הדיון שנערך אתמול (שני) בלשכת ראש הממשלה בנושא מחאת האזרחים האתיופים, היה שונה מאוד מרוב הדיונים שראש הממשלה בנימין נתניהו, כמו גם קודמיו בתפקיד, נוהגים לקיים בשגרת עבודתם. בחדר הישיבות הצמוד לחדרו של נתניהו הצטופפו כ-30 איש, כמות גדולה לכשעצמה, אבל יוצאת דופן במיוחד הייתה העובדה שקרוב למחצית מהמשתתפים בדיון לא היו עובדי מדינה בכירים בין אם מהממשלה, מהצבא, ממשרד האוצר או מגופים אחרים אלא פעילים חברתיים, מנהיגים קהילתיים ואנשי דת מהקהילה האתיופית.
במילים אחרות, בלשכה שבדרך כלל מארחת את האנשים החזקים ביותר במדינה (ולעתים גם בעולם), התקיים דיון שכמעט מחצית מהמשתתפים בו ייצגו, לשם שינוי, את אחת האוכלוסיות המוחלשות בישראל. אין הרבה מקרים שבהם מפכ"ל המשטרה ובכירי משרדי הממשלה נאלצים לשמוע במשך שלוש שעות טענות מצד מנהיגים קהילתיים ופעילים חברתיים על אפליה, על דחיקה לשוליים ועל אלימות. נדירים עוד יותר המקרים שהם שומעים את כל זאת, ומנסים לענות, בנוכחות ראש הממשלה. במובן הזה, אפשר לומר שההפגנות שנערכו מתחילת השבוע כבר הביאו להישג ראשון, אם כי עדיין מוקדם לומר מה יצמח מהדיון הזה.
הדיון התקיים ברובו במתכונת חופשית, כאשר כל אחד מהמשתתפים סביב השולחן קיבל הזדמנות להעלות את מחשבותיו וטענותיו. האלימות המשטרתית, שהייתה הזרז לגל ההפגנות, הייתה רק אחד מבין נושאים רבים שהועלו במהלך הישיבה. הנוכחים דיברו על ההפרדה הגזענית במערכת החינוך (בעיקר בחינוך הממלכתי-דתי) שנהוגה כלפי תלמידים אתיופים, על קיומן של מועדוניות נוער נפרדות לנוער אתיופי בערים שונות בארץ ועל מגמה כללית של הפרדה במקום שילוב, שלדברי רוב המשתתפים בישיבה, מתקיימת גם בקרב צעירים שנולדו בארץ למשפחות שעלו מאתיופיה.
גנטו מנגיסטו, סטודנט שלקח חלק בהפגנות בשבוע האחרון, סיפר על שיחות קשות שקיים עם אחייניו הצעירים בנוגע לשילוב בני העדה בחברה הישראלית. "הם יודעים שאני הייתי ביחידה קרבית בצבא, והם שואלים אותי אם אנחנו נלחמים עם כולם, למה בכל דבר אחר אנחנו נפרדים? למה אנחנו לא עם כולם?". אותם אחיינים, הסביר, לומדים בגן נפרד. פעיל אחר מהמחאה שהשתתף בדיון ציין כי "כ-90% מבני העדה מתגייסים לצבא, אבל זה אחד המדדים היחידים שבהם אנחנו נמצאים באחוזים גבוהים. ברוב התחומים, אנחנו בתחתית הסטטיסטיקה".
חברת הכנסת לשעבר פנינה תמנו-שטה סיפרה במהלך הדיון כי קרובי משפחה שלה חוששים מכל מפגש עם שוטרים ברחוב, שמא יתבקשו להציג תעודת זהות ולהשיב על שאלות כאשר ברור שהסיבה היחידה לכך היא צבע עורם. גם דוברים אחרים התייחסו לחשש הכללי בקרב בני העדה האתיופית, ובמיוחד בקרב צעירים, מכל אינטראקציה עם המשטרה. העימות האלים עם המשטרה שלשום בכיכר רבין צפוי רק להחריף את התחושה הזו. ראש הממשלה אמר בדיון כי המשטרה חייבת לבחון לעומק את הטענות הללו, שמעידות על בעיה שורשית ולא על מקרה נקודתי כזה או אחר.
תוך כדי הדיון כינס שר החוץ היוצא אביגדור ליברמן את מסיבת העיתונאים שבה הודיע על התפטרותו מהתפקיד ועל סירובו להצטרף לממשלת נתניהו. ראש הממשלה עודכן בפרטים, אבל לא נראה מופתע הוא כנראה ידע מראש מה ליברמן צפוי להודיע. כמה מהדברים שנאמרו בתוך הדיון, לעומת זאת, בהחלט הפתיעו אותו או כך לפחות התרשמו המשתתפים ששוחחו עם וואלה! NEWS. "הוא הקשיב ורשם הערות. כשאנשים דיברו על כך שיש מגבלות בסל הקליטה של המדינה, שמאפשר לרכוש דירות בעיקר בשכונות שבהן גם ככה יש ריכוז גבוה של עולים מאתיופיה, הוא נראה מופתע, וגם קצת כועס".
בסיום הדיון הוחלט על הקמת ועדת שרים שתבחן את כל הנושאים שעלו תוך כדי השיחה, החל ממערכת החינוך ועד המשטרה. בראש הוועדה יעמוד נתניהו בעצמו. הוועדה תעקוב אחר ביצועה של תכנית ממשלתית שהורכבה ב-2014, ואף אושרה - אלא שמאז ישראל הלכה לבחירות, והעדה האתיופית יצאה לרחובות. האם הפעם התכנית תקבל עדיפות? ימים יגידו.
(עדכון ראשון: 22:21)