70 שנה לשחרור: לזכור את נחישותם של מנהיגי העולם החופשי

יום השואה השנה עומד בסימן 70 שנה לשחרור אסירי המחנות. ראוי לזכור את הקשר המהותי בין השחרור לבין נחישותם של מנהיגי העולם החופשי להכניע את הנאציזם, ולשלם את המחיר הדרוש, בשם חירות הביטוי, הדת והאמונה; חירות ממחסור; וחירות מפחד

ענת ליבנה
15/04/2015
מחנה ההשמדה טרבלינקה(צילום: צילום מסך, ויקיפדיה)

"...עיני העולם נשואות אליכם. תקוותם ותפילותיהם של העמים שוחרי החופש צועדות אתכם...משימתכם לא תהיה קלה. אויבכם מחושל קרבות ויילחם בפראות..."

דברים נחרצים אלו לא נאמרו לחיילים היוצאים לשחרר את העולם מדאעש. הם לקוחים מפקודת-היום לחיילי בעלות הברית במבצע הפלישה האדיר לשחרור העולם מהגרמנים לפני 71 שנה. הקישור איננו מופרך. ההיסטוריה אמנם איננה חוזרת על עצמה, אבל היא גם איננה מתקדמת בקו רציף ועקבי. הנאציזם נולד מתוך קידמה, ואסר מלחמה על עצם מהותה של קידמה זאת, שתמציתה - ערכי הדמוקרטיה. שלוש שנים לפני מבצע הפלישה הגדיר הנשיא רוזבלט את "ארבע החירויות" שהן היסודות לעולם בו אנו רוצים לחיות, ולהגנתן חובה להילחם: חירות הביטוי; חירות הדת והאמונה; חירות ממחסור; וחירות מפחד.

יום השואה השנה עומד בסימן 70 שנה לשחרור אסירי המחנות. ראוי לזכור את הקשר המהותי בין השחרור לבין האירוע שהוזכר למעלה: חייהם של מאות-אלפי אסירים ואסירות ניצלו הודות לנחישותם של מנהיגי העולם החופשי להכניע את הנאציזם, ולנכונותם לשלם את המחיר הדרוש לשם כך. חופש, שחרור – אלה אינם באים מעצמם ובקלות. כדי שיהפכו מרעיון למציאות מישהו צריך להוקיר אותם ולהיות מוכן להילחם עליהם.

מה מהותו של החופש? מה ייעודו של שחרור? הפסיכולוג ההומניסט אריך פרום הבחין בין "חופש מ..." ו"חופש ל...". הראשון מתמקד בבריחה ("מנוס מחופש" – שם ספרו הידוע). השני מתמקד בתכלית, ביעד. חופש ללא תכלית איננו חופש אמיתי.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן הזה יכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל
מחנה ההשמדה אושוויץ(צילום: רויטרס)

ניצולי השואה, שזכו-מחדש בחירותם לפני 70 שנה, חתמו בשנת 2002 על "מנשר הניצולים" שבו ציוו: "לקחי השואה חייבים להיות לקוד תרבותי של חינוך לערכים הומניים, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לסובלנות וסבלנות, ונגד גזענות ואידיאולוגיות טוטליטריות".

בית לוחמי הגטאות נוטל על עצמו בכל ימי השנה שליחות חינוכית ומוסרית בבירור ערכי של משמעויות השואה. בעזרת לימוד ההיסטוריה אנו פועלים להטמיע את ההכרח הקיומי שבשמירה על הקוד התרבותי והערכי הזה.
האם יכול מישהו לטעון שחירויות-היסוד מובטחות היום? שהערכים הדמוקרטיים וההומניסטיים שעליהם נסובה המלחמה ההיא מוסכמים על הכול? האם המציאות בארצנו, באזורנו ובעולם כולו מראה שתמה ונשלמה המלחמה על דמותו של העולם בו אנו חיים?

ביום-השואה העומד בסימן 70 שנה לשחרור ונטוע בין חג החירות לחג העצמאות, מוטלת עלינו חובה מוסרית לברר את משמעותו ואת חוסנו של החופש שאנו מעלים על נס במועדים אלה.


לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully