פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פיר פירון: כך מילכד פירון את שר החינוך הבא

      לכל שר חינוך אשר יכנס לתפקיד, יהיה קשה להנחיל שינויים במערכת שהתווה פירון. כל אנשיו מאיישים את התפקידים המשפיעים במשרד. אך, יהיה זה לטובת התלמידים והמורים, שלא יצטרכו להחליף תכנית לימודים מדי שנתיים. שר החינוך החדש לעומת זאת, יהנה מזה קצת פחות

      נפתלי בנט בכנס בחירות של הבית היהודי בנמל ת"א, פברואר 2015 (ראובן קסטרו)
      שר החינוך הבא? חה"כ נפתלי בנט (צילום: רובי קסטרו)

      ונתחיל מהחדשות הטובות: מסתמן כי נמצא יורש לתיק החינוך. "הבית היהודי" ובנט בראשה, גילו על עצמם השבוע שהם דווקא אוהבים את תחום החינוך, זה שהתנערו ממנו בתחילת הדיונים הקואליציוניים וראו בו כפרס תנחומים. אך בין אם ראש הממשלה נתניהו יהפוך את הקערה על פיה בימים הקרובים, והתיק הדחוי ביותר בתולדות הכנסת ה-20 ילך לאחד מחברי הליכוד ולא לבנט, ייקח זמן עד שהפארסה הזאת תישכח מהתודעה הציבורית.

      עתידם של למעלה משני מיליון ילדים, אולי הציבור הגדול ביותר בארץ, שכל פוליטיקאי אהב לצופף לחיקו כילד יתום בתקופת הבחירות, לפזר סיסמאות שחוקות לכל עבר כמו: "סייעת נוספת בגנים", ו- "הורדת הצפיפות בכיתות" ולברוח מהן דקה לאחר סיומן, הם לא דבר של מה בכך. מה שהפוליטיקאים שכחו ב-18 במרץ, השכיל ציבור ההורים לשנן ולדרוש שוב, והם ממאנים לסלוח. בצר להם, החליטו ההורים, לקחת את המושכות לידיים ולנהל בחודש האחרון קמפיין עקבי וממוקד במטרה להעלות את תחום החינוך על סדר היום הציבורי, לעשות לו מתיחת פנים תדמיתית. "הילד היתום" רוצה עכשיו זוג הורים שבאמת ירצה בו ויאהב אותו, ולא רק כי הוא מאוהב בזכותו להורות.

      קמפיין ההורים, שנושא את השם: "חינוך זה לא פיצוי", כלל פאנלים של הורים, רובם נמנים על פורום וועדי ההורים היישוביים, גוף א פוליטי המונה כ-80 וועדי הורים יישוביים בארץ, ופועל באופן עצמאי. בשבוע שעבר השיקו בפורום מערכת לשליחת מכתבים אלקטרוניים בעלי מסר אחיד מההורים לראש הממשלה, המפציר בו למנות שר חינוך אשר "החינוך זורם בעורקיו".

      מלבד דרישה זו, דורשים ההורים הקמת "מועצה לאומית לחינוך", שתכהן כגוף עליון לשר החינוך ותייצר יציבות במערכת הנתונה כיום לקפריזות של שרי חינוך מתחלפים. יוזמה חיונית זו עלתה לראשונה במסגרת מסקנות וועדת דברת ב-2005, כאשר לימור ליבנת הייתה שרת החינוך , ומאז הועלתה על ידי שרי חינוך שונים, ללא הצלחה. האחרון שביניהם היה שי פירון, שהספיק להעביר את היוזמה כהצעת חוק בקריאה ראשונה בשלהי הממשלה הקודמת, אך היא נגדעה באיבה עם פירוק הממשלה.

      אין זה מקריות ששמו של פירון עולה במישרין ובעקיפין עם קמפיין ההורים. לאורך תקופת כהונתו, וועדי הורים רבים תקפו אותו על פעולותיו בתחומים שונים, ביקרו את הרפורמות הרבות שהעביר בזמן כה קצר, אך מאז נפרד מכיסא השר נדמה כי מצא דרכו לליבם של ההורים. בארבעת החודשים האחרונים פירון פעל מאחורי הקלעים של משרד החינוך, דואג בחרדת קודש להביא את ספינת הרפורמות שלו לחוף מבטחים.

      כפי שפורסם במדור החינוך החודש, גורמים במשרד החינוך טענו כי הוא הכין עצמו לשני תרחישים אפשריים. בראשון, הוא חוזר לכיסא השר ומפעיל את המוזיקה היכן שנעצרה, ובשני, הוא משמש יועץ חיצוני לשר החינוך ולמשרד החינוך. בהמשך לתרחיש זה, רמזו אחרים במשרד כי פירון חושק לחזור לכיסא השר על תקן מקצועי, מינוי חיצוני של איש מקצוע. בשני התרחישים פירון כאמור מנצח. בפועל, "יש עתיד" תשב באופוזיציה.

      שי פירון שר החינוך מחוץ לבית של יאיר לפיד 2.12.14 (ראובן קסטרו)
      מאז נפרד מכיסא השר נדמה כי מצא דרכו לליבם של ההורים. שי פירון (צילום: רובי קסטרו)

      פירון, איש חינוך בעברו, אשר הכריז בבחירות הקודמות שהוא נכנס לפוליטיקה רק כדי לכבוש את משרד החינוך ולהנחיל בו את אמונותיו, לא פרש מ"יש עתיד" לאחר שהבין כי ככל הנראה לא יקבל את תיק החינוך. אך בד בבד, ובין אם זאת מקריות או לאו, קמפיין ההורים החל לקדם את רעיון מינוי מקצועי לתפקיד השר.

      השבוע, ערכו ההורים בשיתוף האוניברסיטה העברית פאנל שכותרתו הייתה "מינוי שר חינוך- פוליטי או מקצועי?",פירון נמנה על חברי הפאנל. כלי תקשורת רבים נכחו באולם. בדקה האחרונה הוא הודיע כי הוא חש ברע וביטל השתתפותו. חברי הפאנל, ביניהן ח"כ גילה גמליאל אשר נטייתה לתיק החינוך גלויה, וכן ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג, שידיעותיו בחינוך הגיל הרך וההשכלה הגבוהה ידועות אף הן, הסכימו כי רעיון מינוי מקצועי לתפקיד שר לא יכול להיות הפיתרון. ניסו את זה במדינות אחרות וזה נכשל. הם הוסיפו כל אחד בתורו את הפתרונות המקובלים עליהם.

      פירון כאמור, לא היה שם בשביל להציג את העמדה המשולבת - איש מקצוע שהתיישב בפוליטיקה - מודל שהוא בוודאי ממליץ עליו. המטרה השנייה של ההורים, אותה גם דרשו במכתבם לראש הממשלה, היא הקמת מועצה לאומית. פירון כאמור, תומך נלהב של הנושא ויש לו את כל הסיבות הנכונות: בשנה האחרונה התחולל מחול של מינויים לתפקידי מפתח במשרד החינוך, מונו מנהלי מנהלות בכירים בתחום ההוראה, כוח אדם, ומערכות מידע - אלו אנשי השטח המיישמים את התכניות הפדגוגיות אך גם מעורבים במידה רבה בעיצובה ויו"ר מזכירות פדגוגית. אלו אנשים שנבחרו בצלמו של פירון ומאמינים בדרכו.

      לכל שר חינוך אשר יכנס לתפקיד, וגם לאחר שילמד אותו, יהיה קשה להנחיל שינויים במערכת שהתווה פירון, כאשר כל אנשיו מאיישים את התפקידים המשפיעים במשרד. קל וחומר אם יוזמת ההורים תזכה להצלחה ותמונה מועצה עליונה לשר החינוך. יהיה זה לטובת יציבות המערכת, אשר תחום החינוך כה זקוק לה, יהיה זה לטובת התלמידים והמורים אשר לא יצטרכו להחליף תכנית לימודים מדי שנתיים ויהיה זה כמובן לטובת פירון.

      שר החינוך החדש לעומת זאת, איך לומר, ייהנה מזה "קצת פחות". ביו אם זהותו מפד"לניקית או ליכונדיקית, הוא יצטרך להשקיע המון זמן ואנרגיות בשליש הראשון לתפקידו בנטרול המלכוד שהשאיר האחרון בתפקיד, בקרקעית כיסא העור המפנק.


      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.