פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחגוג את יום העצמאות כשהמדינה תייצג גם אותי

      גם אם תאמינו שיש עם סגולה, והארץ ניתנה בהבטחה לבני ישראל על ידי אלוהים. גם אם תתעלמו מהעובדה ההיסטורית שמעולם לא נמנע מעם הסגולה לשוב לארץ האבות במהלך 2000 שנות גלות, הרי שבסופו של דבר היו ילידים כמוני על אדמה זו וזכותם שייעשה עמם צדק היסטורי

      דגל פלסטין על רקע ירושלים (GettyImages)
      (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      הדרישה מיליד הארץ דובר ערבית לשמוח ביום העצמאות כמוה כדרישה מאזרח לא יהודי לשיר במלוא גרון והזדהות את המנון התקווה, שתי דרישות שהיו בהחלט יכולות להיכלל בסצנה קומית באחד מסרטיו ההזויים של טרנטינו, הטרגדיה היא שמדובר בדרישה הזויה שהפכה לקאלט לאומי.

      היחסים ביני לבין יום העצמאות של ישראל - יחסים מורכבים מאד.

      כילד שגדל על מפעלו של הערוץ הראשון לקידום ערכי הממסד הציוני , הייתי מביט בפליאה והערצה בתוצאותיו של המפעל הציוני אשר הקים את מדינתו בהצלחה על אדמות אבותיי שנגזלו, ולמרות האמור, הייתה בציונות כבכל תנועה לאומית בימים ההם, מידה מסוימת של קסם בראשיתי, שכן על מנת לקדם מדינות לאום יש צורך לגבש את בני השבט הלאומי מסביב למדורת השבט. בתור לא יהודי, מעולם לא השתייכתי לאותו השבט, אולם התבוננתי במידה מסוימת של קנאה באותה מדורה שבערה בחוזקה על אדמתי.

      צלילי מנגינת ההורה ושירי ארץ ישראל, בקעו מדי לילה ממרכז הקליטה הסמוך לביתי - היישר לחלוני. הייתי מביט ורואה את עשרות העולים למדינה מכל מדינות העולם , מדברים בשלל שפות שכה זרות למקום הזה, אשר הופך לביתם בעוד אני, אט אט מנושל מזכותי לדבר בשפתי, ומנוע מלטפח את תרבותי, ולהרים את דגלי .

      בתקופת התבגרותי, הסתגרתי בביתי ביום העצמאות וכפיתי על עצמי סגפנות מאולצת, משום שהיה קשה לי להתעלם מן האירועים החגיגיים בחוץ, ובמיוחד מהופעתה של להקה או אומן נערצים שמגיעים לעיר. התייחסתי בבוז לחבריי הערבים אשר לא עמדו בפיתוי ויצאו לחגוג את יום האסון הלאומי הפלסטיני.

      זהותי הלאומית הערבית פלסטינית הלכה והתחזקה, אולם באותה העת התגבשה גם זהותי האוניברסלית והחילונית, עד אשר גברה האחרונה במאבק שנתגלע בין שתיהן, אט אט פג קסמן של מדורות השבט הלאומיות ואורן בעיניי נמוג. גיליתי שלאומיות ודת מהוות שני פנים לאותו המטבע, שני פנים שונים שמשרתים את אותה המטרה - שליטה בהמונים תוך יצירת היבדלות על ידי מדורות שבט, בעלות אור מלאכותי ומדומיין.

      למען האמת, אני די סולד מעיקרון מדינת הלאום או מדינת התיאוקרטיה של הדת, שכן כל ניסיון של אקרובטיקה משפטית יצירתית ככל שתהא לא תוכל להוציא את עוקץ הגזענות והרודנות הטמון במדינה זו. כך גם כל ביטוי הכולל את הצירוף "יהודית/מוסלמית/נוצרית ודמוקרטית" הינו לעג להיסטוריה ולחשיבה האנושית.

      היות שכיום אינני מגדיר את עצמי בצורה דתית או לאומית אלא כיליד שאבות אבותיו הם חלק מהנוף הכנעני, הדבר יקשה על המגיבים המתלהמים שבכם לשלוח אותי למדינות ערב, או למדינה פלסטינית עתידית, משום שאינני שייך לשם לפי ההגדרה העצמית בה בחרתי, ואשר עליכם לכבדה. גם לי כמו לקוראי שורות אלה אין ארץ אחרת וחובה על המדינה שקמה על אדמותיי לכלול גם אותי בהגדרתה ולא רק אותי, שכן חלק גדול מאלה שהגיעו לארץ על פי חוק השבות אינם נחשבים ליהודים: האם המדינה היהודית שחוגגת את עצמאותה תהיה מדינתה של אנסטסיה שסבה יהודי ואמה גויה? ומה עם רוסלן שאמו מוסלמית מקזחסטן או טספהון מאתיופיה שיהדותו מוטלת בספק? ומה עם כל אלה שפשוט בחרו להתחתן עם גויות משלל מדינות העולם (אוי ויי זמיר) האם כולם צריכים להתגייר על מנת להרגיש שייכות למדינה?

      חגיגות יום העצמאות ה-60 בכיכר רבין בתל אביב (ניר לנדאו, מערכת וואלה!)
      התייחסתי בבוז לחבריי הערבים אשר לא עמדו בפיתוי ויצאו לחגוג את יום האסון הלאומי הפלסטיני. (צילום: ניר לנדאו)

      ההוכחה לבעייתיות שבהגדרת המדינה היהודית מתחדשת מעצמה מדי יום. כך למשל הגיעה ההוכחה לפני כשנתיים מצדו של הרמטכ"ל גנץ שהיה אמור להניח דגלון על קברו של החלל האחרון, ושלא במפתיע פסח על קברו של יבגני טולוצ'קו ז"ל כיוון שיהדותו של זה הוטלה בספק, וכך הונח הדגלון על קבר אחר.

      התקשורת דנה בתקרית של גנץ כאילו מדובר בעניין של נהלים, אולם האמת היא שמדינות הלאום והדת מדרגות אנשים ,ולא רק את החיים. גם המתים מחולקים לבתי קבורה נפרדים תוך הפלייה בוטה ורמיסת זכויות החילונים. העובדה שהחילונים משלימים עם המצב הקיים אך חושפת את הצביעות של החילוניות "המתיימרת" הישראלית בין אם היא יהודית או ערבית שמאופיינת בשטחיות ערכית ושאינה מסוגלת להבין את עצמה. כך ימשיכו גם במאה הזו יהודים, מוסלמים ונוצרים להתגאות בשייכותם הדתית ולטעון כי באותו זמן הם גם חילונים?

      גם אם תרצו להאמין שישנו עם סגולה, והארץ ניתנה בהבטחה לבני ישראל על ידי אלוהים (מעניין איזה מהם), גם אם תאמינו שישנו "עם יהודי" שבדרך פלא אינו חולק את אותם גנים ואת אותם צבעים ובכל זאת מקורו בכנען. גם אם תתעלמו מהעובדה ההיסטורית שעם הסגולה מעולם לא גורש בהמוניו ומעולם לא נמנע בעדו לשוב לארץ האבות, גם במהלך 2000 שנות גלות, הרי שבסופו של דבר היו ילידים כמוני על אדמה זו וזכותם שייעשה עמם צדק היסטורי.

      על כל הצדדים לעשות חשיבה מחדש ולראות בכל הנמצאים בארץ זו ואולי אף צפונה לה, בסיס של אומה אחת שפרטיה יוכלו לפעול יחד באופן שווה ובנטל שווה להצלחתה ולשגשוגה של מדינה שהמנונה, דגלה וסמליה ייצגו את כל הנמצאים בתוכה וייקדשו את עקרונות הנאורות, החרות וזכויות האדם ... ואז נוכל לחגוג עצמאות למדינה של כוווולנו.

      ובא לכנען גואל.


      לשאר הטורים של הפרוייקט "כך נראה יום העצמאות שלי"

      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.