בקיבוץ, יום העצמאות היה החג המשמעותי ביותר בלוח השנה. ואולי אפשר לומר שהוא היה המועד היחידי שבו הייתה שמחת החג מחוברת למקור בלי חציצה. שמחה בעלת משמעות, עם חיבור נפשי של הפרט יחד עם הקהילה ותוך הזדהות וחיבור העם היושב בציון, במובן הרחב והעמוק ביותר. בשאר החגים, היו ממדים דתיים שלא באו לידי ביטוי אמיתי, או מועדים חקלאיים חשובים אבל מוגבלים בזמן ומקום.
יום העצמאות החל המתח שנצבר מיום השואה. מועד טעון ומצמרר בקיבוץ אשכנזי עם הכשרה "פולנית" של ניצולים. זה מתעצם ביום הזיכרון לחללי צה"ל. יום קדוש אישי וקהילתי, בקיבוץ שהוקם על ידי פלוגת פלמ"ח והנופלים במלחמות ישראל, מוכרים ונוכחים בקרב כל הקהילה הקטנה.
הקיבוץ כולו התכנס בחדר האוכל, לאחר מסדר הבדלה קצר עם - "יזכור" והעלאת הדגל לראש התורן. אחרי שהשכיבו את התינוקות. עלו כולם, כולל הילדים מהחטיבה, שעלו מבית הילדים להשתתף עם החברים בשמחה. מעמד יוצא דופן. במרכז חדר האוכל - פסנתר, ומסביבו מסובים כולם, ועל השולחנות נרות בכחול לבן ועוגת שנאפו על ידי החברות מתקציב מיוחד שהוקדש מראש לעניין. בתחילת הערב, מספר הקראות מתבקשות, ואז חבר קיבוץ ליד הפסנתר וכולם שרים ושרים ושרים. שלוש ארבע שעות.
לקראת חצות, מזיזים את הפסנתר הצידה ומתחילה "הורה", כולם רוקדים במעגלים הורה פשוטה. בהתלהבות בשירה עם אותה שמחת עניים פשוטה ללא אלכוהול ובלי תמריצים. פשוט יחד. אני יודע היום שהייתה לי זכות כילד לחוות משהו מן הבעירה הפנימית של המעשה הציוני עצמו. גחלת עמומה של רוח הקמת המדינה. רגש חי של שותפות במעשה הציוני החלוצי המקורי. עוד לפני התקלות, והמבוכות וה"פשלות" . הציניות הסרקאזם ונמיכות הקומה שמלווה אותנו היום מאז פרוץ "ניקוי ראש" ו"החמישיה הקאמרית".
אבל גם היום "יום העצמאות" הוא עבורי, יהודי חילוני שכמותי, מועד חגיגי ושמח! התכנסות חגיגית של הקהילה הכפרית ביישוב עם הופעות וכיבוד וזיקוקי דינור. ואחר כך "חידון מסורתי" עם חברים על בירה קרה ובשר על האש. ולמחרת נפגשים עם המשפחה הרחבה להתכנסות חגיגית.
יש בכל אופן הרגשה של משהו חסר. אולי תוכן וסמל. עניין שיהיה אפשר לחוות באופן יותר מעמיק. נושא שאפר לדון בו בהתכנסויות השונות. אולי משהו שקשור במגילת העצמאות? אבל בסך הכל 67 שנים זה פסיק בהבניה תרבותית. של עם עתיק השב לארצו. זה עוד יבוא, ואם עוד לא מחר אז מחרתיים...
לשאר הטורים של הפרוייקט "כך נראה יום העצמאות שלי"
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.