פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החולה יחכה: אין מיטות, אין כוח אדם - וזרים מקבלים עדיפות

      דוח מבקר המדינה חושף את עומק הפגיעה בחולים בשל תנאי אשפוז לקויים, אשר "מגביר את חשיפת החולה לסיכונים. הליקויים מעידים כי כבוד החולה אינו עומד במקום הראוי לו". בנוסף, תיירי מרפא מקבלים קדימות ומנותחים בשעות אסורות

      החולה יחכה: אין מיטות, אין כוח אדם - וזרים מקבלים עדיפות

      כבוד החולה וזכויותיו אינם נשמרים כראוי, פעמים רבות בשל תנאי האשפוז שאינם מאפשרים לתת את הטיפול הראוי וההולם לחולה - כך עולה מדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי). בפרק שעוסק בבריאות, מקדיש המבקר חלק נכבד לתנאי האשפוז הלקויים, לצפיפות ולמחסור בכוח אדם ברפואה הציבורית. "אשפוז בתנאים כאלו אינו מאפשר לשמור על פרטיות, פוגע בכבוד החולה ומגביר את חשיפת החולה לסיכונים מיותרים, ביניהם הידבקות בזיהומים", נכתב בדוח.

      כל מי שאושפז בבית חולים מכיר זאת. בדיקת מדדים כדוגמת דם ושתן, חום ולחץ דם נעשות לעיתים השכם בבוקר ומחייבות להעיר את החולה משנתו. על פי מבקר המדינה, הדבר מצטרף למתן ארוחות שלעיתים אינן חמות ובשעות לא מתאימות, למחסור בפריטי ביגוד מתאימים ולהיעדר ניקיון ראוי בסביבת החולה. "ליקויים שמעידים כי לעיתים כבוד החולה אינו עומד במקום הראוי לו בסדר העדיפות של הצוות המטפל".

      בביקורת עלה כי חולים אושפזו במסדרונות, במעברים ובחדרי האוכל, וגברים ונשים אושפזו לעתים באותו חדר או במסדרונות סמוכים. כמו כן, נצפו חולים מאושפזים במחלקות הפנימיות במסדרונות ובמעברים ללא וילון או פרגוד, כשהם חשופים לחולים האחרים ולציבור המבקרים במחלקה.

      מחלקת טיפול נמרץ ילדים בבית חולים קפלן, פברואר 2014 (מערכת וואלה! NEWS)
      הצוות הרפואי מסר שאין לו פנאי למסור למטופלים מידע רפואי מלא. בית חולים קפלן ברחובות

      אך לא רק במחלקות הפנימיות נרשם עומס. על פי מבקר המדינה, בישראל יש מחסור במאות מיטות בטיפול נמרץ. בדוח מצוין כי לפי הערכת ההסתדרות הרפואית (הר"י) יותר מ-500 חולים מוגדרים ב"סיכון מוגבר למוות" בשל המחסור במיטות אלה.

      העומס החריג במחלקות מביא לפגיעה נוספת בזכויות החולה. רופאים בבתי החולים מסרו לצוות משרד המבקר, כי עקב עומס בעבודת הצוות הרפואי, אין להם פנאי למסור למטופלים מידע רפואי מלא ומפורט, והם מוסרים להם מידע חלקי "בחופזה", לדבריהם. גם חולים מסרו לצוות הביקורת, כי הם התבקשו לחתום על טופס ההסכמה סמוך למועד ביצועו של הניתוח, לאחר שניתנו להם הסברים במהירות, ומבלי שהייתה להם שהות מספקת לשקול את החלטתם. "יוצא אפוא שההסכמה שנתן המטופל אינה בהכרח הסכמה מדעת", מציין המבקר.

      "עקב העומס האחיות לא יכולות להיענות במהירות לקריאות החולים"

      כבר בדוח קודם של מבקר המדינה נכתב כי יש מחסור ברופאים פנימיים, וכי שיטת התקינה הקיימת אינה מתאימה עוד לצורכי מערכת הבריאות. בבדיקה הנוכחית עלה כי המחסור בתחום זה נמשך. על פי דוח המבקר, במחלקה שבה לפי התקן 11 רופאים אמורים לטפל ב-38 חולים, אותו צוות מטפל בכ-53 חולים. גם בקרב אחיות נרשם מחסור חמור. המבקר כותב כי "עקב העומס המוטל על האחיות במחלקות הפנימיות, הן אינן יכולות להיענות במהירות הראויה לקריאות החולים והטיפול שהן נותנות להם מתעכב. הדבר פוגע לעיתים בכבודם של החולים ולעיתים אף בבריאותם".

      כמו כן, מספר המשרות של האחיות שנקבע בתקן המחלקות הפנימיות קטן בהרבה ממספר משרות האחיות שנקבע בתקן של טיפול נמרץ - 3.5 משרות לכל שבע מיטות בטיפול נמרץ כללי ונשימתי, לעומת 0.85 משרות במחלקות פנימיות.

      חדר מיון תל השומר (ראובן קסטרו)
      חולים מאושפזים במסדרונות בחדר מיון בבית חולים שיבא בתל השומר (צילום: ראובן קסטרו)

      המחסור ממשיך גם בתחום מכשור הדימות, שנועד לביצוע אבחנות מצילות חיים. על פי הנתונים שאסף המבקר, שיעור המכשירים שמצויים בישראל נמוך ממרבית מדינות ה-OECD. בישראל יש רק כשלושה מכשירי MRI לכל מיליון תושבים לעומת 14 מכשירי MRI בממוצע במדינות ה-OECD. מספר מכשירי ה-CT בישראל הוא רק 9.2 למיליון איש לעומת 24 מכשירי CT למיליון איש בממוצע במדינות ה- OECD.

      "המחסור במכשירים גורם לזמן המתנה ארוך לבדיקות ולהסתפקות בבדיקות טובות פחות", כותב המבקר ומתייחס לחוסר השוויון בין הפריפריה למרכז הארץ בחלוקת המכשור. "אי שוויון זה פוגע בשירות שתושבי מחוזות מסוימים מקבלים לעומת תושבי מחוזות אחרים", נכתב. "הוא בולט במיוחד בשירות שמקבלים תושבי הפריפריה במחוז הצפון, לרבות קשישים, אשר נאלצים להיטלטל בתחבורה ציבורית או ברכבם עד בית החולים רמב"ם בחיפה כדי לקבל את השירות שהם זקוקים לו".

      על פי הדוח קיימת עדיפות מובהקת לתיירי מרפא

      על פי דוח המבקר ובהתאם לנתונים שאסף צוות הביקורת, קיימת עדיפות מובהקת לתיירי מרפא - הן בזמן ההמתנה לבדיקות דימות והן בפענוחן. "השירות שניתן לכלל תושבי המדינה נפגע עקב מתן שירותי התיירות הרפואית בבתי החולים הכלליים", נכתב. "הדבר חמור במיוחד בשל העובדה שלצורך מתן שירות במסגרת של התיירות הרפואית משתמשים במשאבים ובתשתיות של בתי החולים שיש בהם מחסור, ונועדו לשמש בראש ובראשונה את כלל תושבי ישראל".

      בדוח מצוין כי רופאים סיפקו שירותים רפואיים לתיירי מרפא בשעות הבוקר, כולל ניתוחים, אף שאסור לבצע פעילות זו לפני השעה 15.00. כך, תיירי מרפא קיבלו קדימות לעומת תושבי ישראל מבחינת התורים שנקבעו להם. "על משרד הבריאות לפרסם בהקדם נוהל שיסדיר את מתן שירותי התיירות הרפואית בכל בתי החולים, כדי לוודא שזכויות החולה וכבודו לא ייפגעו עקב מתן אותם שירותים", ממליץ המבקר.

      איגוד חברות תיירות המרפא מסר בתגובה: "דוח המבקר אינו מבקר את התנהלות חברות תיירות המרפא. יתרה מזאת, מנגנוני הפיקוח והבקרה המיושמים בתחום תיירות המרפא הפכו אותנו לשותף חשוב של מערכת הבריאות ומנוע הצמיחה שלה".

      לטענת האיגוד, בשנת 2013 הסתכמו הכנסות בתי החולים מתיירות מרפא במאות מיליוני שקלים. "ההכנסות הללו משמשות לבניית מחלקות חדשות וקניית ציוד משוכלל וחדיש, המאפשר בסופו של דבר טיפול רפואי מתקדם וטוב יותר לכלל הציבור בישראל", נכתב בתגובה. "אנחנו קוראים לשר הבריאות החדש לזמן אותנו כדי להמשיך ולפעול יחד להסדרת תחום תיירות המרפא בישראל".

      אחד הליקויים המשמעותיים: חוסר שוויון בשירותי טיפולי שיניים

      מבקר המדינה מצביע על חוסר שוויון גם בשירותי טיפולי שיניים בישראל. על פי הדוח, חלק מהילדים בגילאי 12-18 אינם זכאים לשירות זה בשל מצוקה כלכלית של הוריהם. נוצר מצב שבו חלק מהילדים בגילאים אלו מקבלים מגוון רחב של טיפולים בחינם או בעלות נמוכה מאוד, במסגרת תכניות שירותי בריאות נוספים (שב"ן) של קופות החולים, שהוריהם משלמים בעבורן. "בכך, הופכים טיפולי השיניים לילדים בקבוצת גיל זו, לשירות המתאפשר למי שידו משגת בלבד", כותב המבקר.

      גם בתחום חינוך ילדים לבריאות הפה מצא המבקר ליקויים. החוק קובע כי במסגרת השירותים לבריאות השן שתיתן המדינה יכללו בדיקות שיגרה, מעקב והדרכה לתלמידים על ידי רופא שיניים ושיננית, פעולות אשר נועדו להפחית את הזדקקות האוכלוסייה לטיפולי שיניים. המבקר מצא כי 51 מתוך 257 רשויות (20%), אינן נותנות את השירות בבתי הספר ובגנים שבתחומן. חלקן טענו כי האוכלוסייה שלהן אינה זקוקה לשירות וכמה מהן טענו כי אין מי שיטפל בכך במסגרת הרשות. "כתוצאה מכך, עשרות אלפי תלמידים אינם מקבלים את השירות המגיע להם על פי חוק ואינם נחשפים לחינוך לבריאות השן".

      מתכונת שבת בבית החולים הלל יפה, דצמבר 2012 (שלומי גבאי)
      יותר מתשע שנים לא מיפה משרד הרווחה את האוכלוסייה הנזקקת לטיפולי שיניים. בית החולים הלל יפה בחדרה (צילום: שלומי גבאי)

      אך לא רק הילדים, גם המבוגרים סובלים מאי שוויון בשירותי טיפולי שיניים. כבר בשנת 2005 המליץ משרד המבקר שמשרדי הבריאות והרווחה ימפו את צורכי האוכלוסייה שנזקקת לשירותי בריאות השן, כדי שאפשר יהיה להעריך את היקף ההוצאה התקציבית הנדרשת. בביקורת עלה שאף על פי שחלפו מאז יותר מתשע שנים, לא מיפה משרד הרווחה את האוכלוסייה הנזקקת ולא העריך את ההוצאה התקציבית הנדרשת לטיפול בה. כמו כן, הוא לא הציג מידע בעניין זה בפני הממשלה לצורך קבלת החלטה על אופן הסיוע. "יש לראות דרך פעולה זו של משרד הרווחה בחומרה", קובע המבקר.

      האוכלוסייה המבוגרת סופגת את מרב הפגיעה. "קשישים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם לעבור טיפולי שיניים בגלל מחירם", כותב מבקר המדינה. "קשישים מסתובבים ללא שיניים, דבר שגורם לעיוות של הפה והפנים. הדבר פוגם ביכולתם של הקשישים לאכול ופוגע בכבודם. גם ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופטת נתניהו מ-1990 התייחסה לעניין זה והמליצה להכניס טיפולי שיניים לקשישים מעל גיל 65 העונים לתנאי הזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה לסל הבריאות. אולם מאז לא חל שינוי".

      לפניות לכתבת מור שמעוני: mor.shimony@walla.com