בארמניה ציינו היום (שישי) מאה שנים לשואת בני עמם שביצעה האימפריה העות'מאנית בעת מלחמת העולם הראשונה. טורקיה אמנם מקבלת את העובדה שארמנים נוצרים רבים נהרגו בעימותים עם חיילי האימפריה העות'מאנית, אך מכחישה את הערכות ההיסטוריונים, שלפיהם עד מיליון וחצי בני אדם נרצחו באופן שיטתי, דבר הנחשב לרצח עם. הטקס המרכזי מתקיים בירבאן, בירת ארמניה, בנוכחות נשיאי רוסיה, צרפת, סרביה וקפריסין ונציגים מיותר מ-60 מדינות. את ישראל מייצגים חבר הכנסת נחמן שי מהמחנה הציוני וחברת הכנסת ענת ברקו מהליכוד.
דבריו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שתיאר את הטבח כ"רצח עם", עוררו את זעמה של טורקיה. הוא אמר כי "דבר לא יכול להצדיק רצח המוני. היום, אנו לצד העם הארמני". באנקרה מיהרו לדחות את דבריו, ומסרו: "בהתחשב ברצח ההמוני ובהגליה שרוסיה אחראית להם בקווקז, במרכז אסיה ובמזרח אירופה במאה האחרונה, אנו סבורים כי היא זו שתדע היטב מה זה רצח עם".
במהלך הטקס, אמר נשיא ארמניה סרז' סרקזיאן כי "עדיין יש יותר מדי ניטרליות, שקט והכחשה ברחבי העולם", בהתייחס, בין היתר, למדינות אשר מסרבות להגדיר את הטבח כ"רצח עם". בעוד כמה מדינות באירופה מכירות בשואת הארמנים, באיטליה ובארצות הברית, למשל, נמנעים משימוש במונח "רצח עם" כדי לתאר את הזוועות שנעשו בארמנים. ישראל אינה מכירה באופן מלא במונח, בשל התנגדות משרד החוץ. בתחילת השנה ציין נשיא המדינה, ראובן ריבלין, את שואת הארמנים, בנאומו בעצרת האו"ם לרגל יום השואה הבינלאומי.
בהצהרה שהעניק היום נשיא ארצות הברית ברק אובמה, הוא המשיך להימנע מהשימוש במונח "רצח עם" וקרא למאורעות "טבח נורא". "העם הארמני באימפריה העות'מאנית גורש, נטבח וצעד אל מותו. תרבותו ומורשתו במולדתו העתיקה נמחקו", אמר אובמה בהצהרה. "בעיצומם של מעשי אלימות נוראים, מיליון וחצי ארמנים נספו. על רקע הטבח הנורא, האומה האמריקנית והאומה הארמנית חברו בקשר של הומניות משותפת".
גרמניה, מאידך, עשתה היום שימוש מפורש במינוח "רצח עם" בהצהרה רשמית. זאת, על אף שמחוקקים בגרמניה עדיין דנים בנושא ההכרה של רצח העם. "במקרה הזה אנחנו, הגרמנים, חייבים להשלים עם העבר בדבר האחריות שאנחנו חולקים, וייתכן שגם אשמה, ברצח העם הארמני", אמר נשיא גרמניה יואכים גאוק בהתייחסו לתפקידה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה.
כמו כן, יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, נאמה היום בטקס בכנסייה הארמנית בירושלים והתייחסה לעמדת ישראל בנושא. "המשלחת של שני חברי כנסת שיצאה מטעם משרד החוץ לארמניה להשתתף בכנסים היום, אין בה כדי לטשטש את העובדה שממשלת ישראל ממשיכה להיות שותפה להכחשת הג'נוסייד הארמני", אמרה. "משרד החוץ הנחה את חברי המשלחת להתייחס לג'נוסייד הארמני כטרגדיה אנושית ולא הודיע על הכרה ברצח עם".
גלאון הוסיפה: "דווקא כבני העם היהודי, שידע שואה, שיודע מה משמעותה של הכחשת שואה ונלחם נגדה גם בימינו, מוטלת עלינו חובה מוסרית, ראשונה במעלה, לגלות רגישות לאסונם של עמים אחרים ולא להתכחש לכך שתופעות של רצח עם התרחשו בעבר וממשיכות להתרחש גם היום, להבין את ההשלכות של ההתעלמות מהם, ולהכיר בסבלם ובטרגדיה הנוראית שעברו, בדיוק כפי שעשו לאחרונה האפיפיור והפרלמנט האירופי כשהכירו בג'נוסייד הארמני. כך נוכל להסתכל במראה מבלי להתבייש בעצמנו".
בשנה האחרונה, טורקיה מיתנה מעט את יחסה התקיף להאשמות כלפיה הנוגעות לאחריותה לרצח הארמנים. בחודש ינואר, אמר הנשיא רג'פ טייפ ארדואן כי ארצו מוכנה "לשלם את המחיר", אם "היסטוריונים ימצאו אותה אשמה" בשואת הארמנים. בשנה שעברה, בעת שכיהן כראש ממשלה, ארדואן הביע "תנחומים" על הטבח, אך סירב להביע התנצלות מפורשת.
עם זאת, רק ביום רביעי הביעה אנקרה את זעמה על וינה בעקבות ההחלטה של הפרלמנט של אוסטריה להכיר ברצח העם הארמני. טורקיה טענה כי ההכרה תפגע ביחסים בין שתי המדינות והשגריר הטורקי הוחזר למדינה כצעד מחאה. "ההצהרה עוררה את זעמנו", מסר משרד החוץ של טורקיה בהצהרה. "אנחנו מתנגדים לדעות הקדומות של הפרלמנט האוסטרי, שמנסה להטיף לאחרים על היסטוריה, דבר שאין לו מקום בעולם של היום".
(עדכון ראשון: 14:04)