תכנית צהרוני יום להעשרה (ציל"ה) תעבור בשנת הלימודים הבאה "מתיחת פנים" משמעותית לרווחת התלמידים - כפי שפורסם לראשונה בוואלה חדשות. תקציב ההעשרה יוגדל בתשע"ו ל-11,000 שקלים למסגרת חינוכית, במקום 5,000 בשנת הלימודים הנוכחית. גם המדריכים יהנו מהשדרוג. שכר המורים והגננות יגדל מ-45 שקלים לשעה בשנת הלימודים הנוכחית ל-55 שקלים לשעה בשנה הבאה ועלות השתתפות ההורים, אשר עמדה על 60 שקלים בחודש השנה, תרד ל-40 שקלים בלבד. כמו כן, יושם דגש על סיוע בלימודים ובשיעורי הבית וכן יועברו תכנים חינוכיים ברמה פדגוגית גבוהה, לצד מערכי העשרה.
"המתווה החדש שם דגש על איכות פדגוגית, העשרה מגוונת והעסקת כוח אדם ראוי", אמרה מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן. "המתווה יאפשר מתן מענים המקדמים שוויון הזדמנויות בחינוך בהתאם לתחומי היכולת ונטיות הילד. ציל"ה תחל לפעול מיד עם פתיחת שנת הלימודים ולשם כך המשרד מאפשר לרשויות המקומיות להיערך לתכנית מבעוד מועד".
עוד בנושא:
מחיר הלחימה: קיצוץ של יותר מחצי מיליארד בחינוך
חרף הקיצוץ בחינוך: תכנית צהרונים מסובסדים חדשה
חרף ההבטחות: רק צהרון אחד נפתח בערים החלשות
תכנית הצהרונים המסובסדים תשוב לפעול אחרי החגים
על פי המתווה החדש, בגני הילדים יקטנו הצהרונים מ-24 תלמידים בשנת הלימודים הנוכחית, ל-22 בשנה הבאה. בבתי הספר היסודיים, יקטנו המסגרות החינוכיות הללו מ-30 ל-28 תלמידים. כמו כן, פעילות ההעשרה תתרחב ותכלול חוגי ספורט, אומנות, מחול ומדע.
רשת צהרוני ציל"ה שהחלה לפעול ב-2013, כוללת צהרונים מסובסדים שבהם לומדים כ-200 אלף ילדים בגילאי 9-3 בערים שבהן מתגוררות משפחות מרקע חברתי-כלכלי נמוך, המשתייכות לאשכולות 1-3. התכנית מתקיימת בין היתר בירושלים, בבית שמש, במודיעין עילית, בקריית ארבע, בחברון, בביתר עילית ובאבו גוש, והיא נחשבת לאחד ההישגים הגדולים של דוח ועדת טרכטנברג, שהופץ לאחר המחאה החברתית.
בתחילת השנה עוכבה פתיחת התכנית לאור הקיצוץ התקציבי הדרמטי במשרד החינוך בעקבות מבצע "צוק איתן". המהלך פגע ישירות במשפחות מהשכבות המוחלשות והביא עמו לחץ ציבורי כבד, שגרם לכך שהתכנית שבה לפעול לאחר חג הסוכות.
למרות המחאה הציבורית, גורמים במשרד החינוך השמיעו ביקורת נוקבת על האופן שבו נוהלה התכנית, שבמקום לשמור על שלושת יסודותיה: הזנה, העשרה לתלמידים ולמידה במסגרות, זכו ל"שמרטפות" בלבד על ידי צוותים לא מיומנים שלא עברו הכשרה מקצועית. כעת מקווים במשרד החינוך ש"מתיחת הפנים" תביא למהפכה פדגוגית ברשת ותביא את התכנית ליעדיה המקוריים.
"למדנו מלקחי העבר"
שדרוג התכנית מעורר תמיהה לאור העובדה שבשבוע שעבר הודיע משרד החינוך על קיצוץ בתכנית העשרה נוספת. תכנית "בתי הספר של החופש הגדול" (קייטנות של משרד החינוך בסבסוד סמלי עד מלא, בהתאם למצב הסוציואקונומי של משפחת הילד ר"ב) תפעל ביולי הקרוב עבור כיתות א'-ב' בלבד ולא תורחב לכיתות ג'-ה', כפי שהוכרז עם השקתה בשנה שעברה. זאת בהעדר תקציב ממשלתי למשרד החינוך והעדר שר חינוך שיקדם את התכנית.
אריאל לוי, סמנכ"ל בכיר ומנהל המנהל הפדגוגי במשרד החינוך, הודף את הטענות להגדלת התקציב של ציל"ה. "אנחנו מדברים על היקפי תקציבים זהים לשנה שעברה", אמר. "עשינו מספר שינויים במוקדים העיקריים של התכנית, אבל למדנו מלקחי העבר. אחד מאמצעי החיסכון התקציבי הוא מעבר הפעלת התכנית בשנה הבאה לרשויות המקומיות ולא לזכיינים, כפי שהיה עד כה. גם המתווה יותר מצומצם. נעבוד מעתה עם רכז אחד בבתי ספר ולא עם כמה רכזים, וכן הרשויות יעבירו למורים את ההכשרות וגם יפרסמו ויגייסו עבור התכנית את התלמידים, שגם זה חיסכון כספי בהתנהלות. ההסתכלות עכשיו היא אחרת על חלק מצורת העבודה של התכנית", הוסיף.
תקציב התכנית עד כה נאמד ב-380 מיליון שקלים. העלאת שכר המדריכים אמור למשוך אליה מורים מקצועיים יותר. לוי מסביר כי הדבר לא יבוא על חשבון הצוות הקיים. לדבריו, "התכנית היא משנה לשנה, כך שגיוס העובדים נעשה בכל שנה כמעט. ובכל שנה הזכיין מפעיל אותה בהיקפים שונים. ברשות אחת פועלים 50 גנים ובשנייה זה יכול להיות מאה. זאת גם הפקת לקחים, ברגע שהמורים לקחו חלק בפעילות אז כל הנושא המקצועי קיבל ערך מוסף. כוח האדם העיקרי יישאר, ממילא הם יהיו עובדי רשויות מעתה", הוסיף.
"בשנה האחרונה הפעלנו את התכנית בתשע רשויות כפיילוט. יש הרבה מאד לקחים שהפקנו מהתכנית, כמו העובדה שיש מורים יותר טובים. זה בהחלט יכול להיות שירות יותר טוב ואפילו חוסך כסף", הסביר.
לפניות לכתבת: revital.blumenfeld@walla.com
(עדכון ראשון: 23:45)