להילחם באנטישמיות הוויראלית

קבוצות אנטישמיות רבות מנצלות את הרשתות החברתיות בכדי להפיץ את דברי השטנה שלהם כנגד ישראל. אותם מסרים וירטואליים מחלחלים ויוצאים מבעד למסך עד לכדי פעולה בעולם הממשי. הממשלה החדשה חייבת לגבש תכנית פעולה לאומית שתעסוק בתופעה, הן ברשת בישראל והן מחוצה לה

מירה אלטמן
קירקטורה אנטישמית בפייסבוק (צילום מסך)

מחר יארח מרכז הקונגרסים הבינלאומי את הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות (GFCA)בהשתתפות למעלה מ-500 נציגים בכירים מכל רחבי העולם. משתתפי הכנס ידונו בתופעות האנטישמיות העכשוויות ברחבי העולם, דה-לגיטימציה של ישראל ומגמות לאומניות ברחבי אירופה. אחד הנושאים המרתקים והחשובים בו ידונו, הוא גילויי האנטישמיות באינטרנט.

בשנים האחרונות אנו עדים למגמת עלייה חדה בפעילות אנטישמית בכלל וברשתות החברתיות בפרט. העולם הווירטואלי מזמן הפסיק לשרת מטרות בידוריות בלבד, והפך למרחב פוליטי לאומני שמעודד מטרות גזעניות. הרשתות החברתיות הפכו "לגן עדן" עבור מפיצי השטנה והגזענות, היקף ההסתה באינטרנט חצה גבולות, ולא אחת נדמה כי הרשת הפכה לארסנל שנאה גדול, נגיש ויעיל. שדה המוקשים הווירטואלי מספק לכל אדם לבטא את מהווי נפשו ללא רסן וסינון, תעמולה "אילמת", המתפשטת בלי שליטה.

קבוצות אנטישמיות רבות מנצלות את הרשתות החברתיות בכדי להפיץ את דברי השטנה שלהם כנגד ישראל. לצערי, אותם מסרים וירטואליים ברבות הפעמים מחלחלים ויוצאים מבעד למסך עד לכדי פעולה בעולם הממשי. הפיגוע ב"היפר כשר" בצרפת הינו אחד מאירועי האנטישמיות הגדולים והמתוקשרים שקרו בחודשים האחרונים אך הוא לא אינו מקרה יחיד.

"עוד שישה מיליון", רוסס בבית העלמין ביוון, "אין כניסה ליהודים כלבים" נמרח בכניסה לחנות בבלגיה, "דרוש עובד - עדיף לא יהודי" נתלה בצרפת, ואלו רק דוגמאות ספורות שחשפה התקשורת בשנה האחרונה. הפגנות אלימות, פריצה לבתים של יהודים, תקיפת חרדים בבתי כנסת, ריסוס צלבי קרס על קברים, חילול רכוש יהודי או סתם קללות שנזרקות ברחוב – הפכו לחלק משיגרה מטרידה ברחבי אירופה. השפה העברית הפכה למקור פחד לישראלים בניכר, והרצון להסתיר כל סממן יהודי מוכר לכולנו.

עוד בוואלה! NEWS

הזמן המושלם להתכונן לקיץ הבא: הג'ל שמעלים את סימני המתיחה

לכתבה המלאה
אחד מאירועי האנטישמיות הגדולים והמתוקשרים שקרו בחודשים האחרונים. שוטרים מחוץ למרכול "היפר כשר", אחרי הפיגוע (צילום: רויטרס)

יש הטוענים כי מספר גילוי אנטישמיות התגבר בעקבות מבצע "צוק איתן", אך זה היה רק טריגר נוסף למה שכבר מבעבע זמן רב מתחת לפני הקרקע ומקבל ביטוי נרחב בראש ובראשונה בין המקלדת למסך. מדו"ח שהציגה ההיסטוריונית הראשית של "יד ושם", פרופסור דינה פורת, עולה כי במהלך שנת 2014 נרשמו כ- 766 אירועים אנטישמים ונצפתה עליה חדה של 38 אחוז בהשוואה לנתוני השנה הקודמת.

כל אלו משקפים את הצורך בפעולה ממשית ונוקבת כנגד התופעה שעודנה עימנו, כשהעולם הווירטואלי יעמוד במרכזה. החקיקה, התגובות ופעולות הענישה כנגד גילויי אנטישמיות וגזענות ברשת עדיין בחיתוליהם ופעמים רבות אין הלימה ביניהם. אני קוראת לממשלה החדשה שתקום לגבש תכנית פעולה לאומית שתעסוק בתופעה, הן ברשת בישראל והן מחוצה לה. גילויי אלימות, גזענות ואנטישמיות הן דבר שאל לנו לחיות עימו, לא במציאות ולא בוירטואליות.


לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully