"חושש ללכת במדים": האלימות שמצפה לחיילים חרדים ששבים הביתה

אחרי תקיפת הקצין במאה שערים בשישי, חיילים חרדים מספרים על העלבונות, התקיפות והאיומים שהם חווים מצד חרדים קיצוניים. המשטרה לא עושה מספיק, והרבנים שותקים. "המקרה הבא הוא רק עניין של זמן"

26/04/2015
הרכב של קצין צה"ל שהותקף ביום שישי(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

קצין צה"ל שהותקף ביום שישי במאה שערים לא לבד: זה כבר כמעט שנתיים נתקלים חיילים חרדים בעוינות המתבטאת בתקיפות פיזיות ומילוליות, איומים ויריקות בירושלים, בבני ברק, בבית שמש ובריכוזים חרדיים אחרים. אם מישהו חשב שהשינויים שדרשו החרדים בחוק הגיוס יובילו לדעיכה סופית של התקיפות נגד החיילים, הקיצונים במאה שערים ובבית שמש הוכיחו אחרת.

מ', חייל חרדי המתגורר בבית שמש, עובר מסכת ייסורים מאז החל לשרת בצה"ל לפני כשנה וחצי. בשבוע שעבר, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, הוא עבר בשכונת מגוריו וספג מקיצוניים בעיר יריקות וצעקות "נאצי", "אפיקורס", וחרד"ק, צא משכונתנו". מ' בחר להמשיך הלאה, לא להגיב. "פחדתי שזה יהיה אגרסיבי יותר", הוא סיפר בשיחה עם בני משפחתו. "הרגשתי חסר אונים, לא ידעתי מה קורה, וחששתי שאצטרך להשתמש בנשק שלי, גם אם מדובר בירייה אחת באוויר. ממש לא רציתי להרים יד על יהודי, קיצוני ככל שיהיה".

זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה מ' מצא את עצמו בתוך המון קיצוני זועם. לאחד מחבריו הוא סיפר אחרי התקיפה כי במקרים שאירעו בעבר, הוא הלך באזורים שבהם יש ריכוזים גבוהים של חרדים קיצוניים ובהם ספג איומים, צעקות, קללות ויריקות. "הבנתי באותם רגעים שעדיף לי להמשיך הלאה, כי אחרת זה עלול להיגמר רע. רע מאוד. גם היום אני חושש ללכת ברחובות מסוימים. אני מתלבט מדי פעם אם לעבור במקומות האלה עם מדים, וחבל שזה קורה".

חרדים על רקע דגל ישראל מואר במנורות לד. AP
הרשויות לא מטפלות בתקיפות נגד חיילים חרדים(צילום: AP)
"אתה עובר ברחוב, ילדים רודפים אחריך וצועקים עליך. זה מעצבן, אתה מרגיש נורא, חסר אונים"

לרשויות אכיפת החוק יש חלק משמעותי בכך שהתקיפות נגד החיילים החרדים חוזרות על עצמן שוב ושוב. מלבד מקרה אחד ביולי 2013, שבעקבותיו הוגשו כתבי אישום נגד שני תושבי מאה שערים בגין תקיפת חיילים, לא נעצרו בשום מקרה חשודים בתקיפות, מילוליות או פיזיות.

"המשטרה צריכה לעשות יותר ממה שעשתה עד כה", אמר ד', חייל חרדי מבני ברק, המשרת ביחידת מודיעין בתל אביב. "האירוע ביום שישי היה יכול להסתיים רע יותר מכפי שהסתיים, אולי אפילו במוות. בכל פעם שאני שומע על מקרים כאלה, גוברים בתוכי החששות והפחדים". ד' נשוי ואב לשני ילדים. הוא התגייס לפני שלוש שנים לצה"ל, ולאחרונה חתם קבע. "לא הרימו עליי יד, אבל את כל השאר כבר עשו", הוא סיפר. "באחד המקרים זרקו עליי פחית ריקה, ירקו עליי ורדפו אחריי עד הבית".

עוד בוואלה!

ספא פרטי בתוך הבית: כל הפרטים על הג'קוזי המתנפח הנמכר בעולם

בשיתוף בנדא מגנטיק

לפני שנה, בתקופה שבה הרחוב החרדי הקצין את המאבק ב"גזירת הגיוס", ד' חשש מאלימות קשה שתתפתח נגדו בעיר. "היה לי חשש ללכת במדים. שגרת היום שלי נעה סביב לבישת מדים ופשיטתם". היום הוא נשמע פחות נרגש ממה שהוא כבר מגדיר "שגרה". "אתה משרת בשביל המדינה שלך, גם בשביל הקיצוניים שתוקפים אותך, ובמקום להודות לך על כך, יורקים לך בפנים", הוסיף ד'. "זה לא נעים, לא נחמד, אבל העובדה שאני גאה במה שאני עושה מחזקת אותי להמשיך הלאה".

גם א', חייל חרדי מירושלים, נאלץ לעבור בכל יום בשכונת גאולה בירושלים בדרך חזרה לביתו מהשירות הצבאי. "אתה עובר ברחוב, ילדים רודפים אחריך וצועקים עליך. זה מעצבן, אתה מרגיש נורא, חסר אונים", סיפר א', "אבל בסוף, כמו לכל דבר, אתה מתרגל גם לזה. בכל פעם כשזה קורה, אני נקרע מחדש. אנשים שהם לכאורה כמוך, מתוך הקהילה שלך, יוצאים נגדך. זה קשה מאוד. גם אם זה רק צעקות, הספיק לי פעם אחת שהילד שלי היה איתי ושאל 'למה הם צועקים עליך, מה עשית?' נקרעתי, לא ידעתי מה להסביר לו".

"חייל שנכנס לשכונה חרדית במדים – בחר להתגרות בתושבים"

אלי ביתאן, עיתונאי באתר החרדי "בחדרי חרדים", הסביר כי האשמה נופלת על החיילים ולא על החרדים. לדבריו, אין מקום למדים בשכונה חרדית. "אלימות היא דבר רע. אף אחד לא בא להצדיק אלימות מכל סוג שהיא, אבל חייל שבחר להיכנס לשכונה חרדית במדים – בחר להתגרות בתושבים", טען ביתאן. "זה בדיוק כמו שברוך מרזל נכנס לאום אל-פחם עם דגל ישראל. זכותם הלגיטימית של התושבים לבקש להשאיר את מדי צה"ל והמשטרה מחוץ לשכונות שלהם. אם חייל שגר בשכונה חרדית לא מוציא פטור ממדים או נוקט משנה זהירות בכך – הוא הבעיה, לא החרדים שתוקפים אותו".

דבריו של ביתאן אינם מתחברים עם הרוח שנשבה ביומיים האחרונים ברחוב החרדי. בניגוד למקרים קודמים, החרדים יצאו הפעם מגדרם כדי לגנות בחריפות את התוקפים במאה שערים. הגינוי נשמע הפעם מהר וחזק יותר מתמיד. חברי הכנסת החרדים מיהרו להוציא הודעות לתקשורת, ועיתון "המודיע", המייצג את "אגודת ישראל", הקדיש מאמר מערכת ליציאה נגד התוקפים.

הרבנים שותקים. הפגנה לשחרור חרדים כלואים בכלא 6(צילום: ערן גילווארג)

עם זאת, המבקרים טענו כי לא די בכך. ההנהגה החרדית היא לא הח"כים או העיתונים, אלא הרבנים. והרבנים, החוששים שמילת גינוי שלהם תתפרש כחולשה או כפשרנות, שותקים. באין מפריע, התנהל עד לפני חצי שנה מסע דה-לגיטימציה נגד החיילים החרדים. היה מי שחשב שעם חזרתם של החרדים לממשלה, חוק הגיוס יעבור שינויים משמעותיים והשקט ישוב לרחוב החרדי, אך הקיצוניים הוכיחו את ההפך. החיילים מסכימים על דבר אחד: התוקפים ימשיכו לרדת לחייהם כל עוד לא יפעלו נגדם ביד חזקה. "אם הרבנים ורשויות אכיפת החוק לא יתנערו מאדישותם, המקרה הבא הוא רק עניין של זמן", קבעו החיילים.

"ההסלמה נגדנו לא הייתה מנת חלקם רק של הקיצוניים, היא השתלטה על הרחוב החרדי כולו", הם טענו. "רק לאחרונה זה נרגע, והמתקפה הזו שבה למחוזותיהם של הקיצוניים בלבד". לדבריהם, זה הזמן להוקיע אותם, "כמו שרק החרדים יודעים לעשות. לא לחכות שהמשטרה תפעל, שהפעולה תבוא דווקא מהעולם החרדי. זה הזמן למעשים, לא רק דיבורים".

  • חרדים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully