בשולי המשא ומתן הקואליציוני, מתקיים בימים האחרונים ויכוח על גורלה של חטיבה ממשלתית קטנה ולא ידועה. הוויכוח מערב לפחות שלושה משרדי ממשלה וקבוצה של שרים פוטנציאליים ונושאו הוא הסמכות ל"מאבק בדה-לגיטימציה נגד ישראל". הגורמים המעורבים הם המשרד לנושאים אסטרטגיים, משרד החוץ, משרד התפוצות והשרים המיועדים אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, לצד כמה מועמדים לתפקידי שר מרשימת הליכוד. במוקד נמצא תחום אחריות שיכול לפרנס הודעות חגיגיות לעיתונות, לספק תוספת תקציב צנועה ואולי אפילו להצדיק כמה משרות.
ח"כ בכיר בליכוד, שאינו לוקח חלק במאבק על המשרד הנחשק, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי "כולם מבינים שהנושא הזה יהיה משמעותי בממשלה הקרובה, ורואים כאן הזדמנות לבולטות תקשורתית בלי הרבה מאמץ. לתקוף את האירופאים והשמאל על כך שהם מקדמים החלטות נגד ישראל, ועוד לקבל תקציב ייעודי לשם כך אני לא מכיר מישהו שיוותר על כך בקלות".
תחילת הפרשה בשנת 2006, אז הוחלט להקים משרד ממשלתי חדש - המשרד לנושאים אסטרטגיים - שבראשו הוצב יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. המשרד צץ יש מאין בעקבות הצורך לסדר לליברמן משרה בעלת שם יוקרתי, כפיצוי על החלטתו של אהוד אולמרט שלא למנות אותו לשר לביטחון הפנים. בהמשך מונה לתפקיד זה השר משה יעלון, לאחר שנתניהו העניק ב-2009 את תיק הביטחון לאהוד ברק.
בתקופת כהונתו של יעלון כשר לנושאים אסטרטגיים, נאבק המשרד הקטן על סמכויות ותקציבים, בניסיון להפוך את עצמו לרלוונטי. מנכ"ל המשרד באותה עת, תת-אלוף במיל' יוסי קופרווסר, זיהה את "איום הדה-לגיטמציה", כלומר פגיעה בתדמיתה של ישראל ועידוד חרמות על ההתנחלויות, כאיום אסטרטגי למדינה ודרש שהטיפול בנושא, שבאופן מסורתי היה מזוהה עם משרד החוץ, יועבר לטיפולו של המשרד לנושאים אסטרטגיים. קופרווסר המשיך לדחוף לכך גם לאחר שיעלון קודם לתפקיד שר הביטחון, ויובל שטייניץ החליפו כשר לעניינים אסטרטגיים.
ביוני 2013 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל את עמדתם של קופרווסר, יעלון ושטייניץ ולהטיל על המשרד לנושאים אסטרטגיים את "האחריות הכוללת למאבק בדה?לגיטימציה, לרבות תיאום המאמצים עם הארגונים בישראל ובעולם להתמודדות עם התופעה המכוונת נגד ישראל והעם היהודי". המשרד בראשותו של שטייניץ החל לגבש תכנית עבודה סדורה למאבק בדה-לגיטימציה, ואף דרש שהממשלה תקצה לנושא תקציב ייעודי בגובה עשרות מיליוני שקלים. במשרד החוץ, בראשותו של השר ליברמן, התנגדו לכך בטענה שצעד כזה רק יספק זריקת מרץ ועידוד לארגונים הפועלים נגד ישראל בעולם. מאחורי התנגדות משרד החוץ עמדה גם השאיפה להחזיר את הטיפול בנושא ל"מקומו הטבעי" נציגויות ישראל בעולם, ומטה המשרד בירושלים.
כעת, על רקע המגעים להרכבת הקואליציה, ניטש פעם נוספת קרב סמכויות בנושא הדה-לגיטימציה. שר החוץ ליברמן, שטרם החליט אם להצטרף לממשלה, דורש שההסכם הקואליציוני עם מפלגתו יבהיר שהוא יכהן כ"שר חוץ בעל סמכויות מלאות". ליברמן דורש שסמכויות מדיניות שונות שהועברו בקדנציה הקודמת לשרים אחרים בממשלה, כגון המשא ומתן עם הפלסטינים, שאותו ניהלה ציפי לבני, והמאבק בגרעין האיראני, שעליו הופקד השר שטייניץ, יושבו לתחום אחריותו הבלעדי. המאבק בדה-לגיטימציה, על תוספת התקציב שלו, הוא אחת הדרישות הללו.
אלא שבמקביל, השר נפתלי בנט, שמועמד כרגע לקבל את תיקי החינוך והקשר עם התפוצות, דרש להוסיף את המאבק בדה-לגיטימציה לתיק התפוצות המדולדל. בממשלה הקודמת משרד התפוצות כלל באחריותו גם את "המשרד לענייני ירושלים", מה שאפשר לבנט לקחת חסות על יוזמות הקשורות לחיזוק עיר הבירה, ולפרסם הצהרות והודעות בנושא באופן קבוע. אלא שבממשלה הנוכחית, ראש הממשלה נתניהו הודיע מראש כי המשרד לענייני ירושלים יישמר בידי הליכוד, וכך בנט נשאר עם תיק התפוצות בלבד, ללא התוספת הירושלמית היוקרתית. כדי לפצות על כך, הוא מעוניין לקבל את האחריות על המאבק בדה-לגיטימציה.
במקרה של בנט, עיסוק בנושא הדה-לגיטימציה יכול להשאיר בידיו קמצוץ של עיסוק מדיני-ביטחוני, לאחר ששאיפתו בתחילת מערכת הבחירות להתמנות לשר ביטחון התנפצה בערב הבחירות. בנט דרש בתחילת המשא ומתן הקואליציוני לקבל את תיק החוץ, אך נתניהו מעדיף לתת את התיק לליברמן או לחלופין להשאירו בידי הליכוד. האחריות על המאבק בדה-לגיטימציה עשויה להיות פרס הניחומים, או כבשת הרש, של שר החינוך והתפוצות הבא.
הבעיה היא שלא רק בנט וליברמן מעוניינים לפעול בנושא הדה-לגיטימציה, אלא גם מי שימונה להחליף את שטייניץ במשרד לנושאים אסטרטגיים, אשר שמו הרשמי הוחלף בשנה שעברה למשרד לענייני מודיעין. לפחות שני פוליטיקאים בכירים משורות הליכוד הוזכרו כמועמדים לתפקיד השר ישראל כץ, ששואף להוסיף לקורות החיים שלו תפקיד בעל נפח מדיני-ביטחוני, וח"כ בני בגין, שהוא כנראה המועמד המועדף על ראש הממשלה נתניהו.
בממשלה הקודמת ניצל שטייניץ את משרד המודיעין כדי לעסוק בראש ובראשונה בנושא הגרעין האיראני. נתניהו שלח אותו כמה פעמים לשיחות תיאום בנושא איראן עם בכירים אמריקנים ואירופאים. אם כץ או בגין יקבלו את האחריות על המשרד, רוב הסיכויים שהתיק האיראני לא יישאר באחריותם, אלא ינדוד למחוזות אחרים. אחת האפשרויות היא ששטייניץ יטפל בנושא בעודו מכהן כשר המשפטים, בדומה לאופן שבו ציפי לבני הייתה "שרת המשפטים והאחראית על המשא ומתן המדיני". במקרה כזה, השר הבא לענייני מודיעין או לנושאים אסטרטגיים, ירצה להיאבק על כך שלפחות נושא הדה-לגיטימציה יישאר באחריות משרדו.
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il
(עדכון ראשון: 22:02)