נשיא המדינה ראובן ריבלין התארח היום (שני) בתחנת הרכבת ברובע גרונוולד שבברלין במסגרת יומו השני לביקורו בגרמניה, לרגל ציון יובל ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות, והניח זר פרחים ברציף 17 המקום ממנו נשלחו יהודים אל מחנה ההשמדה אושוויץ בתקופת שלטון הנאצים. "דמוקרטיה לבד לא מספקת חסינות מפני שנאת זרים, לאומנות ופשיזם", אמר במהלך הטקס בהשתתפות ראשי הקהילה היהודית, רבני העיר ושגריר ישראל בגרמניה יעקב הדס. "אף אומה לא חסינה מפני הדברים הללו, עלינו לשלב ידיים, כל מדינות העולם החופשי, להישיר מבט אל השנאה ולהיאבק כדי שאירועים כמו השואה לא יחזרו על עצמם".
ריבלין נחת אמש בבירת גרמניה והתקבל בטקס כבוד בשדה התעופה. לאחר מכן הוא המשיך בשיירה נשיאותית מרשימה ברחובות ברלין והגיע תחת אבטחה כבדה לבית המלון שבו הוא מתארח. "הגרמנים לא לוקחים סיכונים", אמר גורם בפמלייתו של הנשיא, "תראי את הרכבים המשוריינים הגדולים".
את יומו השני לביקור החל הבוקר בסדרת פגישות ואירועים, בין היתר בהשתתפות קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. בשעה 11:00 הגיע ריבלין לארמון הנשיאות מלווה ברעייתו נחמה, וזכה לקבלת פנים ממלכתית ממשמר הכבוד הצבאי. לאחר פגישת עבודה שערך עם מקבילו הגרמני, יואכים גאוק, באשר להמשך שיתוף הפעולה בין המדינות בפן המדיני, יצאו השניים ומסרו הודעה לתקשורת.
"אני רוצה להודות לנשיא, ידידי, יואכים גאוק, על ההזמנה המרגשת להגיע לביקור זה, על קבלת הפנים החמה ועל הידידות הכנה", אמר ריבלין בפתח דבריו. "ההישגים אליהם הגיעו שתי האומות שלנו ב-50 השנים האחרונות והיחסים המתהדקים בינינו בתחומים החברתיים, הכלכליים והביטחוניים גם בימים אלו ממש, הם ללא ספק איתנים ומשמעותיים. אלו יחסים הדוקים ומבוססים, אשר יש להעריך גם מבלי להתייחס אל העבר המורכב שאנו חולקים. בהתחשב בעבר קשה זה, אני סבור שיחסים אלו הופכים נדירים ומיוחדים עוד יותר".
"הם נשענים על ערכים משותפים של דמוקרטיה, חופש ביטוי ושוויון זכויות. חשוב להבהיר: הקשר הקרוב והחם בין שני העמים בישראל וגרמניה, ובין שתי הממשלות, אינו מהווה, בשום צורה, פיצוי על השואה. הוא נשען על ערכינו המשותפים ועל הלקחים המשותפים שהפקנו מהעבר. הם שמובילים אותנו אל עתיד טוב יותר".
לדבריו, הגורל המשותף של ישראל וגרמניה מחייב את שתי המדינות לעמוד יחד נגד שנאת זרים. "היום, אנו צופים בעולם שסביבנו ומביטים שוב, בדאגה כנה, באנטישמיות המרימה ראשה ובגזענות הגואה ברחובות שונים ברחבי העולם. זוהי חובתנו - כישראלים, כגרמנים, כדמוקרטיות, כחלק משמעותי באנושות - לעמוד בתקיפות ובעוצמה מול פשעים שכאלה. עמידתנו כאן היום, מעידה לא רק על לקחיו של העבר האפל, אלא גם על ההבטחה הגלומה בעתיד המשותף בינינו, כל עוד אנו דבקים בערכי החופש והדמוקרטיה. אני מלא תקווה כי יחסינו ימשיכו ויתחזקו וכי שיתוף הפעולה בינינו יגבר ויתהדק בעשייה משותפת למען עולם טוב יותר לאנושות כולה".
גאוק הצטרף לדבריו של ריבלין וסיפר על תמיכתה של גרמניה בישראל. "הידידות לא נפסקת בינינו, אני אסיר תודה שאנחנו יכולים להיות בטוחים שהאמון שישראלים אחרים נתנו עבור גרמנים עדיין קיים והם ימשיכו להתבסס במשך 50 השנים הבאות. אי אפשר לשכוח את העבר נגד מעשי הפשע בשואה. לא רק העבר מקשר בינינו, אלא גם הערכים בהם אנחנו מאמינים ללא קשר אחד לשני, יש לנו בסיס ערכי חשוב וסולידרי המקשר בינינו בצורה אינטנסיבית", אמר.
הוא הוסיף: "החלק המשמעותי בין שתי המדינות הוא לא רק הקשר בין הממשלות השונות, אלא גם ביחסים בחברה האזרחית, טכנולוגיה, מחקרים, סופרים, עיתונאים. זוהי הסצנה המקשרת. אני אסיר תודה על כל פרויקט של שיתוף פעולה בין מדענים ואקדמיה, אני שמח שבשנים הבאות והאחרונות קיבלנו לא רק ישראלים שמגיעים לברלין מהדור הצעיר, לא רק לטייל, אלא גם להישאר. יש לנו את הערכים המשותפים של ההתנגדות לאנטישמיות הישנה והחדשה".
נשיא גרמניה התייחס אף לנושאים המדיניים עליהם שוחח עם ריבלין, ובהם גם לחילוקי הדעות באשר לתכנית הגרעין של איראן ולהקמת מדינה פלסטינית. "שוחחנו על חלקים בפוליטיקה בהם הדעות של ישראל וגרמניה שונות, דיברנו על חילוקי הדעות הפוליטיים ומהו הדבר הנכון בהידברות ובהתנהלות מול איראן", אמר. "הנשיא ריבלין הסביר את הפחד שקיים באוכלוסייה מאיראן. ניסיתי להסביר מדוע גרמניה וארצות הברית, מתוך הקשר החשוב ביותר לישראל, יכולות להידבר בצורה אחרת ממה שישראל חוששת ממנו, כך לגבי תמיכה של גרמניה בהסכם של שתי מדינות לשני עמים".
גאוק סיכם את דבריו והתייחס לקשריו עם הנשיא: "היה לי חשוב לפגוש אדם כמוך, ריבלין, איש עצמאי ואינו תלוי שמשוחח עם הפרלמנט על הבעיות שיש לפתור. לדוגמה, לרגל כינון היחסים אותו אנחנו מציינים, אני אגיע בסוף השנה לישראל ואפגש עם הנשיא, לאור רצונו להמשיך ולשוחח עמי".
לאחר הפגישה בין השניים המשיך ריבלין, כאמור, אל האתר ההיסטורי ממנו נשלחו למותם עשרות אלפי יהודים. במהלך הטקס ברציף 17 השיב ריבלין לשאלות בעניינים פוליטיים, בהם בנושא הגבלת מספר השרים בממשלה הנכנסת. לדבריו, ישראל נמצאת במצב שבו הממשלה "צריכה לקבל החלטות משמעותיות גם בנושא האיראני, גם בנושא הפלסטיני וגם בנושא החברתי. מדינת ישראל והחברה שבה גועשת. הבחירות קבעו אלו סיעות נכנסו לכנסת, ונדמה שההכרעות שעומדות בפנינו הן כאלו המחייבות הסכמה רחבה עד כמה שאפשר, על מנת שנבוא אל ידידותינו ארצות הברית ובגרמניה ולומר להן מה כן ומה לא". הוא הוסיף כי "כולנו מסכימים בנושא האיראני ואומות העולם צריכות לדעת זאת. כדי שנבוא ונתייצב בפני העולם אנחנו צריכים באמת ממשלה שתוכל להביע את רחשי העם כולו בהסכמה רחבה".
לשאלה מה דעתו על כך שסקרים אחרונים בגרמניה מראים כי הציבור אינו רואה בשמחה את מחויבותה של קנצלרית גרמניה מרקל כלפי ישראל, השיב ריבלין כי "הציבור בגרמניה אדיש, יש קולות עולים וגוברים של ביקורת כלפי ישראל שנובעים מחוסר הבנה". לדבריו, "ישראל צריכה לקבל החלטות שהולכות להשפיע על עצם קיומה. קנצלרית גרמניה ופוליטיקאים רבים רואים את המחויבות הזאת: לא להשאיר את ישראל מבודדת ולתת לה את האפשרות להתגונן על עצמם קיומה. נדמה לי שהדבר הזה עדיין קיים ובעל משמעות בציבור הגרמני, גם בתוך העם וגם בין מקבלי ההחלטות".
באשר לנושא המחלוקת עם נשיא גרמניה, לרבות הסנקציות של אירופה על ישראל בנוגע להתנחלויות, אמר ריבלין בביקורו: "שמעתי את הדברים שאנחנו שומעים בשנים האחרונות. הסברתי שהרוב בישראל בעד שתי מדינות לשני עמים, שתי מדינות שיוכלו לחיות אחת לצד השנייה - לא חלום על שלום שיתברר לאחר מכן כחזיון בלהות. אלו דברים שאנחנו צריכים לתת את לבנו, נייר אינו מביא שלום אלא אמון הדדי ורצון לחיות אלה לצד אלה. הדברים הובהרו, הם מסכימים אתנו, נרדמה לי שהתנאים שהם מציבים בפני הפלסטינים קשים יותר".
שגריר ישראל בגרמניה יעקב הדס התייחס אף הוא לסוגיית היחסים עם ישראל. "גרמניה של היום היא אחרת. ישנם שני עמים שלמדו את תולדות המערכה, הקורבנות והרוצחים", אמר הדס. "כיהודי דור שביעי בירושלים, לא הייתי בין הסובלים ממאורעות הנאצים, אני הייתי עד לעולים ולשבים אלינו שעל ידיהם הוטבע הקעקוע אשר קיבלו כמועמדים להיכנס לכבשנים. לא יכולנו לסלוח ולא יכולים גם היום. העולם כולו צריך לדעת שלעולם לא עוד זה לא עוד רציפים כמו רציף 17".
באופן חריג: יעלון הודה לגרמניה על סוללות ה"פטריוט"
בתוך כך, שר הביטחון משה יעלון התייחס היום לראשונה לעסקה עם גרמניה שבמסגרתה רכשה ישראל ארבע סוללות "פטריוט" בשנת 2013, נוסף על שלוש הסוללות שהועברו לישראל עשר שנים קודם לכן. באופן חריג, יעלון התייחס לכך בפומבי והודה לשרת ההגנה של גרמניה, ד"ר אורסולה פון דר-ליין, במהלך פגישה בין השניים. בשל רגישות העניין הדבר נאסר לפרסום עד כה. יעלון הוסיף כי בקרוב יועברו חלקי חילוף חדשים לסוללות הוותיקות של חיל האוויר הישראלי.
לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com
בהכנת הידיעה השתתף אמיר בוחבוט