יום שישי השחור: האם חמאס ארב לגבעתי ברפיח?

(צפו בריאיון עם סגן איתן פונד, אוגוסט 2014)

בשבוע הראשון של התמרון הקרקעי במבצע "צוק איתן" קיבל גדוד הסיור (גדס"ר) של חטיבת גבעתי, בפיקודו של סגן אלוף אלי ג'ינו, משימה לאתר ולהשמיד מנהרה התקפית בדרום רצועת עזה באזור "החלקה". זהו אזור חקלאי שמורכב מחממות ושדות פתוחים בפאתיה הרחוקים של רפיח. הגדוד, ובתוכו הפלס"ר בפיקודו של בניה שראל, סרק את השטח אך לא מצא את המנהרה ובפיקוד דרום העריכו כי תקיפות חיל האוויר פגעו בפיר המנהרה וביכולת לאתר אותה. לאחר מכן הוזעקה חטיבת גבעתי למשימה נוספת צפונה משם באזור ח'ירבת אח'זעה. אך אי העמידה במשימת איתור המנהרה הציקה למפקדים.

למרות הזמן שחלף, המשיך לזרום מידע מודיעיני לפיקוד דרום על מנהרה התקפית שנבנתה באזור "החלקה" מול רפיח, בה שורצים גם מחבלים. בעקבות כך החליטו בפיקוד דרום כי יש לחזור לאזור. המשימה לאתר את המנהרה הוטלה שוב על הגדס"ר של חטיבת גבעתי. מפקד הגדס"ר סא"ל ג'ינו הנחה את חייליו להגביר ערנות ודריכות כדי למנוע שאננות. הוא הדגיש כי יש להתעלם מפעולות הטיהור שנעשו במבנים שבוע קודם לכן, שכן ייתכן שחמאס שינה את ההיערכות שלו.

באותו ערב, יום חמישי, 30 ביולי 2014, המודיעין הישראלי דיווח בכמה ערוצים כי מנהיגי חמאס כינסו את ראשי הפלגים ברצועת עזה על מנת להודיע להם שלמחרת בבוקר, החל מהשעה 8:00, נוצרים אש. לא הייתה זו הפסקת האש הראשונה בין ישראל לחמאס במבצע, אך תחושה רעה קיננה בקרב כמה קצינים בכירים במטה פיקוד דרום. "הדקות הראשונות של הפסקת האש, כולל השעה הראשונה, הן תמיד נפיצות. שבריריות. לשם כך נדרשת פקודה חדה וברורה. כולל הטמעה של מקרים ותגובות, כולל תשובות על שאלות פשוטות", הסביר קצין בכיר. "זו חובה של הפיקוד הבכיר".

למרות שההחלטה על הפסקת האש התקבלה כבר בערב יום חמישי, גורמים בחטיבה טענו כי הם קיבלו את ההודעה על כך רק כשעה לפני שנכנסה לתוקף. המסר שקיבלו הוא שלא פותחים באש למעט במקרה של סכנת חיים.

בשעות הלילה התחיל גדס"ר גבעתי תמרון קרקעי לאיתור המנהרה. בזו אחר זו דיווחו הפלוגות על התמקמות בשטח. התכנית המבצעית של סא"ל ג'ינו כללה את בידוד המרחב באמצעות פלוגת טנקים, פלוגת נ"ט ופלוגת הנדסה. מול "החלקה" ביקש להציב את פלוגת הסיור (פלס"ר) גבעתי בפיקודו של בניה שראל וסגנו איתן פונד, נושא עיטור העוז. "בתדריך אמרו לנו שחיל האוויר תקף את האזור הזה כי המודיעין הביא ידיעות שיש שם מנהרות. למרות המכתשים שהיו בשטח המודיעין אמרו שיש שם עדיין מנהרה ובגלל זה חזרנו לשם", סיפר אחד הלוחמים.

"הלכנו כל הלילה בערך 1.5 ק"מ עם משקל על הגוף באזור חקלאי", סיפר לוחם נוסף. "היינו גמורים. לילה לבן. עצרנו כמה פעמים. היו יריות. המשכנו עד לבתים. כולם טיהרו מבנים והתמקמו. התחלנו ללמוד את המשימה. כולם היו עייפים ומבואסים. אווירה כזו.". ביום שישי לפנות בוקר השלים הגדוד את המשימה והשתלט בפעם השנייה על שטחים באזור "החלקה". ממערב לשם נמצא "ציר טנצ'ר", ציר דמיוני שחלקו הוא כביש החוצץ בין האזור הכפרי לאזור העירוני של רפיח הצפופה.

בשעה 6:00 בבוקר התחילה פלס"ר לכבוש מבנים. נורה אדומה נדלקה כשהכוחות בשטח גילו מבנים ממולכדים שנסרקו שבוע קודם לכן. באותם רגעים עלתה הערכה שחמאס נערך לחזרת כוחות צה"ל לאזור המנהרה וממתין לכניסתם. בשעה 7:00 פלס"ר נערך להגנה, כיסה חלונות, העלה צלפים, מקלענים ותצפיות לנקודות שולטות.

בשעה 8:00 הודיע שראל ללוחמים ולקצינים על הפסקת האש. עשר דקות לאחר מכן זוהה אופנוען שנוסע על כביש ראשי, 250 מטר מצפון למיקום הכוחות, כשהוא מביט על היערכות הגדס"ר. האופנוען ביצע פטרול וחזר באותו נתיב. הכוח ניסה לעצור אותו ופתח בנוהל מעצר חשוד אך לא ירה בו. האופנוען, שבדיעבד התברר כתצפיתן, הצליח לברוח.

האירוע העלה את רמת החשדות בקרב המפקדים ובקשר נשמע מפקד הגדס"ר מנחה את הלוחמים "לפתוח עיניים". אף אחד לא פסל את האפשרות שפעילי חמאס באזור "מבשלים" פעילות נגד הכוחות. מפקד פלס"ר גבעתי החליט לסרוק את השטח במטרה להבין מה מתרחש סביבו. הוא הודיע על כך לסגנו שעסק בעיבוי מערך ההגנה בעקבות הפסקת האש עם שאר הצוותים. במקביל, החלו סבבי שינה בכוח המגן מאחר שלילה שלם לא ישנו. רוב הכוח עסק בהגנה וחלק קטן התחיל לעצום עיניים.

שלושה צוותים התפזרו במרחב בהנחייתו של שראל. הוא חילק את הכוחות שלו לשלושה צוותים: "לומס", "חוג'ה" ו"אלקלעי". שראל, הקשר ליאל גדעוני והקצין הדר גולדין התמקמו בשטח על מנת לתצפת עם צוות "לומס". באזור היו כמה מבנים בודדים, חממות, צמחיה ושדות חקלאיים. לא הכול נראה לעין. תוך זמן קצר הם זיהו תנועה חשודה במגדל שנמצא מדרום להם. תצפיתן נשען על מעקה בגג מבנה בגובה שתי קומות וברוחב של שני מטרים רבועים. לא נראה עליו נשק. בדיעבד התברר כי מדובר במגדל שמירה של חמאס. לאחר הלחימה העריכו מפקדים שחמאס ביצע פעולת "גירוי" כדי ליצור מצב שיאפשר לחטוף חייל, גם במחיר של פיצוץ הפסקת האש. ההערכות הללו התבססו על אירועים של אי-כיבוד הפסקות אש קודמות במהלך המבצע.

שראל הודיע בקשר כי הוא יוצא "לקטוף" את התצפיתן. "תמתינו לי פה בחיפוי", הוא אמר לצוות "לומס", לקח את החפ"ק שלו ופיצל אותו לשניים. שלושה לוחמים יצאו מאגף אחד בפיקודו של צ'ץ. שראל התקרב אל המבנה עם גולדין וגדעוני כיתר אותו. שדה הראייה לא הקשה על יתר הכוחות לראות את שהתרחש. לפתע נפתחה מכת אש לעבר שראל גולדין וגדעוני. לאחר מכן נשמע פיצוץ. השלושה נפלו. בתחקיר עלתה הערכה, על בסיס הנתונים שהתגלו בשטח, כי מחבל לבוש מדי צבא פתח לעברם באש מטווח קצר ושלושתם נהרגו בטווח של כ-20 מטר מהמבנה. בדיעבד התברר כי באותו זמן חוליית מחבלים שהמתינה ככל הנראה במנהרה יצאה החוצה וגררה את גולדין לתוכה.

בשעה 9:16, יותר משעה לאחר תחילת הפסקת האש, הצוותים בשטח שמעו את מכת האש. "בניה הודיע בקשר 'אני יוצא לקטוף אותו' (את התצפיתן – א"ב). היינו 14 לוחמים בצוות. הוא עצר אותנו 300 מטר לפני המקום. בניה לקח איתו חמישה לוחמים ופיצל אותם. ליאל והדר איתו ושלושה נוספים", סיפר אחד הלוחמים. "הצוות של צ'ץ נשאר מאחור, מאזין לקשר הגדודי. אני שומע את היריות ועולה מול ליאל. הוא לא עונה. מהר מאוד הבנתי שמשהו לא טוב קרה. בניה, היה לו שגעון למדונות. לקשר. הוא תמיד היה בהאזנה ודיבר בקשר. הוא היה מסוגל לדבר בקשר ולהילחם ביחד. לכן כשהוא לא ענה, הבנו שמשהו רע קרה. פתאום הקצין עוז מסמן לי - בניה וליאל נפלו. רצנו לשם ונשכבנו. חוליה נוספת עשתה איגוף ימני".

דקות חלפו עד שמפקד הגדס"ר מעביר את הדיווח למפקד החטיבה אלוף משנה עופר וינטר. "הקדמית", החמ"ל העורפי של גבעתי, נדרך. "הבנו שקורה משהו אבל לא הבנו מה", הסביר פונד. "החלו צעקות בקשר. לא היה דיווח מדויק היכן מתרחש האירוע ומה גם לירי".

צוות "אלקלעי" החליט לירות טיל נ"ט לעבר המבנה ולחתור למגע. הצוות, שמנה כ-20 לוחמים, כיתר את המבנה והחל לבצע סריקות. מפקד הצוות זיהה אמצעי לחימה בפאתי המבנה שכללו רובים, מחסניות ומטולי אר.פי.ג'י. אחד הלוחמים זיהה את הגופות של שראל וגדעוני וגופת מחבל לבוש מדים. סגן מפקד הפלס"ר ששמע את ההתרחשות בקשר רץ אל המבנה וגילה כי מפקד הפלס"ר נהרג סמוך לפתח מנהרה. הצוות גרר את שראל וגדעוני מהשטח הפתוח אל המבנה, שהתברר שהיה ממולכד במטעני חבלה. פונד הורה לצוותים לכבוש בתים באזור כדי לבודד את האירוע ולמנוע מכוחות להגיע לכיוון המבנה הממולכד מחשש שיתפוצץ. לפתע אחד הלוחמים צעק: "גולדין חסר". "בשלב הזה אני מבין שגררו את הדר למנהרה", סיפר פונד שנשמע אומר בקשר: "הרדוף. אני לוקח פיקוד".

פונד הכריז על "קוד חניבעל" והשליך רימון רסס לתוך פיר המנהרה מחשש שייצאו ממנו מחבלים. לאחר מכן עלה מול מפקד הגדס"ר בקשר ושאל על האפשרות להיכנס פנימה. ג'ינו השיב לו: "אני בדרך. תעשה מה שאתה מוצא לנכון". פונד נכנס למנהרה בעקבות גולדין, כשהוא מצויד באקדח בלבד וללא אמצעי מיגון, והביא ראיות אשר עזרו לקבוע את מותו של סגן גולדין. המנהרה, כך התברר, הובילה לכיוון מערב, לעבר מוצב של חמאס על ציר טנצ'ר. בשלב מסוים פונד מנחה כמה לוחמים לרדת עמו אל המנהרה. ככל שהתקדם במנהרה, איתר מצבורי נשק גדולים וציוד צבאי.

אלוף פיקוד דרום סמי תורג'מן האזין כל העת לרשת הקשר והיה מודע להתקפות מסוקי הקרב והטנקים על מטרות במרחב, כדי לסכל את הברחת הגופה. מאוחר יותר התקבלו ידיעות מודיעיניות שחמאס איבד את הקשר עם חוליית החוטפים, שככל הנראה נקברה תחת הריסות המנהרה.

אחרי שפונד הבין שאיבד את הכיוון בו צעדו המחבלים הנמלטים החליט לצאת מהמנהרה ולהצטרף להתקפה שחטיבת גבעתי ביצעה בשילוב שריון, ארטילריה וחיל האוויר. הוא נפגש עם מפקד הגדס"ר ששירטט לו על המפה: "זה המרחב שלך. תסרוק. אולי תמצא את הדר". פונד נמצא בפאתי רפיח, מול ציר טנצ'ר לכיוון רפיח. המטרה היא לאתר את גולדין או לשבש את העברת גופתו. במקביל, הפלס"ר החלה לסרוק את השטח עם רובים שלופים ומצאה פיר נוסף של מנהרה. הכוחות בפיקוד פונד הגיעו אל ציר טנצ'ר. לאחר מכן חזר פונד אל המנהרה והצטרף ללוחמי יחידות עלית של צה"ל שנכנסו עם בלוני חמצן מחשש שייעשה נגדם שימוש בגז. הם ביצעו סריקה בעזרת ציוד מתקדם ואיתרו שלוליות דם, ציצית ופריטים נוספים שנמסרו ליחידת אית"ן. בחלוף יממה הופסקו החיפושים ולאחר בחינת הממצאים הוכרז גולדין חלל צה"ל.

בתום ההתקפה והניסיונות לסכל את ההברחה נהרגו יותר מ-40 פלסטינים, רבע מהם מחבלים. קצת יותר מרבע הם אזרחים לא מעורבים בטרור והשאר לא זוהו עד היום. חומר חקירת האירוע הועבר לפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, שאמור להכריע האם לפתוח בחקירה פלילית נגד הכוחות הלוחמים.

סיפורו של יום שישי השחור הוא סיפורו של כוח שביקש להשלים את המשימה בכל מחיר: לאתר את המנהרה הסוררת ולפגוע במחבלים שהסתתרו בגזרה. גבעתי אכן שילמה מחיר דמים כבד, וכך גם האוכלוסייה הפלסטינית. נותר רק לקוות שבצה"ל בודקים ברצינות אם חמאס הצליח להשיג מידע על כוונת הכוחות מבעוד מועד, ואם הצליח – כיצד עשה זאת. כי סיבוב הלחימה הבא, בוא יבוא.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל קיים תחקירים מבצעיים מעמיקים לאירוע, לרבות תחקור החיילים והמפקדים המעורבים ומסקנות התחקיר הועברו לידי הגורמים הרלוונטיים. צה"ל לא מנהל תחקירים מבצעיים באמצעות כלי התקשורת, וימשיך לעמוד בקשר ישיר ורציף ולתמוך במשפחות השכולות".

לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com