במשך תקופה ארוכה נחשפנו לחשדות נגד אייל גולן וחבר מרעיו בגין ניצול קטינות, אשר בסופן הורשע אביו, דני ביטון, בשידול קטינות לזנות. היום נגזר דינו לשנתיים מאסר. השיטה התבררה במהרה: ביטון וחבריו היו צדים נערות בהופעות של אייל גולן ומעבירים אותן "בין החבר'ה". הנערות שנבחרו היו נערות ממשפחות מצוקה, ולא בכדי.
נערות כאלה הן טרף קל עבור סרסורים שמוצאים שקל במיוחד, לגרום לנערה להיכנס לזנות כאשר אין לה מאחוריה משפחה מתפקדת או מערך תמיכה שיגנו עליה. אך דני ביטון וחבריו לא המציאו שום שיטה חדשה. כ-5,000 נערים ונערות נמצאים היום בזנות, וגם כ-10,000 נשים בוגרות נמצאות בזנות. אך לכולם ולכולן ישנו סיפור דומה, והוא דומה להפליא לסיפורן של הנערות ששודלו להיכנס לזנות על ידי ביטון.
גיל הכניסה הממוצע לזנות הוא 13-14. במקרים רבים מדובר בנערים ובנערות שכבר עברו ניצול מיני, בין אם בתוך המשפחה או מחוצה לה, ולכן הכניסה שלהם לזנות היא רק המשך של שרשרת ההתעללות והניצול. נערות ונערים אלה מפנימים ומשלימים עם ניצולם ועם היחס אליהם כאל חפץ, ולא כאל אדם בעל רצונות ורגשות, כבר בגיל צעיר. כך מגיעים אליהם הסרסורים ולקוחות הזנות - בהתחלה הם הופכים ל"חברים" של הנער או הנערה, בהמשך הם ינסו לשכנע אותם לקיים איתם יחסי מין. בהתחלה זה יהיה תמורת ג'ינס, או תמורת טלפון, או כהוכחה לזה שהם אוהבים אותם. לאחר מכן הנערות והנערים ישודלו לקיים יחסי מין גם עם גברים אחרים בתור טובה ל"חבר" שדאג להם.
כך מתחילה שיטת הניצול, במסגרתה נער או נערה מנוצלים על ידי קבוצת סרסורים, בדיוק כמו שקרה במקרה של חבורתו של אייל גולן. גברים אלו אינם סרסורים "מקצועיים". זה לא המקצוע שלהם ולא על זה פרנסתם. אבל הם מרווחים כך שליטה. כוח. קשרים. סקס. והם אלו שיכולים לסדר בחורה לחבר. זה בדיוק מה שדני ביטון עשה. לפי פרקליטו, דני ביטון פשוט "לא ידע שזה אסור".
בהמשך, הסרסורים יתחלפו אבל הנערה כבר תדע את מקומה. היא הפנימה שהיא אך ורק חפץ, שהיא נועדה לשמש אחרים. זה המעגל שבו היא תנוע במשך שנים אחר כך, לפעמים עמוק בפנים ולפעמים רק בשוליים, אבל תמיד בדינמיקה של ניצול. בהמשך ככל הנראה יגיעו הסמים, האלכוהול, או ניסיונות ההתאבדות, שכולם קיימים באחוזים גבוהים אצל נשים ונערות בזנות. אם ישפר עליה גורלה יתכן שהיא תצליח לצאת מהזנות ולהשתקם, אך לא לפני שנים של סבל והשפלה בתוך הזנות ולא בלי יד שתושט עליה ותעזור לה לשבור את המעגל.
מרבית הנשים הבוגרות בזנות נכנסו למעגל הזנות לראשונה כבר בגיל ההתבגרות, כאשר זו לא היתה "בחירה" האם למכור את גופן או לא, זה היה הכרח המציאות. רבים הגורמים המביאים נשים וגברים אל הזנות, וביניהם ניתן למנות גילוי עריות בילדות, ניצול מיני בילדות, סרסור על ידי גברים מבוגרים יותר והעדר סביבה תומכת. נסיבות אלה, שדומות אצל מרבית הנשים בזנות, שומטות את הקרקע מתחת לרגלי הטוענים כי נשים "בוחרות" בזנות. הסטטיסטיקה מראה נשים וגברים מגיעים לזנות בגיל צעיר, ומאוחר יותר מתבגרים ונשארים בזנות, ללא היכולת לצאת מהמעגל שאותו הם מכירים כל כך טוב כל חייהם.
יש בישראל חוקים נגד צריכת זנות קטינים ונגד שידול קטינים לזנות ובכל זאת, אנו רואים כל פעם מחדש כנופיות סרסורים, כמו חבורתו של אייל גולן, שממשיכות לנצל קטינות ויוצאות מזה בזול. האכיפה של חוקים אלה צריכה להיות קפדנית יותר, אך אין זה מספיק. המדינה צריכה לאסור על צריכת הזנות לא רק מקטינות, אלא גם מבגירות שרובן נמצאות בזנות מגיל מאוד צעיר, גילאי 13-14, והגיעו אליה מתוך ניצול והזנחה.
החוק יעביר את האחריות ללקוחות הזנות, בין אם הן קטינות או בגירות, המקיימים את תעשיית הניצול בעזרת הביקוש לזנות. במסגרת החוק, שמקודם בישראל על ידי קואליציית ארגונים המתמקדים בצמצום נזקי הזנות, תיאסר צריכת הזנות ותוקם יחידה בין-משרדית שתטפל בנושא. נשים שיבחרו לצאת מהזנות תקבלנה תמיכה סוציאלית ייעודית והכוונה תעסוקתית. כך תינתן להן אולי בפעם הראשונה אפשרות להתפרנס בלי להזדקק לזנות. אולי כך ירגישו הנערות והנשים שנמצאות בזנות, לראשונה, שיש מי שתומך בהן ומעוניין לעצור את הניצול שהן עוברות.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.