יומיים לאחר שהתמוטטה ביום העצמאות האחרון מדום לב בתל אביב, התקיימה ההלוויה של מקבצת הנדבות חלי סנדלר. בהלוויה בחיפה השתתפו עשרות בני אדם - מבני משפחה, דרך פעילים חברתיים ואנשי עסקים ואף כתב הפלילים בוקי נאה, שליווה אותה במשך 20 שנה, שבהן ניסה לגרום לה להיגמל מסמים. סדרת כתבות שפרסם על חייה של סנדלר הפכו אותה לדמות מוכרת בקרב מקבצי הנדבות בתל אביב בפרט, ובקרב תושבי העיר בכלל.
רחלי סנדלר נולדה בחיפה, למשפחה שלה ניתן לקרוא נורמטיבית. בגיל 17 ברחה מהבית לאילת, ותוך תקופה קצרה התמכרה לסמים. היא אף התחתנה עם המדריך שלה במרכז הגמילה ויחד שניהם נפלו שוב לסמים. סנדלר הידרדרה בהמשך לזנות אך לאחר מכן עברה להתפרנס מקיבוץ נדבות.
מלבד סדרת הכתבות שערך עליה כתב הפלילים, סנדלר הפכה לחלק בלתי-נפרד מסיוריו של בוקי נאה בתל אביב, שבהם הייתה מספרת את סיפורה כזונה וכנרקומנית באזורים הקשים של דרום העיר.
בשנת 2009 הפכה סנדלר לכוכבת הסרט הדוקומנטרי "להציל את חלי", אשר שודר בתכנית התחקירים "המקור" בערוץ 10. בסרט תועדה חלי על ידי נאה בניסיונו להביא אותה לגמילה מעישון והזרקת סמים במכון בקריות. גם ניסיון זה, שבתחילת הסרט נראה מבטיח, כשל וסנדלר ברחה ממכון הגמילה וחזרה אל מקום עבודתה הקבוע - מתחם יד חרוצים.
אדם נוסף שזכה להכיר את סנדלר הייתה אשת יחסי הציבור רחלי גולדבלט, שהמשרד שלה פעל מעל "משרדה" של רחלי בקומת הקרקע של הבניין. ברבות הזמן ההיכרות של השניים הפכה לחברות של ממש. "היא הייתה ילדה מבריקה", סיפרה השבוע גולדבלט. "היא החלה לדבר עם שותפי למשרד דוד ספקטור, וממש נכנסה לו ללב. הייתה לה דרך כזאת לדבר עם אנשים, היא לא באה מהעולמות של 'תן לי שקל' היא הייתה מיוחדת ושונה וזה מה שיצר את השיחה שלנו איתה. במשך הזמן כולם בשכונה ידעו מי היא והיא גם ידעה הכול על כולם, היא הייתה חלק בלתי נפרד מהנוף השכונתי".
"יש הרבה קבצנים שאנחנו פוגשים אותם, ממהרים לתת להם כסף ומיד שוכחים מהם, עם חלי זה לא היה ככה", הוסיפה גולדבלט. "כשהיית מדברת איתה, היית רואה שמעבר לסמים יש בחורה רגישה. היא זכרה את השמות של כל העובדים שלנו ושל כל הילדים שלנו".
"בערב יום העצמאות בוקי שמע שהיא התמוטטה ברחוב"
על מותה של חלי סיפרה: "בערב יום העצמאות בוקי שמע מכל מיני אנשים שהוא מכיר שהיא התמוטטה ברחוב, ממש קרוב לאזור שבו היא הייתה לאחרונה. היא הייתה כמו הבת שלו. לקח לנו זמן רב לאתר אותה כי לא הצלחנו למצוא את האירוע הזה בתוך היומן של המשטרה. היא גם הגיעה לבית החולים איכילוב בצורה אנונימית, לא הייתה עליה תעודה מזהה. לקח זמן עד שהבינו שזאת היא. בוקי קרא לאימא שלה שישבה לידה כל הלילה. בבוקר יום העצמאות היא הלכה לעולמה".
כמו רבים אחרים שהכירו את חלי, גם גולדבלט הגיעה לחלוק לה כבוד אחרות בבית הקברות בחיפה. "המשפחה שלה הגיעו, אבל הגיעו גם אנשים שאת חלקם הכרנו ממתחם יד חרוצים ואנשי עסקים שהיו להם משרדים באזור. אלו היו אנשים שהיו חלק מ'מערך התרומות' שלה, שהיא היא פשוט נכנסה ללב שלהם. הם תרמו לה וניסו שהיא תישאר בחיים".
לדבריה, התחושה שחזרה על עצמה בקרב כל אותם אנשים שהכירו את חלי הייתה החמצה. הם התרשמו שמדובר באישה חכמה ואינטליגנטית במיוחד, שהתמכרה לסמים ומאז לא הצליחה להיגמל ולחזור להיות חלק מהחברה, על אף שאנשים פרטיים רבים ניסו לסייע. "אני דיברתי עם האימא והאבא כמה פעמים. אתה לא מצליח להציל את הבת שלך ומתייאש. אני יכולה להבין את המקום הזה. אני זוכרת שאני הייתי יושבת ומחכה לה אחרי שקבענו שנעבור את תהליך הגמילה והיא לא הייתה מגיעה. זה מאוד מסתכל".
לדבריה, התערבות משמעותית יותר של הרשויות הייתה עשויה להציל את חלי. "האנשים האלה צריכים יותר מאשר את התהליך עצמו של הגמילה", אמרה. "צריכות להיות מערכות שתעזור להם לא לחזור לרחוב. החברה הישראלית צריכה לקבל החלטה שהיא לא משאירה את אותם אנשים שקופים מאחור, אלא עוזרת להם בכל הרמות כולל הוסטל ועובדים סוציאליים. צריך מערכת רווחה חזקה".
"אנחנו אמנם נכשלנו עם חלי", סיכמה. "אבל מה שצריך לקחת מהסיפור שלה זה שצריך להפסיק להתייחס לאנשים כאלה כשקופים. ככה אולי נוכל לייצר את המערכות האלו שיעזרו להם. חלי הייתה רוצה יותר מהכול צ'אנס להצלחה".
לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com