מחאת יוצאי אתיופיה

כך נכשלה המדינה בקליטת הקהילה האתיופית ובשילובה בחברה

הם מתגייסים יותר מהממוצע, אבל נכלאים יותר בבתי הכלא הצבאיים. הם לומדים יותר באוניברסיטאות, אבל זכאים פחות לבגרות. דוח המבקר מ-2013 חושף את הפערים החברתיים שעומדים ברקע מחאת בני העדה. צפו בדיון מאולפן וואלה! NEWS

יאיר אלטמן
04/05/2015
מתוך המשדר המיוחד של וואלה! NEWS

על רקע ההפגנות של בני העדה האתיופיות נגד אלימות המשטרה כלפיהם, בולטות המסקנות שעלו בדוח מבקר המדינה שפורסם ב-2013 ועסק בטיפול המדינה בקליטתם. הדוח מתייחס להתעלמות ולהזנחה המתמשכת של הקהילה, שמונה 120 אלף איש (1.5% מכלל אוכלוסיית ישראל), שליש מתוכה נולד בארץ.

הדוח בדק מגוון של פעילויות לקידום ולשילוב יוצאי אתיופיה בתחומי החינוך וההשכלה, בשירות צבאי, בדיור, בתעסוקה במגזר הציבורי, בנציבות שירות המדינה, ברשות החברות הממשלתיות, במוסדות להשכלה גבוהה ובתאגידים. כמו כן, נבחנה פעילות משרדי הממשלה השונים, ובעיקר את פעילות משרד הקליטה. עיקר הביקורת מופנית כלפי שילוב הקהילה האתיופית בצה"ל וכלפי התכנית הסיוע למשכנתאות.

עוד בוואלה!

מלא בסיבים תזונתיים וללא כולסטרול: כל מה שלא ידעתם על אגס ישראלי

בשיתוף חברת גליל
20% מהמגויסים נושרים מצה"ל. הפגנת המחאה של הקהילה האתיופית בתל אביב, אתמול(צילום: דרור עינב)

על פי הממצאים, הממשלה קבעה כי 200 משכנתאות ברמת הזכאות המרבית יינתנו למחוסרי דיור כדי לאפשר למשפחות צעירות מקרב העדה להשתלב ביישוביהן ובשכונות מבוססות, אולם באותן ארבע שנים מומשו רק שתי משכנתאות. "במשך ארבע שנים של כישלון צורם, הותירו משרדי הממשלה האחראים בנושא את תכנית המשכנתאות בתור 'אות מתה', שכלל אינה מקדמת את האוכלוסייה ואת היעדים שלשם נוצרה", נכתב בדוח.

אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

בנוגע לשירות הצבאי, בני העדה מובילים באחוזי הגיוס בהשוואה לשאר הארץ, כשבשנת 2010 עמד שיעור גיוסם לצה"ל על 86%, לעומת הממוצע הארצי שעומד על 75%. עם זאת, במהלך שירותם רבים מהם נקלעו לקשיים - רק 9% מקרב החיילים האתיופים עברו הכשרות וקורסים מקצועיים, יציאתם לפיקוד הזוטר הייתה קטנה בחצי בהשוואה ליתר החיילים ורק חמישית מהם יצאו לקצונה בהשוואה לכלל החיילים. כמו כן, יותר מ-20% מהם נשרו מהשירות הצבאי, בעיקר בשל מה שמגדיר הצבא כ"התנהגות רעה וחמורה".

בני העדה מתרעמים על אחוזי כליאה גבוהים בבתי הסוהר בארץ, אולם הדבר לא שונה גם בבתי הסוהר הצבאיים - ב-2010, 53% מהחיילים בני העדה שגויסו נכלאו לעומת ממוצע ארצי שעמד על 25%. בהתאם לכך, גם שיעור הנפקדות והעריקות היה גבוה יותר מפי שלושה ביחס לשאר החיילים. בדוח נכתב: "נתונים אלו מדליקים נורת אזהרה חברתית", אך המבקר הדגיש כי "היקף עבודת המטה בצבא מלמד שהוא פועל נמרצות לקדם חיילים יוצאי העדה לשירות משמעותי ולפיקוד על מנת למצות כל הזדמנות כדי לסייע להם".

לקויות גם בפרויקט הלאומי לקליטת יהודי אתיופיה. מבצע שלמה(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

ביקורת נוספת נמתחה על ייצוג עובדים בני העדה במשרדי הממשלה. "נמצא כי היו משרדי ממשלה ויחידות סמך (יחידות עצמאיות הפועלות בהם - י"א) שבקרב עובדיהם לא היה כלל ייצוג ליוצאי אתיופיה או ששיעורם מכלל העובדים היה נמוך במידה ניכרת", נכתב. בחברות הממשלתיות שיעורם של העובדים יוצא אתיופיה היה כמחצית משיעורם בכלל עובדי שירות המדינה והאוכלוסייה הכללית. יתרה מכך, במועד סיום הביקורת לא דיווחה ולו מועצה אחת של תאגיד ציבורי לשר המשפטים על יישום הוראות בדבר הרחבת ייצוגם ההולם של בני העדה בקרב עובדי התאגידים הציבוריים.

דוח המבקר חשף לקויות גם בפרויקט הלאומי לקליטת יהודי אתיופיה, שהחל בשנת 2002. הפרויקט, שממומן על ידי הממשלה ועל ידי הסוכנות היהודית, תוקצב בין 2010 ל-2012 רק ב-22 מיליון שקלים לשנה - 8% בלבד מהתקציב הנדרש, על פי הערכות מומחים. המבקר קבע כי "הרעיון המסדר, לפי החלטת הממשלה, של הקמת מסגרת מתכללת הכרוכה בהשקעת כספים רבים, נשחק. החברה (שהוקמה לשם הפרויקט - י"א) שימשה הלכה למעשה גוף נוסף שריכז וניהל תכניות חינוכיות עבור חלק מהתלמידים יוצאי אתיופיה".

"ראוי היה שתהיה תורה כתובה וסדורה להפעלת תכניות רב-שנתיות"

המבקר גם בדק את תכנית החומש, שמטרתה הייתה לשפר את קליטת יוצאי אתיופיה בין 2008 ל-2012 בתקצוב נפרד של 870 מיליון שקלים, ומצא בה שורה של כשלים. המבקר הזכיר בדוח כי הממשלה לא התחייבה לתקציב רב-שנתי כנדרש, ועשתה כן רק לאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ ביולי 2010 על ידי המטה החברתי של עולי אתיופיה בישראל והאגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה. "ראוי היה שתהיה בידי ממשלת ישראל ומשרדיה תורה כתובה וסדורה באשר להפעלת תכניות רב-שנתיות", נכתב בין היתר בדוח. "זהו פגם יסודי המחייב אסדרה מצד הממשלה".

המבקר מתח ביקורת על העובדה שעד היום אף אחד ממשרדי הממשלה השונים לא השכיל למפות את כלל התקציבים הממשלתיים המגיעים לעולים מאתיופיה, על אף שמשרד הקליטה נדרש בהחלטת ממשלה לעשות כך עד סוף 2008. ביקורת דומה נכתבה על כך שהמשרד לא קבע מדדי תוצאה לבדיקת הצלחתה של תכנית החומש כפי שקבעה הממשלה.

אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
"רצון הגופים התורמים הפך לאחד השיקולים בקביעת סדר העדיפויות"

בתחום החינוך, בולטים הפערים בין בני העדה לשאר התלמידים. בסוף שנת 2010 רק 41.1% מקרב התלמידים האתיופים בני ה-17 היו זכאים לבגרות לעומת הממוצע הכלל ארצי, שעמד אז על 54.4%. כדי לצמצם את הפערים, יזמו משרדי החינוך, הקליטה והאוצר תכניות תגבור בין 2011 ל-2012, אך רק 40% מהתלמידים בני העדה לקחו בהם חלק, ותכניות אלו כלל לא עברו פיקוח של משרד החינוך.

"היה עליהם (על משרד הממשלה - י"א) להבטיח מימון הולם ויציב (...) נמצא כי חלק ניכר ממימון תכנית התגבור לבגרות הגיע מתרומות (...) יתרה מכך, רצון הגופים התורמים הפך לאחד השיקולים בקביעת סדר העדיפויות של תכניות התגבור הלימודי", קבע המבקר. כמו כן, משרד החינוך ומשרד הקליטה לא תיאמו ביניהם את הקצאת התכניות ולא החליפו רשימות תלמידים שהשתתפו בהן. בעקבות זאת, התרחשו כמה מקרים שבהם מימנו שני המשרדים כמה תכניות באותו מוסד חינוכי, שבשתיהן השתתפו אותם תלמידים. עוד נכתב כי עולים ספקות בדבר דיוקים של הדיווחים שמסרו הגופים המפעילים את התוכניות למשרדי הממשלה, דיווחים ששימשו אסמכתה לתשלום. "צבר הממצאים אף מעלה חשש כי משרד הקליטה שילם עבור פעילויות שחלקן לא בוצעו", נכתב.

המבקר ציין לטובה את הסיוע לסטודנטים האתיופים בלימודים הגבוהים וכתב כי בשנת הלימודים תשע"א (2011-2010) סייע מנהל הסטודנטים בסכום הגבוה פי שלושה מתמיכה בכל סטודנט עולה אחר. פרט לכך, נהנו הסטודנטים האתיופים מהעדפות רבות נוספו ממוסדות ומגורמים פרטיים שתרמו להם מלגות. למרות זאת, בשנת 2010 למדו כ-286,900 סטודנטים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, לכל התארים, ומתוכם רק 2,201 סטודנטים ממוצא אתיופי (0.76%), כחצי פחות משיעורם באוכלוסייה.

שיעור הלומדים לתואר ראשון בקרב יוצאי אתיופיה גדל בשנים 2010-2005 בערך פי שניים, והוא עומד על 0.9% מכלל הסטודנטים, אך עדיין מדובר בחצי בהשוואה לכלל האוכלוסייה. נוסף על כך, שיעור הנושרים מהלימודים באוניברסיטאות עמד על 19% לעומת ממוצע ארצי של 11%. במכללות האקדמיות שיעור הנשירה עמד של 13.5% לעומת הממוצע הארצי של 10% ובמכללות להוראה עמד השיעור על 21% לעומת 16%, בהתאמה.

התכניות אינן מותאמות לצרכי העדה ואין גוף שמרכז את הנושא

המבקר סיכם כי למרות המאמצים הניכרים של משרדי הממשלה לקדם את יוצאי העדה, הפערים עדיין גדולים. חלק מפעולות הממשלה אינן אפקטיביות ולא תמיד מתקיים שיתוף פעולה יעיל בין המשרדים והגופים השונים. עוד קבע המבקר כי התכניות אינן מותאמות דיין לצרכי העדה ואין גוף שמרכז את כלל הנושא באופן יעיל. כך נוצרה כפילות בחלק מהתכניות, שבחלקן השתתפו אותם אנשים. לכן, קבע המבקר, משאבים רבים מתפזרים ויורדים לטמיון. "ראוי כי ממשלת ישראל תפעל לממש באופן אפקטיבי יותר את תקציבי המדינה, בסיוע יהדות התפוצות, ותפעל לספק מענה המותאם לצרכיה של יוצאי אתיופיה. כך יוחש שילוב של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית בצורה המיטבית", נכתב.

לפניות לכתב יאיר אלטמן: talk2yaira@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully