אחד מהפרטים המעניינים שמסתתרים בהסכם הקואליציוני בין החרדים ובין הליכוד מתייחס ל"תיקון חוק הונאה בכשרות". הסיבה לסעיף זה היא כוונתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין להמליץ על קבלת העתירה בדבר היתר לקבלת תעודת הכשר שלא מן הרבנות הראשית בצורה שתפרש מחדש את החוק בנושא.
לשון חוק איסור הונאה בכשרות מורה כי "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר", והחוק מגדיר במפורש כי מועצת הרבנות הראשית והרבנים המקומיים הם היחידים היכולים לתת תעודת כשרות או להסמיך מישהו לעשות זאת מלבד הרבנות הצבאית. למרות זאת, היועץ מבקש לקבוע שניתן לתת תעודת השגחה גם ללא הרבנות הראשית. לטענת היועץ, כוונת החוק היא לכך שרק מצג שווא של הצגת עסק ככשר בשעה שהוא איננו כזה, תיחשב לעבירה על החוק. בדיוק את הפרצה הזאת בחוק מבקשים החרדים לתקן.
דומה שקשה שלא להפריז בחשיבות העניין. אם החלטת היועץ אכן תתקבל מדובר למעשה בהפרטה של מערך הכשרות, כך שכל ארגון או כל אדם יוכלו לתת תעודת כשרות ללא כל רגולציה או פיקוח מצד הרבנות הראשית. המציאות הנוכחית היא שכל בעל עסק או מפעל מזון המעוניין לקבל תעודת כשרות מחויב לפנות לרב המקומי לשם כך. לכאורה, נראה שהחרדים צריכים להיות הראשונים לתמוך בהפרטה מעין זו כיוון שהם כלל לא נזקקים לכשרות של הרבנות הראשית. בפועל, דו"ח מבקר המדינה לשנת 2009 הראה כיצד גורמים חרדיים משתמשים ברבנות הראשית על מנת לחזק את גופי הכשרות הפרטיים שלהם.
זאת ועוד, נגד מספר רבני ערים המזוהים עם ש"ס הוגשו בשנתיים האחרונות כתבי אישום בטענה כי הם מנצלים את מעמדם בשביל לחזק את גוף הכשרות הפרטי "בד"ץ יוסף" המקושר לש"ס. למעשה, בעוד הרבנות מאפשרת לבד"צים חרדים לתת כשרות מבלי להזדקק לה, הדבר נחסם מפני גופים ליברלים יותר כדוגמת "צהר".
גם ברבנות הראשית ובמשרד לשירותי דת, לא התלהבו מכוונת היועץ. הרבנים הראשיים פנו ודרשו אליו ודרשו ממנו למנוע את המהלך שיביא ל"פגיעה אנושה בשומרי הכשרות". הרב הראשי דוד לאו, טען כי מדובר ב"הטעייה חמורה של הצרכנים" וסגן השר לשירותי דת, הרב אלי בן דהן, טען גם הוא, כי הדבר יביא ל"כאוס מוחלט במערך הכשרות ונזק בלתי הפיך לשומרי הכשרות בישראל". ממש אפוקליפסה עכשיו. אך האם יש ממש בטענות הללו?
מחקר שנערך במכון לאסטרטגיה ציונית על סוגיית הכשרות, בחן את האופן בו עובד מערך הכשרות בארצות הברית. מסתבר ששם, בלי שום חוק הונאה בכשרות ובלי רגולטור מרכזי, מערך הכשרות עובד באופן מצוין. פרופסור טימותי ליטון מבית הספר למשפטים מאוניברסיטת אלבני שבניו-יורק, פרסם בשנת 2013 ספר שלם על מערך הכשרות בארצות הברית ובו הוא מציג את המודל המצוין של רגולציה פרטית ופנימית בין גופי הכשרות עצמם, מודל שלא נבנה באף משרד ממשלתי אלא על ידי גופי הכשרות עצמם במטרה לייעל את השירות לאזרח.
לעומת זאת, אצלנו בישראל, האינטרסים הפוליטיים שבוחשים במערך הכשרות יחד עם חוסר היעילות של הגופים הממשלתיים, מביאים בסופו של דבר להעלאה במחירי המזון המושתים על הציבור הרחב. אמנם לא כל מודל שמצליח בארצות הברית מתאים גם לארצנו הקטנה, וייתכן מאוד שבישראל עדיין נידרש לרגולטור בדמותו של הרבנות הראשית, או למודל של הפרטה חלקית באמצעות פתיחת אזורי הכשרות (בדומה למודל פתיחת אזורי הרישום לנישואין).
עם זאת, הגיע הזמן שנפסיק להאמין להפחדות שמפזרים עסקנים דתיים בעלי אינטרס בדבר "כאוס מוחלט במערך הכשרות" אם רק ייפגע מעמדה המונופוליסטי של הרבנות הראשית. העם היהודי אכל כשר עוד לפני שקמו הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת, והוא יוכל לעשות זאת היטב גם ללא המונופול שלהן.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.