ההחלטה להרחיב את לימודי השואה לתלמידים לא יהודים מבורכת והיתה צריכה להיעשות מזמן שכן לימודי השואה מדגישים את השפל אליו הגיעה המוסריות האנושית והסבל הרב אשר נגרם לקבוצה גדולה של אנשים על ידי משטר לאומני שסבר כי הוא מתאפיין בעליונות על שאר העמים ובסגולות יחודיות שגרמו להיותו "עם נבחר" על ידי הטבע או הבריאה.
ההכרה בסבלו של האחר והצורך להבין את כאבו היא המוקד של לימודי השואה, והמסקנה המתבקשת היא שעל כל אדם חופשי לפעול למניעת הישנות הפשעים כנגד כל קבוצה העלולה לעמוד בפני סכנת השמדה רק בשל השתייכותה הדתית או הלאומית. לקח השואה אינו נחלתם של היהודים בלבד אשר סבלם התבטא ברצח המוני במחנות הריכוז , אלא לקח לאנושות ולאכזריות הטמונה באדם שיכולה להתפרץ בכל עת.
חזקה על עם אשר חווה את השואה להיות רגיש לסבלם של קבוצות אחרות ובמיוחד לאסונות אשר פקדו עמים אחרים, ולשאוף ללימודם של אסונות העמים והפנמת סבלם וכאבם על מנת שלא ישנו עוד בהיסטוריה אסונות דומים. בין שלל הדוגמאות בהיסטוריה יש ללמד את השואה הארמנית, את גזילת אדמתם של הילידים האינדיאנים, ואת הנכבה הפלסטינית אשר מנעה מן הילידים בארץ את חלום הקמת בית לאומי כשאר העמים וגרמה לילידים להיות מפוזרים בגלויות ברחבי העולם ובמחנות הפליטים.
מחנות הפליטים הפלסטינים הם תולדה ישירה של מלחמת עצמאותה של מדינת ישראל ושל עצם הקמתה. נהיר לכל בר דעת כיום שרוב רובם של הפליטים הפלסטינים ברחו מארץ זו מחשש לחייהם או פשוט עזבו את אזורי הקרבות עד אשר יתבהר המצב הפוליטי כפי שכל פליטים באזורי קרבות אחרים עשו במהלך ההיסטוריה וכפי שנחזה לנגד עינינו כיום לאור המלחמה המתחוללת בסוריה, אולם אסונם של הפליטים הפלסטינים בסוריה כפול ומכופל בשל הסיבה הפשוטה שמדובר עבורם בגלות נוספת שהופכת אותם לפליטים בפעם השנייה בחייהם.
אסון בקנה מידה עצום מתרחש ברגע זה במחנה אל-ירמוכ אשר רוקן מתושביו הפלסטינים שמנו כ- 200 אלף פליטים ומהם נותרו רק כ-20 אלף בני אדם שנטבחים על ידי ארגון דאע"ש באכזריות תוך כדי ביצוע פשעים נבזים נגד האנושות. הישראלי המצוי יכול לשבת בכורסה בביתו ולחשוב כי העניין כלל לא נוגע לו, אך האמת היא שדאע"ש לא היה אמור לטבוח בפליטים הפלסטינים משום שאם ההיסטוריה הייתה הוגנת, הם לא היו אמורים להיות שם מלכתחילה. הגורם הישיר להתקבצותם של הפליטים הפלסטינים באותם מחנות ללא יכולת להגן על עצמם, היא מלחמת העצמאות אשר שחררה קבוצה אחת וגרמה אסון לקבוצה אחרת - זוהי הנכבה.
על ישראל היום מוטלת אחריות היסטורית להכיר בסבלם של הילידים ולהתחיל לשאת בתוצאות מעשיה ולכפר על חטאיה. היות ובמחנה ירמוך נותרו פליטים חסרי אונים שמספרם אינו גדול יש לדרוש מישראל לחלץ אותם ו"להעלותם" למדינה ולשכן אותם בתחומה. אין מדובר בדרישה מופרכת כלל וכלל שכן היא מתחייבת מכללי הצדק הטבעי אשר ישראל כה דורשת מאומות העולם כשמדובר בפשעים כלפיה ומתכחשת להם כשמדובר בפשעים שבוצעו על ידה. דרישה זו אין משמעותה התרסה נגד מדינת ישראל או הפגנת עוינות כלפי מי מאזרחיה או כל גילוי של שנאה שהיא שכן דרישה זו מקורה באהבת החיים ועשיית הצדק לאלה שגורשו על לא עוול בכפם ,דרישה זו מתיישבת עם ערכי הצלת חיי אדם, וערכי האנושיות האוניברסלית.
דרישה זו אמורה לצאת מפיו של כל שוחר צדק יהודי או ערבי ובמיוחד מפיהם של אלה שאבותיהם סבלו מדיכוי ומהשמדה. הייתי מצפה שיוזמה ברוח דרישה זו תצא מכיוונם של נבחרי הציבור הערבי-פלסטיני במדינה בצורת הנחת הצעת חוק על שולחנה של הכנסת למתן מקלט לפליטי אל-ירמוכ או על ידי פנייה רשמית לממשלת ישראל לדרוש מבצע צבאי או רכבת אווירית להצלתם, בדומה למבצעים להצלתם של היהודים והבאתם ארצה. דרישה זו מבוססת על זיקתם של אותם פליטים לארץ אבותיהם ולאדמותיהם הנמצאות בתחומי מדינה זו.
פליטי אל-ירמוכ יכולים בהחלט להיכלל במסגרת המכסה של הפליטים שעל קליטתם כבר הסכימה ישראל בהבנות בעבר. גם אם הצעת החוק תשמע לציבור הישראלי דמיונית או מופרכת, היא עדיין הכרחית על מנת להזכיר לציבור הישראלי שהנכבה ממשיכה עד עצם יומנו זה, וכי לא חלה התיישנות על סבלם של הפליטים ועל זכויות הילידים שאת אסונם יש ללמד גם כן בבתי הספר הלא ערבים בישראל .
דרישה זו שולחת מסר גם לפליטי ירמוך כי הילידים בישראל עשו את המעט שיכלו על מנת להשיב את בניהם לגבולם.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.