שלושה מקרי התאבדות בחטיבת גבעתי לאחר מבצע "צוק איתן" הובילו את צה"ל להרחבת תכנית למניעת התאבדויות שנוסתה עד כה בקרב חלק מהיחידות הלוחמות. תכנית מג"ן (מוביל גיוס חוסן נפשי), שהחלה לפעול בשנה שעברה ואף יושמה במהלך מבצע "צוק איתן", תיושם בקרב כל החיילים מתוך כוונה לחדד את המודעות לאיתור מצוקה נפשית וללמדם להתערב באופן מידי ברגע שהם מזהים אותה בקרב חבריהם ליחידה.
"לאחר יישום מג"ן בקרב לוחמים, הוחלט באחרונה, אולי בשל הצורך להציג פעילות לאחר הסיפור בגבעתי, על הרחבת התכנית לכלל החיילים", אמר גורם בחטיבה. "הסיפור בחטיבה הוביל למסקנה שאם מדובר בתופעות של פוסט-טראומה אז ניתן לבצע התערבות מידית בשטח, וכך להוריד משמעותית את אחוזי החיילים הסובלים ממצוקה וכאלו שאולי יגיעו למצב של ניסיון אובדני", הוסיף הגורם.
עוד בנושא:
האם התכנית שהייתה יכולה להציל מאות מתאבדים תשוב לפעול?
מספר החיילים שהתאבדו ב-2013: הנמוך אי פעם
פחות התאבדויות בצה"ל: 14 שמו קץ לחייהם ב-2012
בעקבות שלושת מקרי ההתאבדות בגבעתי נערכה חקירת מצ"ח על פי נהלי הצבא, והתקיימו תחקירים של ועדת ביקורת אובדנות בצה"ל. ממצאיה הוגשו לאלוף פיקוד הדרום ולראש מטה אכ"א. חקירת האירועים הצביעה על כשלים טכניים, לאחר שהתגלה כי המפקדים לא ידעו על מצוקות החיילים במלוא חומרתם. "ההחלטה להרחיב את התכנית עלתה גם לאחר שהתברר כי היו חיילים שידעו על מצוקות החיילים בגבעתי ולא דיווחו על כך למפקדים או לגורמי מקצוע", הסביר הגורם.
בנוסף, בשל פיזורה של החטיבה על פני כמה מוקדים, התגלה כי גם קצין בריאות הנפש של החטיבה לא היה מיודע בנושא במלואו. הממצאים הובילו לדיונים באגף בריאות הנפש בצה"ל, שבחן אפשרויות התערבות נוספות בנושא מצוקות נפשיות ואובדנות. בעקבות הבדיקות הללו הוחלט על הרחבת תכנית מג"ן לכלל חיילי צה"ל.
מדובר בתכנית חד-יומית שבה מוסמכים הלוחמים לזהות מצוקה בקרב חברים, בעת קרב או במהלך פעילות מבצעית. במסגרת ההכשרה ילמדו החיילים לזהות כאשר אחד החיילים שלצדם חווה מצב של חרדה ונגזרותיה, כשהוא מתבלבל, קופא או נאטם, וכיצד לפעול בנדון. החיילים ילמדו דרכי התערבות קצרות וממוקדות כשעיקרן מתמקדות בשיחה ויצירת קשר עם החייל שבמצוקה על ידי מגע ויצירת קשר עין. המטרה היא לפעול יחד עם החייל החרד עד שהוא נרגע ומשתלב בחזרה בפעילות.
התכנית תופעל במקביל לתכנית למניעת אובדנות שפועלת בצה"ל מאז 2005 ונחשבת להצלחה גדולה. התכנית הצליחה לצמצם באופן משמעותי את מספר המתאבדים. בשנות ה-70 היו מתאבדים בצה"ל בין 30 ו-40 חיילים בשנה. אפילו ב-2006, שלושה עשורים לאחר מכן, התאבדו 36 חיילים. אלא שבשנים האחרונות מציג צה"ל נתוני התאבדות נמוכים הרבה יותר: משנת 2011 חלה מגמת ירידה כשבשנה זו התאבדו 21 חיילים. בשנה לאחר מכן לקחו את חייהם 14 חיילים ובשנת 2013 הוצג לראשונה מספר חד-ספרתי של מתאבדים, שבעה חיילים בלבד - המספר הנמוך ביותר שנרשם מיום הקמת צה"ל. בשנת 2014 עלה המספר ל-15, נתון שדומה יותר למספרי העבר, אם כי נמוך מהממוצע בעשור האחרון.
"איש לא יודע להסביר מה היה בשנת 2013 שהוביל לנתון נמוך כל כך, אך 15 מתאבדים בשנה בצה"ל זה נתון שנחשב נתון טוב, אם ניתן להגדיר זאת כך", הבהיר גורם בצה"ל. "לצה"ל ולחיילים המשרתים בו מרכיבים ייחודים, מה שמקשה על השוואת נתוני ההתאבדות לאוכלוסייה הכללית, או לצעירים בגילאים אלו בחו"ל, שכן מצב כזה, שבו נער או נערה מתגייסים בגיל 18 במציאות הביטחונית שלנו - יש רק כאן", הוסיף.
"המצב בצה"ל מבחינת אובדנות הוא הכי טוב שהיה אי פעם"
במסגרת התכנית למניעת אובדנות הפועלת מזה עשור, הופחתה הגישה לנשק וכל אירוע אובדנות תוחקר לעומק. מרכיבים נוספים הם חינוך מפקדים וחיילים למניעת אובדנות, והתערבות מפקדים וגורמי בריאות הנפש לזיהוי והפחתת מצוקה נפשית של החיילים. בנוסף, בשנים האחרונות הוחלט על עריכת בקרה יזומה של קציני בריאות הנפש מדי שלושה חודשים אחרי חיילים בעלי אחד מהנתונים הבאים: חיילים עם ניסיון אובדני בעברם, חיילים שעברו אשפוז פסיכיאטרי או חיילים ששוחררו מצה"ל בשל פרופיל נפשי נמוך וחזרו לשירות. כמו כן, בצה"ל עוסקים רבות ב"ערבות הדדית" - הקניית הבנה לחיילים שלפיה דיווח על חייל שנמצא במצב מצוקה אינו מהווה הלשנה, אלא הצלת חיים, נקודה שהתחדדה בעקבות האירועים בחטיבת גבעתי, שבהם חיילים ידעו על מצוקה של חבריהם אך לא דיווחו על כך.
"המצב בצה"ל מבחינת אובדנות הוא הכי טוב שהיה אי פעם כך שהחלת תכניות חדשות, בטח בתחום המצוקה הנפשית, רק יכולה להועיל. בפועל, התכנית לא מונעת מקרי אובדנות או עוסקת באובדנות באופן ישיר, אך העיסוק בנושא המצוקה הנפשית מאפשר למפקדים ולחיילים לערוך דיון. כביכול בעקיפין, מסבירים לחיילים על אובדנות, אך ללא ספק יש יתרון כשמחדדים מודעות ומדברים על הנושא", הוסיף הגורם.
ד"ר אבשלום אדרת, יו"ר עמותת "בשביל החיים" העוסקת בסיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו ובמניעת אובדנות, ואביו של ערן, חייל שהתאבד בשנת 1997, בירך על ההחלטה. "העובדה שצה"ל זיהה את הצורך בהכשרת שומרי הסף, אותם חברים ליחידה שיזהו מצבי מצוקה אובדניים ויתנו מענה ראשוני לחבריהם עד לקבלת עזרה מקצועית, הינה מבורכת וחשובה מאד", אמר. "על פי כל המחקרים הידועים בנושא, הרי שיש בכך כדי להצילם חייהם של חיילים רבים מדי שנה. אני מקווה שהתכנית תסייע גם בהצלת חיים, וגם ביצירת פתיחות לשיח ולהבעת מצוקות וקשיים".
"אני מקווה כי גם התכנית הלאומית למניעת התאבדויות שהופעלה לראשונה בשנה האחרונה על ידי משרד הבריאות לכלל הציבור, שגם בה אחד הנדבכים המרכזיים הוא הכשרת שומרי הסף, תצבור תאוצה וכך נוכל לסייע למאות משפחות הנכנסות מדי שנה אף הן למעגל שאירי ההתאבדות ונמנע מהן את הכאב הנורא הזה", הוסיף.
לא נמסרה תגובת דובר צה"ל.
לפניות לכתבת מור שמעוני: mor.shimony@walla.com