פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לשר הרווחה הנכנס אין סיכוי להצליח

      תכנית העבודה של הוועדה למלחמה בעוני שמונתה על ידי שר הרווחה הקודם, היא תכנית רב משרדית ורב נושאית, אך חוסר האטרקטיביות שבטיפול בה ימנע את מימושה. אין דרישה לתפקיד שר הרווחה. הדבר הזה קורה באופן עקבי והסיבה לכך שלאיש שישובץ לתפקיד הזה אין שום סיכוי להצליח

      גן ילדים ברחוב יאיר בדרום תל אביב, מרץ 2015 (ראובן קסטרו)
      (צילום: רובי קסטרו)

      מכותרות הפאזל הקואליציוני של הימים האחרונים עולה דבר שחשיבותו היא בחסרונו : אין עיסוק בנושא הרווחה. אין דרישה לתפקיד שר הרווחה. בישראל, הדבר הזה קורה באופן עקבי והסיבה לכך היא די פשוטה – לאיש שישובץ לתפקיד הזה אין שום סיכוי להצליח. התמונה שתיפול לידיו היא מורכבת דמויית לבירינט אינסופי. בישראל 2015, העניים הופכים עניים יותר ומספרם עולה, פערים בחינוך בין מרכז לפריפריה הם עצומים ואילו השקעת המדינה בחינוך היא מהנמוכות במדינות ה-OECD, והתמונה העגומה הזו הולכת ומתקדרת. עיקר הבעיה - הכלים הנחוצים ליצירתו של שינוי משמעותי במבוי הסתום הזה אינם נמצאים בידי שר הרווחה ובתחום סמכותו. ולבדו, הוא לא יצליח בתפקיד הזה. ומי רוצה תפקיד שהסיכוי "לצאת ממנו טוב" הוא כל כך נמוך??


      הדבר מצביע על בעיה רחבה ומשמעותית של חוסר דיון אמיתי בנושאים חברתיים. הקווים האדומים של המתמודדים במאבק הקואליציוני האינסופי הזה, אינם עוברים כמעט בתקציבי רווחה, בריאות וחינוך. דובר על קידום פרוייקטים לאומיים בתחומי התחבורה, גז ואנרגיה. ברשימה הזו אין שום מילה על מיגור העוני, או על ההשקעה בחינוך או על הדאגה לטיפול בפערים החברתיים הקשים מנשוא בחברה הישראלית. דובר על פתרונות מיקרו כגון מע"מ אפס, אך כל אלה לא הופכים לחלק מתכנית "רבת זרועות" ורבת שנים שתקדם סופסוף את נושאי הרווחה קדימה. במערכת הבחירות שמאחורינו, הנושא החברתי היה נראה כנושא מרכזי. היינו מצפים כי בהתאמה, יהיו המשרדים החברתיים הנושא המרכזי בהרכבת הממשלה. אך הם לא. תיאטרון אבסורד.


      נשאלת השאלה – למה? ראש הממשלה, שר האוצר המיועד, משה כחלון, שהיה שר רווחה וגם ח"כ אלי אלאלוף שהיה אחראי על הכנת התכנית למלחמה בעוני, מספרים לנו כי ייגשו להגשמת התכנית אך התכנון הוא "למרוח" לשנים רבות וזו כמעט הבטחה למעט מידי ואולי בכלל לא. הממשלות לדורותיהן, עוסקות בנושא לטווחים קצרים בלבד ולא נוצר תהליך עקבי ורצוף למיגור העוני ובניית תשתיות לסיכוי לשינוי עבור החיים בפריפריה הסוציו-אקונומית בישראל. הארגונים החברתיים מנסים לשאת באחריות ומצליחים לשנות חיים של רבים אך לא את התשתית הרעועה שהיא הבסיס לכך שהעוני הולך וגדל. זו התשתית שכולה באחריות הממשלה.

      ללא הפיכת מיגור העוני לפרויקט לאומי רב-מערכתי רציף – לא יקרה דבר. אין הבנה, אין דרישה, אין עקביות ואין עשייה. זהו מעגל קסמים (או כשפים) אינסופי ועצוב מאד. ההתייחסות השולית אל התיקים החברתיים משקפת את התייחסות הנציגים הנבחרים של כולנו, אל הנושאים הללו. לא מדובר במשרדים חברתיים שתקציביהם בהכרח נמוכים. התקציבים קיימים. מדובר אך ורק ביוקרה ובסיכוי הנמוך להצלחה, עליו צומחת יוקרה זו. יציאה ממעגל העוני בהיקף החברתי הנדרש אינו מהיר להראות הישגים מחד - אך יכול להמתין שנים רבות מאידך. מדובר בתשתית אנושית והזנחתה גבתה ותגבה מאיתנו, כחברה, מחיר הולך וכבד.

      שר הרווחה מאיר כהן באולפן וואלה. ינואר 2014 (נמרוד סונדרס)
      מאיר כהן, שר הרווחה היוצא (צילום: נמרוד סונדרס)

      תכנית העבודה של הוועדה למלחמה בעוני שמונתה על ידי שר הרווחה הקודם, היא תכנית רב משרדית ורב נושאית. זו קריאה לשינוי. זו תכנית הכרחית, אך אין לה סיכוי, בגלל אותן סיבות של חוסר עקביות. כלומר, התכנית קיימת – אבל חוסר האטרקטיביות שבטיפול בה ימנע את מימושה. על מיגור העוני להיות מוכרז כפרויקט לאומי תחת אחריות ובקרה של ראש הממשלה.

      למשרד הרווחה אחריות לאלו שזקוקים לתמיכה ועזרה, אך היציאה ממעגל העוני חייבת להיות תכנית הכוללת שיתוף פעולה בין-משרדי בראשה בעלי סמכות עם מחויבות אמיתית לנושא. תכנית זו היא הבסיס לכל עבודתו של שר הרווחה הבא ושל הממשלה כולה. רק ההבנה כי העוני הוא הבסיס לרוב תחלואיה של החברה הישראלית בשנת 2015, העקביות בשאיפה למיגורו והענקת כל הסמכויות לכך לעוסקים במלאכה – הם התקווה היחידה לשינוי חברתי אמיתי לטווח ארוך. התקווה הזו היא הכרחית לנו.


      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.