וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חי בזרות של תקווה

3.5.2015 / 15:38

אני זוכר שזרקו את מנות הדם שלנו. אני זוכר שהפרידו ילדים בבי"ס בפ"ת. אני זוכר שאמרו לי ש''כושי'' זו מילה תנ"כית. ואני זוכר את כל אותם פעמים שהסבירו לי שזאת לא ''גזענות''. אני מחכה לרגע שנבין שהבעיה היא לא אנחנו. אני קורא לכם להצטרף למאבק, המאבק של כולנו

מחאת יוצאי אתיופיה, תל אביב, 03.05.2015. יותם רונן
מחאת יוצאי אתיופיה, תל אביב, 03.05.2015/יותם רונן

אני שחקן. בוגר ''ניסן נתיב''. כפוגשים אותי אחרי הצגה בתיאטרון או כשמזהים אותי מאיזושהי סדרה ורוצים להחמיא, אומרים לי, "איזה יופי, היי אתה לא כמו כל האתיופים". אני שואל בחזרה מה זה אומר אתיופי? הם מתחילים לגמגם. הנה שוב, אותה גזענות סמויה שמפעמת בכולם עולה לפני השטח גם כשבאים לתת מחמאה.

כמו בטירונות, ידעתי שעלינו לעבור את המכשול הראשון של הקליטה, מס הכניסה לחברה הישראלית. לומד כמו כולם, מתגייס לצה"ל כמו כולם, ומתחיל את החיים האזרחיים בתחושה שהשמיים הם הגבול... כמו כולם. אני חי את חיי, כואב את כאב המלחמות כמו כולם, חולם להקים משפחה כמו כולם, מדבר ומתמרמר על יוקר המחייה והאיום הביטחוני כמו כולם. אבל אבל בניגוד לכולם, אני נושא עימי גם את הזרות.

כשלמדתי בתיכון, סיפרה המורה על ''חוק האוטובוס'' שאומר שכשאנשים עולים לאוטובוס , הם יושבים תחילה בספסלים הריקים. רק אחר כך, כשאלה מתמלאים, הם מחפשים ליד מי לשבת. כל אחד בוחר לשבת לצד מי שנראה לו הכי פחות מאיים או הכי דומה לו. הרבה אחרי התיכון, החוק הזה מלווה אותי. אני עולה לאוטובוס ומתיישב, וכל פעם, כמו נוסחה מתמטית מדויקת, אנשים מתיישבים בכיסאות הריקים ליד אנשים אחרים ולא לידי. ליד הקשישים, ליד הצעירים, ליד נשים, ליד הדתיים, אבל הכיסא שלידי נותר ריק. אז אני מתחיל לנחש, האם האיש הבא שיעלה ישב לידי? ובימים שאני לא רוצה לשאת הזרות, אני מניח את התיק בכיסא הריק שלידי בכדי לטשטש התחושה.

השעה כמעט חצות, ואני על האוטובוס בחזרה למטה הארצי, שם השארתי את האוטו בנקודה שבה התחילה ההפגנה. מאחורי אני שומע את אחת הנוסעות "על מה הם מפגינים הפעם? מה הם רוצים עכשיו?" אני כבר תשוש מכדי לענות, חיים שלמים של הסברים לאנשים שלא מבינים "למה". האמת אני כבר לא רוצה להסביר.

יותר מהכאב על הגזענות והעוול המתמשך, כואבת ההכחשה ועצימת העיניים. אני זוכר את עצמי חייל מפגין בשנת 96' כשזרקו את מנות הדם שלנו מתוך פחד ובורות. אני זוכר שהפרידו ילדים אתיופים בבית ספר בפתח תקווה, ואני זוכר איך עליתי לבמה יחד עם חבריי כדי למנוע מאותו מנהל לקבל אות הוקרה מראש העירייה. אני זוכר שאמרו לי ש''כושי'' זאת מילה תנ"כית, אני זוכר איך נתנו זריקות ''דפו-פרוברה'' למניעת הריון לנשים אתיופיות והסבירו שזה ''ניהול משפחה'', אני גם זוכר את כל אותם פעמים בהם הסבירו לי שזאת לא ''גזענות''.

הפגנת בני העדה האתיופית נגד אלימות משטרה, אפריל 2015. טלי מאייר
הפגנת בני העדה האתיופית נגד אלימות משטרה, אפריל 2015/טלי מאייר

לא מזמן נסעתי לאתיופיה, ופתאום אחרי הרבה זמן הלכתי לאיבוד בתוך ההמון. לא הסתכלו עליי, לא חיכו לשמוע את המבטא שלי, סוף סוף לא הייתי עולה, לא הייתי ה"כושי", לא הייתי החשוד המידי.

אבל ישראל היא המדינה שלי, היא המשפחה שלי, היא ההיסטוריה של העם שלי, אז למה אותה תחושת שייכות לא יכולה להתממש כאן בבית שלי?

ביום שישי שיבח המפכ"ל יוחנן דנינו את השוטרים על האיפוק שבו נהגו. אחרי מפגן מרשים של אלפי אזרחים ישראליים שזעקו מתוך כאב, בסך הכול רצינו לשמוע ''וואלה, יכול להיות שטעינו, נטפל!''.

אני עדיין מחכה לרגע שבו נפסיק לעצום את העיניים ונסתכל כולנו במראה ונבין שיש כאן בעיה והבעיה היא לא אנחנו. צריך רק להסתכל בנתונים כדי להבין עד כמה עצימת העיניים הזאת עלתה לנו בעתיד של צעירים שיישאו באות קין כל חייהם.

אני יודע ואומר לעצמי תמיד, שהכוונות טובות, שבסך הכול הרוב הוא טוב ואם יש גזענות מקורה בבורות. אבל חברים, אי אפשר עוד להיתלות בנחמות הקטנות האלה, כמו שאמר מהטמה גנדי "עלינו להיות השינוי שאנו רוצים לראות בעולם", אני קורא לכם לבוא ולהצביע איתנו ברגליים ולהצטרף למאבק הזה שהוא מאבק של כולנו.


זרות של תקווה/ שי פדרו
"הוריי הורישו לי זרות,
באהבתם לירושלים וזיקתם אליה,
חשתי וראיתי את חלומם,
וכך, הורישו לי זרות,
ילד קטן במרכז הקליטה,
ושם הרוב- מיעוט,
חי את אותו חלום,
צעיר, זקן, בשפה חדשה שאומרת שלום,
שלום אשטו במילה הראשונה,
והיא במקום יד,
גב ברוחב לב,
הוריי הורישי לי זרות באהבתם לירושלם" .

sheen-shitof

עם הנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady
seperator

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully