פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "עזה לקראת קריסה": חרף ההקלות בסגר, הכלכלה ממשיכה להידרדר

      יותר משבע שנים מאז הטילה ישראל סגר על הרצועה וחודש לאחר שהעניקה הקלות עליו עקב שנת שמיטה, הסוחרים מתארים מציאות חסרת תקווה. "אם לא יינתנו הקלות נוספות, המצב יהיה גרוע הרבה יותר"

      תמונת מבט על מצב הכלכלה בעזה ועל הסוחרים העזתיים, אפריל 2015 (יח"צ , באדיבות ארגון גישה)
      (צילום: באדיבות ארגון "גישה")

      יותר משבע שנים חלפו מאז הטילה ישראל את הסגר על רצועת עזה, והדרך לשיפור הכלכלה ברצועה נראית ארוכה מתמיד – כך עולה מעדויות הסוחרים בשטח ומדוח שפרסם לאחרונה ארגון זכויות האדם "גישה", הנושא את השם "תוצרת עזה". תמונת המצב העגומה עולה אף שבנובמבר האחרון התירה ישראל לשווק סחורה מהרצועה לגדה המערבית, ובמרץ אישרה לשווק תוצרים חקלאיים מעזה לשווקים בישראל בשל שנת השמיטה - היתר שלא ברור אם יימשך לאחר מכן.

      עד לתחילת הסגר בשנת 2007, 85% ממוצרי רצועת עזה, ובהם מוצרי חקלאות, טקסטיל וריהוט, שווקו לגדה המערבית ולישראל. על פי מחברי הדוח ומומחי סחר וכלכלה בעזה, אמנם ישראל נקטה צעדים מסוימים כדי לשפר את המצב, אך בהשוואה למציאות שחיו בה תושבי הרצועה לפני הטלת הסגר, מדובר במעט מדי. זאת מאחר שבנוסף לסגר שהביא להחמרת המצב הכלכלי, חלה ירידה נוספת לאחר כל מבצע צבאי שאירע מאז.

      "חופש תנועה ייתן תקווה לצעירים"

      "כולם יודעים, וכך גם הממשלה והצבא בישראל, שעזה הולכת לקראת קריסה", אמר עומר שעבאן, מנהל צוות חשיבה בעזה ומומחה לכלכלה. "יש בעזה 1.8 מיליון בני אדם, רובם צעירים, ואין להם שום דבר לעשות, וזאת בעיה גדולה. אם לא יינתנו הקלות נוספות, המצב יהיה גרוע הרבה יותר". לטענתו, הרחובות משקפים מציאות קשה מאוד – אנשים מובטלים ונזקקים לסיוע חיצוני מאחר שאין להם גישה למזון. "אחוזי האבטלה בעזה, על פי המספר הלא רשמי, עומדים בערך על 70%. לאנשים רבים אין די אוכל או אוכל איכותי. רבים נתמכים בקרובי משפחתם או בארגוני זכויות אדם כי המצב קשה כל כך".

      שעבאן סבור כי חופש תנועה ומסחר יוכלו לא רק לספק פתרון למצב הכלכלי הרעוע, אלא גם לתרום ליציבות באזור. "זה הדבר היחיד שייצב את עזה, יעזור במאבק נגד הקיצוניות והרדיקליות וייתן לאנשים תקווה", הסביר. "נכון לעכשיו, המצב מידרדר מרע לנורא. ישראל מציגה הקלות לאחרונה, אבל זה ממש לא מספיק".

      תמונת מבט על מצב הכלכלה בעזה ועל הסוחרים העזתיים, אפריל 2015 (יח"צ , באדיבות ארגון גישה)
      (צילום: באדיבות ארגון "גישה")

      גם מוחמד זוייד, מומחה לשיווק חקלאי ברצועה וחקלאי בעצמו, מתאר מציאות ללא תקווה. "מה שישראל עושה מאוד מצומצם וצריך לעשות יותר כדי להקל, עבור שיקום הכלכלה בעזה", אמר. "כרגע אין תקווה למצב טוב יותר". לדבריו, גם לאחר ההקלות שניתנו, היצוא לא הפך פשוט יותר. "יש בעיה במעברים בין עזה לגדה המערבית. הדבר החשוב ביותר הוא המעברים מעזה לגדה דרך מעבר כרם שלום. הם צריכים להיות מגויסים יותר כדי לסייע לשיקום הרצועה. ישנה הגבלת גובה שעומדת על שני מטר, וזה מייקר את הסעת הסחורות מהרצועה משום שצריך להשתמש ביותר משאיות. נוסף על כך, האגרה מאוד גבוהה, דבר שגם מקשה על הסוחרים".

      לצד הסגר שהטילה ישראל על הרצועה, גם מעבר רפיח מרצועת עזה למצרים סגור, אך לדברי שעבאן אין לכך השפעה על המצב הכלכלי משום שמצרים מעולם לא הייתה הלקוח העיקרי של מוצרי הרצועה. "בשגרה, הפלסטינים בעזה היו בקשר עם הגדה ועם ישראל. גם בעבר לא היו קשרי סחר עם מצרים. אנחנו אמנם רוצים שמצרים תתקן את המצב בשביל שנוכל לנסוע ולטייל, אבל אין קשר לנושא קשרי הסחר בין שתי המדינות", הסביר. "גם במצרים יש בעיות כלכליות קשות ואין, ולא הייתה, אפשרות למצרים לסייע ולהתמודד עם הבעיות ברצועה". ב"גישה" שפכו אור על הסוגיה והסבירו כי המחירים במצרים נמוכים יותר, ולכן אין סיכוי לרווח עבור סוחרי הרצועה.

      390 עובדי טקטסיל ב-2007, רק 55 בשנת 2014

      מהמחקר שערך מכון "גישה" עולה כי הקשיים הבולטים ביותר בתחום החקלאות הם "ההגבלות על חופש התנועה; פעילות לא סדירה של המעברים; הליך שינוע מסורבל במעבר כרם שלום, שעלול לפגוע בסחורה; עלויות המעבר, גם בשל הגבלת גובה המשטחים על המשאיות; התחרות עם תוצרת הגדה ותוצרת ישראלית שנמכרת בגדה והצורך בלימוד מחודש של שוק הגדה". לפי הנתונים, המשתתפים בחמש קבוצות המיקוד שנאספו לצורך המחקר העריכו כי 30% מהתוצרת החקלאית יימכרו בגדה.

      בתחום הטקסטיל, הסוחרים נתקלים בקשיים דומים לתחום החקלאות שאליהם מתווסף "הצורך בלימוד מחודש של השוק בגדה ופיתוח קשרים עמו", כפי שנכתב. זאת, לעומת "יתרונות בולטים של כוח עבודה מיומן; מוצרים באיכות גבוהה; מחירים אטרקטיביים וזמן אספקה קצר". על פי נתוני החברות שהשתתפו במחקר, מספר העובדים לפני הסגר ב-2007 עמד על 390, לעומת 55 עובדים בלבד במפעלים נכון לאוקטובר 2014 - ירידה של 86%. על פי הדוח, שיווק לגדה עשוי להגדיל את התפוקה ב-40%-50%.

      תמונת מבט על מצב הכלכלה בעזה ועל הסוחרים העזתיים, אפריל 2015 (יח"צ , באדיבות ארגון גישה)
      (צילום: באדיבות ארגון "גישה")

      בתחום הריהוט, ציינו חברי קבוצת המיקוד קשיים דומים לצד יתרונות ברורים, ובהם "יותר סוגים של סחורה בהשוואה לתקופה שלפני 2007". לפני הסגר עבדו במפעלים אלו 280 עובדים, אך נכון לאוקטובר 2014 מועסקים 49 בלבד, ירידה של 83%.

      גם בתחום עיבוד המזון מייחסים בדוח יתרונות בולטים הכוללים "קשרים קיימים עם הגדה שיקלו על החזרה לשוק; מחירים אטרקטיביים; מוצרים באיכות גבוהה". אם לפני הסגר עבדו 1,672 עובדים במפעלים אלה, נכון לאוקטובר 2014 עובדים רק 570, ירידה של 66%. על פי ההערכות של כותבי הדוח, שיווק לגדה עשוי להגדיל את התפוקה ב-70%-90%. בתחום ה-ICT, טכנולוגיית מידע ותקשורת, מדובר בקשיים דומים. על פי הדוח, בשני התחומים הללו שיווק לגדה עשוי להגדיל את התפוקה ב-30%-40%.

      "האנשים מאוד פסימיים ולא מאמינים שהמצב יהיה יותר טוב", סיפר זוויד. "אם יהיו יותר הקלות מבחינת ישראל, המצב יהיה הרבה יותר טוב ועזה תוכל להשתקם, אבל ההגבלות הללו לא מאפשרות את השיקום הרצוי". שעבאן הוסיף כי על ממשלת ישראל לאפשר לתושבי עזה להרגיש ולהתנהל בצורה ראויה. "כרגע זה לא קורה מספיק. לא רבים מבינים ומאמינים שישראל רוצה לסייע ולשפר את המצב. רק אם ישראל תעשה יותר, המציאות תשתנה ותשתפר", אמר.

      מתאם הפעולות בשטחים: "המעברים פועלים גם תחת אש"

      ממתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב מרדכי, נמסר: "פריקה וטעינה של סחורה ובידוק ביטחוני בשני מעברים מתבצעת בשל סיבות ביטחוניות ברורות. המעברים בין ישראל לעזה היו מטרות לפיגועים בעבר, ולמרות זאת, פעילות המעברים ממשיכה באופן שוטף גם תחת אש. נוסף על כך, לא התקבלו מהרשות הפלסטינית תלונות או פניות על נזק שנגרם לסחורה בשל כך. איגרת מעבר עולה 400 שקלים למשאית ו-700 שקלים לפולטריילר. עלויות אלה דרושות להפעלת המעבר, הפירוק והבידוק". בניגוד לטענות, אלוף מרדכי ציין כי אין הגבלה מהצד הישראלי לגובה משטח. "המגבלה הזו, אם היא קיימת, מגיעה מהצד הפלסטיני או ממנהלת המעברים", מסר.

      "הפעילות של מעבר כרם שלום סדירה. המעבר פתוח כל יום מראשון עד חמישי, למעט חגים, שבהם הפעילות מצומצמת", הוסיף מתאם הפעולות בשטחים. "כרם שלום אף היה פתוח למשך כל תקופת מבצע 'צוק איתן' למעט שני ימים: אירוע חטיפה ברפיח וירי פצצות מרגמה על המעבר שסיכן את חיי העובדים במעבר".

      תמונת מבט על מצב הכלכלה בעזה ועל הסוחרים העזתיים, אפריל 2015 (יח"צ , באדיבות ארגון גישה)
      (צילום: באדיבות ארגון "גישה")

      לגבי הסיוע לפעולות הסחר, מסר מתאם הפעולות בשטחים כי כחלק מהמדיניות האזרחית כלפי רצועת עזה, ובמטרה לסייע לכלכלה, הוא הגדיל את מכסת הסוחרים המחזיקים בהיתרים לעבור מעזה לישראל ולגדה ל-5,000, והמכסה היומית גדלה בהתאם ועומדת כיום על 800. "בניגוד למצוין בדוח 'גישה', לא קיים תנאי הדורש הוכחה של יבוא סחורה לעזה בשווי מאה אלף שקל בשנה. סוחר יכול לקבל היתר אם הוא מקיים פעילות סחר, בלי להוכיח יבוא בסכום מסוים", נמסר. ברבעון הראשון של 2015, היו 20,282 כניסות של סוחרים מעזה לישראל דרך מעבר ארז".

      מארגון "גישה" נמסר: "הדוח הכלכלי מבוסס על שיחות עומק עם בכירים בתעשיות יצרניות ברצועת עזה שנפגעו קשות בשמונה שנים של סגר, וכעת, עם התרת שיווק סחורה מעזה בגדה המערבית, מנסים לאמוד את הפוטנציאל של השוק הקריטי הזה. המחקר מראה כי בהינתן תנאי מעבר סבירים, כל אחד מהענפים יוכל להתחיל תהליך של התאוששות. מדיניות הבידול הישראלית פעלה למיסוד הנתק בין חלקיה העיקריים של הטריטוריה הפלסטינית, רצועת עזה והגדה המערבית, כאמצעי לחץ על הנהגת חמאס".

      על פי הארגון, לאחר מבצע "צוק איתן" מדברים בצמרת המדינית-ביטחונית של ישראל בזכות שיקום כלכלי של הרצועה כאינטרס להשגת שקט באזור, והאיסור הגורף על שיווק סחורות הוסר, אולם המגבלות על תנועת פלסטינים בין עזה לגדה נותרו, עקרונית, על כנן. "מחקר חדש זה מראה שיש עוד דרך לעשות עד לתנופת מסחר, שתבטיח סיכוי לשיקום משמעותי שייתן תקווה ל-1.8 מיליון תושבי הרצועה", סיכם הארגון.