רעש האדמה בנפאל

הרחם ההודי: פוגע בנשים ומשחית את החברה שלנו

כולם נזעקים "להציל את הרחם ההודי", אך מאחורי רחם זה יש נשים הודיות עניות שמושמות בחוות בידוד ועוברות ניתוח קיסרי ללא קשר למצב הריונן. הצורך המובן בילד ביולוגי, לא יכול לבוא על חשבון הפרת זכויות הנשים. זה פוגע בנשים, ומשחית אותנו כחברה

  • נפאל
  • רויטל עמירן
רויטל עמירן
תינוק שנולד מאם פונדקאית, חולץ מנפאל ונחת בישראל (צילום: דובר צה"ל)

קריסת מערכות בתי החולים בנפאל בעקבות רעידת האדמה מעלה מחדש את סוגיית הסחר ברחמן של הנשים ההודיות. עכשיו כולם נזעקים לשלום הרחם: השר ארדן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, נציגי משרד החוץ ומשרד המשפטים כולם נזעקים ומקיימים התייעצויות קדחתניות במאמץ להציל את הרחם ההודי. הלב פשוט נפעם לנוכח הדאגה. בשלב זה אף נעשים מאמצים להטיס את הרחם לישראל וליילד אותו כאן. כמובן לא לפני שהוא יחתום שלאחר הלידה, בחסות כמה משככי כאבים ותחבושות היגייניות, הוא חוזר לארצו ואינו זכאי לשום מעמד בישראל.

תזכורת קטנה: מאחורי הרחם הזה, ניצבות נשים הודיות עניות שהוטסו לנפאל כשהן נושאות ברחמן ביצית (לעיתים שתיים) וזרע, ממדינה אירופאית כלשהי. שם הן מושמות בחוות בידוד. רחוקות ממשפחתן ומקרוביהן, בבוא הזמן הן עוברות ניתוח קיסרי ללא קשר למצב הריונן. אלו לא הנשים שאנחנו רגילים להיתקל בהן ביומיום. אלו לא אימותינו, אחיותינו או שכנותינו. אלו נשים שמצויות מעבר להרי החושך וקל לתייג אותן כ"אחרות". קל לשכוח את פניהן ושמותיהן דקה אחרי שהן יולדות ומתנדפות בעולם השלישי ממנו באו. אבל בואו לא נטעה, אקט הניצול סופו שמכתים את החברה הישראלית כולה.

נכון הוא שקיימים מקרים של פונדקאות המבוססים על אחווה נשית ורצון אמיתי של נשים לסייע ולתרום למי שנבצר ממנה להרות, או לגברים הומוסקסואליים. מודלים אלו, כאשר אינם מבוססים על פערים סוציו אקונומיים קיצוניים, בין התורמת לנתרמת או בין התורמת לנתרם, יכולים להיות ראויים. אבל למרבה הצער ברוב המקרים זה לא המצב. רוב מקרי הפונדקאות, וודאי אלו שבהודו, אינם מצויים תחת הקטגוריה של אחווה כי אם תחת קטגורית הניצול. כמו הסחר באיברים גם כאן מדובר בתעשייה שלימה שמעורבים בה מתווכים, רופאים ובעלי הון שהקימו בתי חרושת ל"עשיית ילדים". כולם גוזרים קופון על חשבון ניצול גופן ונפשן של נשים עניות מרודות.

היה זה הפילוסוף האמריקאי מייקל סנדל שערער על עיקרון חופש הבחירה לאנשים המצויים בתחתית הסולם הסוציו אקונומי, ואף טען לאחריותה של החברה לכבודם. החלטתה של אישה ענייה למכור את השימוש ברחמה (כמו החלטתו של אדם כלשהו למכור את כלייתו) אינה, כך טען, אקט של בחירה חופשית. היא זהה לזכותו של העני לישון תחת הגשר וחושפת את האבסורד בהחלת חוקי השוק החופשי על תחומי חיים שצריכים להימצא מחוצה לו.


לכל הטורים של ד"ר רויטל עמירן

טוב לדעת (מקודם)

איך צפוי להיראות עתידנו בעידן הרכבים האוטונומיים?

יניב הלוי
לכתבה המלאה
האסון בנפאל (צילום: GettyImages)

כדאי שלא נתבלבל, החופש האנושי אינו מצוי בהלימה עם החופש של השוק. הוא קודם לו, נעלה עליו ודורש סט ערכים שונה. מכאן שזכויות אנושיות בסיסיות כגון כבוד, שלמות הגוף וגם דיור ומזון אינן ניתנות לתמחור ולסחר. אלו הן זכויות יסוד שהפרתן פוגעת לא רק באנשים הספציפיים כי אם הופכת את החברה כולה לבלתי מוסרית. חברה שבה נוצרים סוגים שונים של בני אדם: אלו שמתפקדים כמוצרי צריכה ואלו שמתפקדים כקניינים. אלו גם אלו, עוברים תהליך של דה הומניזציה ויוצרים עולם מנוכר. עולם שבו השאלות הטכנולוגיות קודמות לשאלות הערכיות. במקום לשאול מה ראוי לעשות שואלים מה אפשר לעשות.

הצורך המובן מאוד של נשים וגברים בילד ביולוגי אינו יכול לבוא, אם כן, על חשבון הפרתן של זכות הנשים לכבוד ולזכותן על גופן. זה פוגע בנשים הללו וזה משחית אותנו כחברה שמאבדת את המנוע המוסרי שלה. כשם שישראל אינה משתפת פעולה עם סחר בבני אדם כך חובה עליה להפסיק לשתף פעולה עם תעשיית "ייצור הילדים". את הפתרונות לעונין של נשים (בארץ ובחו"ל), כמו גם את הפתרונות להבאת צאצאים יש לחפש במקומות אחרים.


לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן.

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully