בשנים האחרונות, גבה הים התיכון את חייהם של אלפי מהגרים, שביקשו לחפש חיים חדשים באירופה, אחרי שנמלטו מעוני וממלחמות באפריקה, במזרח התיכון ובאסיה. המספר המדויק של המתים אינו ידוע, אך הוא זינק שוב הבוקר, אחרי שנודע כי מאות מהגרים נוספים נספו בטביעת ספינה מצפון ללוב. בספינה, שככל הנראה עשתה את דרכה מלוב לאי האיטלקי למפדוזה, היו בין 500 ל-700 נוסעים. משמר החופים של איטליה אישר כי עד כה, רק 28 בני אדם חולצו בחיים. עיתון במלטה דיווח כי מספר המחולצים עשוי להגיע ל-50.
כמעט בכל התקריות מסוג זה בים התיכון, מניין הנוסעים המדויק, כמו גם מספר הנספים, נותר תעלומה במשך שנים, ורק עדויות הניצולים מאפשרות לתאר את המתרחש על הספינות הרעועות. ראש ממשלת איטליה, מתאו רנצי, שאל הבוקר: "כיצד יכול להתקיים יופי, בשעה שבכל יום אנו עדים למעשי טבח בים התיכון, ולכאבם של כל כך הרבה גברים ונשים שאנו מעמידים פנים לשכוח?".
רק בשבוע שעבר נספו כ-400 מהגרים לחופי לוב, כשהספינה שהפליגו בה התהפכה בים התיכון, בדרכה לאירופה. לאחר האסון, בנציבות האו"ם לפליטים הגדירו את הים התיכון כ"נתיב הימי המסוכן ביותר" לפליטים ולמהגרים, והעריכו כי 219 אלף בני אדם חולפים בו מדי שנה. בנציבות האו"ם לפליטים מעריכים כי 3,500 בני אדם נספו בים התיכון בשנה שעברה - זינוק של 600 מתים מ-2013. במקרים רבים, צוותי החילוץ מגיעים רק לחלק קטן ביותר מהגופות, והיתר לעולם לא יגיעו לקבורה. כבר עכשיו, 2015 מסתמנת כעת כשנה שתהיה קטלנית יותר מקודמתה.
מיהם הפליטים המנסים לחצות את הים התיכון, ולחפש חיים חדשים באירופה? ג'ואל מילמן, דובר ארגון ההגירה הבינלאומי, אמר בשבוע שעבר כי "אנו מסתמכים על הדיווחים שאנו מקבלים, אבל אנחנו יודעים שהאנשים האלה עברו טראומה וחוו דברים נוראיים". לרוב, מדובר בתושבי מדינות שחוו משברים עמוקים, והידרדרו לעוני ולמלחמה. על פי נתוני האו"ם, פליטים רבים טוענים שמקורם בסוריה, כדי לשפר את סיכוייהם לקבל מקלט מדיני בהגיעם לאירופה. ב-2014, נכנסו לאיחוד האירופי כמעט 280 אלף בני אדם באופן לא-חוקי, זינוק של 38% מ-2013.
נתיב ההגירה המרכזי לאירופה חולף דרך לוב, שמלחמת האזרחים הותירה את גבולותיה כמעט ללא פיקוח. לעתים קרובות, המבריחים המקומיים מובילים את הפליטים בסירות רעועות, המתקרבות לחופי למפדוזה. משם, יהיה עליהם להסתדר בכוחות עצמם. לפעמים, המבריחים מציידים את הפליטים בטלפון לווייני, המאפשר להם ליצור קשר עם משמר החופים האיטלקי או עם צבא מלטה, במקרה של סכנה חיים. במקרים אחרים, המבריחים נוטשים את הפליטים, ללא כל ציוד הגנה.
בשנה שעברה, קיבל כוח משימה מיוחד של האיחוד האירופי את האחריות לסיורים בים התיכון, מידי איטליה, שהפסיקה את הסיורים אחרי שמאות מהגרים מתו מול חופי למפדוזה ב-2013. בנציבות הפליטים של האו"ם, מותחים ביקורת חריפה על כוח המשימה האירופי, וטוענים כי הוא מצומצם ולא יעיל. באיחוד האירופי מסכימים שיש להגדיל את תקציב כוח המשימה, אך לפי שעה, לא הועלו הצעות לייעול הכוח. הבוקר קרא נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, לכינוס חירום של שרי הפנים של האיחוד, כדי לדון במשבר הפליטים.
אך גם למהגרים שמצליחים לחצות את הים התיכון הסוער, ולהגיע לאירופה, לא מצפה דרך קלה בדרכם ליעד המובטח. בתחילת חודש פברואר התלוו עיתונאים מסוכנות הידיעות אי-פי לקבוצה של מהגרים שניסו להסתנן ליוון דרך מקדוניה. העיתונאים תיעדו את העימותים עם המשטרה ועם המקומיים, כמו גם את הסכסוך הגובר בין כנופיית המבריחים למהגרים.
אחת המהגרות שאותם פגשו העיתונאים הייתה סנדרין קופי בת ה-31 מחוף השנהב. אחרי מסע שנמשך עשרה ימים ושנמתח על פני 150 קילומטרים, חלומה של קופי על חיים חדשים באירופה הסתיים בסיוט, כשאיבדה את בתה הקטנה במקדוניה. אחרי שהמשטרה התקרבה אליה, ובתום מסע בדרכים הרריות וגשם מקפיא, קופי נאלצה למסור את קנדרה, בתה בת העשרה חודשים, לאדם אחר, שיוכל להמשיך ולשאת אותה.