את הקהל והגברים ענו: "שתי דקות! שתי דקות!". יקיר הנהנה בהסכמה. "שתיים-שלוש דקות עד לפורקן. הוא ימשיך על המוות מבחינתו, כל עוד מציגים לו מישהי חדשה".

      הרצאה על אהבה וסקס ב"מדע על הבר" (ראובן קסטרו)
      הצטופפו יחדיו בחדר פנימי של בר היין "פר דרייר" (צילום: ראובן קסטרו)

      בין הגברים הפעילים ביותר בקהל היה ישי, תושב העיר העובד בתחום הפיננסי העסקי, שביקש להגיד שהוא בן יותר מ-50. ישי התאלמן לפני 12 שנה והציג עצמו כמי שנמצא במערכות יחסים מתחלפות. הוא העיד כי הוא מסתכל על זוגות שיושבים סביבו ומבחינתו מדובר במסר אופטימי. "מאוד מעודד שבאים לפה זוגות צעירים שמתעניינים. זה מעיד תקשורת של שותפות ושל אינטראקציה שרוצה להתפתח ולצמוח. גם אם המרצה מדברת על מושגים כמו אורגזמה ויחסי מין בקבוצה שלא מכירה אחד את השנייה, זה טבעי ומרגש. אני לא מאמין במערכות יחסים שאין בהן תשוקה פיזית", פרט ישי את משנתו.

      ברקע, יקיר לא משחררת את הקהל המשולהב לפני שהיא מנתה בפניהם טיפים לשימור הזוגיות. "רמת האושר של אנשים שחיים יחד גבוהה יותר מאשר אנשים שמחליפים בני זוג. אנחנו צריכים להבין שאהבה היא מאד שבירה. צריך לשמור על דופומין גבוה, לחבק, לנשק, לגעת, להגיד לבן הזוג כמה הוא טוב ולגרום להעלאת הסרוטונין באמצעות הופעות, מוזיקה, סרטים וכל מה שכיף לעשות ביחד. כל מה שאפשר כדי לקשור אותנו פיזית לאותו אדם. הרי אהבה זוגית היא רגש חדש, ואין לנו שום דבר מהעבר, מה מקשה עוד יותר על היחסים", פירטה ד"ר יקיר. "הדבר השני החשוב הוא שקורטיזון מכבה את האהבה. הוא גורם לנזקים והוא מופרש בכעס, במריבות ובציניות. זה דברים שמתקבעים בלילה ובבוקר אתה לא יודע למה אתה רואה את הבנאדם והוא פשוט מעורר בך רגש לא טוב. זה הורג את האהבה. אהבה היא שבירה - תשמרו עליה".

      משפחת עזוז שבתאי (61), אורית (57), רוני(24), יועד בן הזוג של רוני, יובל (21) ממושב בית חנן (ראובן קסטרו)
      "יש לי הורים מגניבים לאללה". משפחת עזוז אחרי ההרצאה (צילום: ראובן קסטרו)

      עם סיום ההרצאה, סיפרה משפחת עזוז ממושב בית חנן, שבאה לחגוג יום הולדת 57 לאם המשפחה אורית, על חוויותיה מהערב. הילדים, רוני ה-24 ויובל בן ה-21, העידו כי לא חשו כל אי-נעימות. "אין אצלנו פדיחות. אנחנו מדברים בפתיחות מלאה על אורגזמה ויחסי מין בבית", סיפר יובל. "יש לי הורים מגניבים לאללה". אחותו, שהגיעה עם בן זוגה יועד בחמש וחצי השנים האחרונות לקחה מסרים חשובים מהערב. "זאת תזכורת שיש כימיה ויש משיכה, אבל זה לא מתחזק את עצמו. צריך להתמיד עם המילה הטובה והתקשורת". שבתאי, אבי המשפחה בן ה-61, הוסיף: "אהבה וזוגיות זה כמו גינה שצריך לטפח. אנחנו נשואים 30 שנה בקרוב. אנחנו יודעים את הדברים אינטואיטיבית, אבל בין לדעת ללבצע יש הבדל. זה סוג של 'ווייק אפ קול'", אמר. כשנשאל לאן הם ממשיכים מכאן, הוא השיב בחיוך: "מה זאת אומרת? לצאת מפה ולעשות אהבה".

      לפניות לכתבת: revital.blumenfeld@walla.com