ממשלת 61 חברי הכנסת שנוסדה אמש (רביעי) לא יכולה ליפול, אבל היא גם לא יכולה למשול. היא לא יכולה ליפול, כיוון שחוק המשילות החדש קובע שהחלפת ממשלה תיעשה רק בהצגת ממשלה חלופית שקיבלה את אמון הכנסת ברוב קולות. הסיכוי לכך שואף לאפס. מנגד, זו הולכת להיות ממשלה שתתקשה מאוד להעביר רפורמות או לקדם חקיקה. המשמעות של 61 חברי כנסת בממשלה היא שאסור לאף אחד לנסוע לחו"ל או ללכת לשמחה משפחתית בזמן הצבעות במליאה, מאחר שהדבר יסכן את הרוב של הממשלה בהצבעות על חוקים בימי שני ורביעי.
בליכוד מבינים זאת היטב. לפיכך, במפלגה החליפו לחלוטין את הרטוריקה שליוותה אותם בתקופת קמפיין הבחירות ולאחריה; כבר אין יותר דיבורים על "תהום אידיאולוגית" שפעורה מול המחנה הציוני. אמש, במעמד החתימה עם הבית היהודי, ראש הממשלה לא התייחס אפילו פעם אחת לעצם החתימה עם סיעתו של נפתלי בנט וגם לא הזכיר אותה בשמה, אבל כן הדגיש שוב כי "ממשלת 61 זה טוב, וממשלת 61 פלוס זה יותר טוב". בליכוד מגלגלים רעיון ולפיו בנט לא יעזוב את הממשלה מצד אחד, ואילו ציפי לבני תצטרף יחד עם יצחק הרצוג מהצד השני, וככה כולם לא יהיו מרוצים בצורה שווה המחנה הציוני שלא רוצה לשבת עם בנט, ונתניהו שלא רוצה לשבת עם לבני. אלא שבפועל, בבית היהודי לא תולים תקוות בכך. לא אדם אחד ולא שניים במפלגה העריכו אתמול כי הבית היהודי תהיה בממשלה חודשים ספורים בלבד.
לנתניהו אין ברירה אלא להרחיב את הממשלה שלו. שני התרחישים הסבירים יותר הם ממשלת אחדות, או בחירות נוספות בטווח של שנה עד שנתיים. מי היה מאמין לפני חודש שהתקווה הגדולה של ראש הממשלה תהיה שזוהיר בהלול, יוסי יונה ומרב מיכאלי יצטרפו לממשלתו כגורם מייצב? אז נכון, ממשלת 61 יכולה לשלוט, ויכולה גם להיות מאוד יעילה ומחויבת, בהינתן שכל חבריה מרוצים ואין להם אינטרס לעזוב. ובכל זאת, מדובר בממשלה שבה ראש הממשלה תלוי תמידית בגחמותיו של כל חברי הכנסת, בכירים וזוטרים כאחד. זו לא תכנית עבודה לטווח ארוך. אפשרות אחרת היא לבחוש בתוך ישראל ביתנו ולנסות לפצל את הסיעה הרביעית בגודלה באופוזיציה, ולפתות כמה מחבריה לערוק לליכוד. אין לשלול את אפשרות זו על הסף, וליברמן ייצטרך לעבוד קשה מאוד כדי לשמור על סיעתו בת ששת המנדטים מאוחדת.
בתוך כך, הרצוג התייחס היום במסיבת עיתונאים לאפשרות כי יחבור לנתניהו במסגרת ממשלת אחדות. "לא נהיה חולץ הפקקים של נתניהו", אמר. "הממשלה שעומדת להיות היא ממשלה כושלת שתוביל את ישראל למקום לא טוב. נהיה אופוזיציה לוחמת שתעשה הכל להחליף את הממשלה".
השפלה אחת יותר מדי
היממה האחרונה הוכיחה שבפוליטיקה הישראלית, מפלגה עם 30 מנדטים נמצאת בעמדה חלשה יותר מזו עם 18 המנדטים שהיו לה בקדנציה הקודמת, ואילו מפלגה של שמונה מנדטים נמצאת בעמדה חזקה יותר מזו שהייתה לה עם 12 מנדטים בכנסת שעברה.
הסגירה הנמהרת של בנימין נתניהו ואריה דרעי, שבמסגרתה הועברה הוועדה למינוי דיינים לש"ס, הייתה השפלה אחת יותר מדי עבור יו"ר הבית היהודי. במקביל לחתימה עם ש"ס, הוציאו בליכוד הודעה שבה נכתב כי בנט חייב להיכנס מיד לממשלה, אחרת תקום ממשלת שמאל בראשות הרצוג, וציינו כדוגמה את שורת ההישגים שתקבל המפלגה: "משרד התרבות והספורט, כולל הטוטו". בסופו של דבר, זה נגמר במשרד המשפטים, כולל הקבינט.
בבית היהודי התכנסו באותו הלילה לישיבה. שר החינוך המיועד, זועם על סוגיית הדתות והדיינים שנמסרו ללא תיאום, הציע להקשיח עמדות. אורי אריאל הזהיר: "לא למתוח את החבל מול נתניהו". בנקודה זו הנוכחים בחדר שמו לב לתופעה מעניינת. בצלאל סמוטריץ', חבר סיעת תקומה של אריאל, התייצב מאחורי יו"ר מפלגתו. כשהסיעה הצביעה בסוף הישיבה על הסמכתו של בנט לנהל לבדו את המשא ומתן, סמוטריץ', אומרים נוכחים בחדר, הרים ראשון את היד בעד. אריאל נמנע. הסדק הזה בין השניים משמעותי גם בכל הנוגע לתרחישי הפיצול והשרירים שאריאל יכול לעשות בעתיד.
בליכוד שברו את הראש מה לעשות. "אתם מבהירים שזו העמדה שלנו, ואנחנו לא זזים ממנה", נשמע עורך הדין דוד שימרון מתדרך את חברי צוות המשא ומתן של הליכוד, הח"כים זאב אלקין ויריב לוין, במסדרון מחוץ לחדרו של נתניהו. "מקסימום, את תיק החוץ אפשר לתת גם ביום רביעי ב-23:00 בלילה", אמר בשלב שבו בליכוד היו משוכנעים שהדיבורים על תיק המשפטים הם ספין בדרך להשיג את משרד החוץ.
בבית היהודי החליטו להתבצר, להקשיח עמדות, לכבות טלפונים וללכת עם זה עד הסוף, מתוך הנחה שהזמן הדוחק יאלץ את נתניהו להתפשר. זה עבד. אתמול, ב-09:30 בבוקר, התקשר בנט לנתניהו. לא ברור מה נאמר בשיחה, אבל זמן קצר לאחר מכן כבר החלו הצוותים להתקדם. כעבור שעה הודיעו הצדדים על הסכם עקרוני. היה קשה לפספס את מבטו הצונן של נתניהו. השלישייה בנט-שקד-שלום שלמה, שלושתם יועצי ראש הממשלה בעבר ועמודי התווך של הבית היהודי בהווה, רשמו הישג פנומנלי. ההיכרות שלהם עם דרך המחשבה של נתניהו, בתוספת הרצון לנקמה על ההתנהלות שלו כלפיהם, הביאה להם עמדות השפעה שלא יכלו אפילו לחלום עליהן רק יומיים קודם לכן. עבור בנט היום הזה היה מתוק במיוחד. בהפרש של כמה שעות בודדות, הוא הצליח לכופף גם את היד של נתניהו וגם את היד של אריאל, יריבו במפלגה שדרש את תיק המשפטים לעצמו.
מילה זו מילה
שעה לפני מסיבת העיתונאים של אביגדור ליברמן, שבה הודיע על החלטתו שלא להצטרף לממשלה, החלו להתפרסם על כך דיווחים בתקשורת. מפלגת ישראל ביתנו מיהרה לפרסם את ההודעה הבאה: "הפרסום על כך ששר החוץ ליברמן הודיע לכאורה לראש הממשלה על אי הצטרפותו לממשלה, אינו נכון בעליל". וזה ממפלגה שהסיסמה שלה היא "מילה זו מילה".
לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il