נפל דבר אתמול בכנסת כשחברי הכנסת של מרצ הקריאו עדויות של "שוברים שתיקה" ולמעשה, התקדמו 100 צעדים נוספים להיות מפלגה קיצונית בעלת מוטיבים אנטי-ישראלים. עידוד השנאה כלפי מדינת ישראל, אזרחיה וחייליה, היא תעודת עניות למפלגה הצרה הזו המתיימרת להניף דגל של מוסר וזכויות אדם, ובו זמנית רומסת את זכויות האדם שלנו - אזרחי ישראל. כפי שארגון "שוברים שתיקה" משחיר את פניהם של אזרחי ישראל ומגביר את השנאה והאלימות כלפיהם ברחבי העולם, כך פעלו אתמול חברי מרצ.
לפני כשנתיים וחצי, נחשפתי לשיטת הפעולה של "שוברים שתיקה". שימשתי שליחת הסוכנות היהודית לאוניברסיטת פנסילבניה, והייתי עדה מקרוב לעוול ולהשמצות מהם מדינת ישראל נפגעת מידי ארגון "שוברים שתיקה". זו לא הייתה הפעם הראשונה בה נתקלתי בהם. לנציגי הארגון כבר האזנתי עוד לפני השליחות באירועים שהיו להם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אך גם זה לא הכין אותי לדרכה המעוותת של הארגון.
את "שוברים שתיקה" הזמין הארגון הסטודנטיאלי "J street", לדבר בקמפוס בו הייתי שליחה. אחרי דין ודברים בין הסטודנטים של J Street"" לראשי ארגון "הלל" ואחרי שהארגון איים על "הלל" שיוציא לתקשורת את התנגדותו לארגון, הוחלט לארח את "שוברים שתיקה", בתנאים מסוימים, אשר היו אמורים להפחית את הנזק שייגרם מקיום האירוע.
הגיע יום האירוע. את החדר מילאו סטודנטים של הארגון הסטודנטיאלי האנטי-ישראלי של הקמפוס. קהל שבוי ששתה בשקיקה כל פיסת מידע שיכולה לשמש אותו בשבועות האפרטהייד ושאר מופעי שנאה למדינת ישראל, אזרחיה וחייליה. במהלך ההרצאה, הראה דובר הארגון מספר תמונות: האחת עם חייל המכוון נשק על נער פלסטיני, חיילים בהפסקת קפה ליד פלסטיני אזוק ומכוסה עיניים, ועוד מיני מטעמים ויזואליים שאמורים לסיים את הכיבוש המשחית.
האם ניתנו הקשרים לתמונות? הגזמתם. האם הוסברו הסיטואציות? למה זה טוב. האם מישהו מהקהל שאל למה אותו פלסטיני אזוק? מה היה שם בדקות שקדמו לאזיקה וכיסוי העיניים? לא ידוע. אבל למה שמישהו ישאל אם זה בדיוק מה שהקהל רוצה לשמוע? וככה המשיך האירוע עד שהגיעה השאלה הגואלת מסטודנט ישראלי שהזמנתי מבעוד מועד בכדי לשאול את הדובר שאלות פשוטות. ואכן, שאלות בסיסיות כמו - "אבל למה זה המצב?", גרמו לדובר להתבלבל.
נקודה זו, אותו בלבול מאותן שאלות פשוטות, הוא מקום קבורתו של הכלב. את "שוברים שתיקה" של לפני כעשור היה אפשר לקבל. לעכל. ביקורת על התנהלות בעייתית היא חשובה וראוי שתאמר, אך בשלב מסוים, זנחו בארגון את הרעיון של תיקון ועברו למצב של השמצה שיטתית ואם אפשר בכמה שפות, הרי זה מבורך. הרי איך ילמד החייל הישראלי להתנהג כראוי אם סיפורו לא יגיע לאזניים גרמניות?
בסיפור קצר זה. טמון כל הרעיון של "שוברים שתיקה". טוענים שהכיבוש משחית ובמקביל משחיתים את פניה של ישראל. דואגים להתנהלות המוסרית של חיילי צה"ל ומדברים על זה באין ספור שפות שהקשר בינם לבין תיקון עוולות הוא מקרי בהחלט.
אבל ישנה קרן אור. אולי שתיים. הראשונה - הארגון הולך והופך לרלוונטי לפלח שוק מצומצם וקיצוני בלבד (לידיעת חברי הכנסת של מר"צ). השנייה - קמו אלטרנטיבות. יש ארגונים כמו "ngo monitor" שעומלים על חשיפת העוולות וכמונו ב"זכויות אדם כחולבן" שמבקשים לסייע לתדמיתה של מדינת ישראל לצד שמירה על מוסר וזכויות אדם. אנו אוספים עדויות חיוביות על צה"ל ובמקביל, פותחים בפני חיילים שנחשפו להתנהלות בעייתית של הרשויות, לפנות אלינו כדי שנפעל לתיקון הדברים, מבלי להשחיר את פניהם ואת פני המדינה. ואנחנו פועלים בעברית. אלא מה? גרמנית?
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.