קשישים ניצולי שואה הם בעלי חוסן נפשי גבוה

    בקרב רובנו קיימת הסברה כי הניצולים שחוו את תופת השואה - פגיעים, ומכאן שחוסנם הנפשי נמוך. מחקר שערכתי דן בקשר שבין רמת החוסן הנפשי לכאב הנפשי, והשפעתו על איכות החיים בין זקנים ניצולי שואה לבין זקנים שאינם ניצולים. בסופו נגלו לי ממצאים מפתיעים

    ד"ר אירית אוחנה
    ידיו של ניצול שואה (צילום: AP)

    אנשים עם חוסן נפשי חותרים לאיזון וממשיכים הלאה, למרות הקשיים שהחיים מעמידים בפניהם. הם בעלי ביטחון ביכולת שלהם להחזיק מעמד מכיוון שעשו כן בעבר, ובמקום פחד הם מצפים לשינוי ולאתגר. אין פירוש הדבר שהאדם נסוג לאחור לאותו המצב שבו היה גם לאחר התנסות בקשיים, אלא שהאיזון שלו נולד מחדש. הם מתנסים באותם אתגרים ומצוקות כמו בני אדם אחרים ואין הם חסינים בפני מצוקה, אך הם למדו להתמודד עם אתגרים בלתי נמנעים בחיים, ויכולת זו היא שמייחדת אותם מכל השאר.

    כפי שציינתי בפתיחת דבריי, קיימת דעה רווחת בחלקים גדולים של הציבור, לפיה מרבית הקשישים ניצולי השואה, הם בעיקר פגיעים. אין עוררין על כך שלמרות הזמן הארוך שעבר מאז השואה ולמרות תהליך ההסתגלות וההשתלבות המחודשת במסע החיים שעברו מאז, הרי טראומת השואה מותירה בניצולים חותם רב-שנים והשפעותיה נראות גם בטווח הארוך. יחד עם זאת הניצולים בזקנתם, בדומה לבני גילם, נמצאו בעלי רמת חוסן נפשי גבוהה.

    אחד מההסברים האפשריים לכך שלניצולי שואה מזדקנים חוסן נפשי גבוה בדומה לקשישים בני גילם, יוצא מנקודת הנחה שהניצולים אינם אוכלוסייה הומוגנית, והתנסות השואה עם כל האימה שבה ועם השלכותיה המתמשכות בחיי השורד אינה בלעדית בחייו. כלומר, חייו מושפעים ומעוצבים גם מנסיבות אחרות ומגורמים שאינם קשורים בשואה. בניתוח התיאוריות והמחקרים שהלכו והתרבו בשנים האחרונות, הסתבר כי אנשים בעלי רמת חוסן נפשי גבוהה הם בעלי שלוש תכונות אופי משותפות: קבלה אמתית של המציאות, אמונה עמוקה במשמעות החיים ויכולות אלתור.

    (תוכן מקודם)

    מעניין לחיות פה: בית הדיור המוגן הכי משפחתי שיש

    לכתבה המלאה
    השלט "העבודה משחררת" בכניסה למחנה דכאו (צילום: רויטרס)

    במחקר הדוקטורט נשאלו ניצולי השואה: "במה ניצולי שואה מבוגרים שונים לדעתך מבני אותו הגיל שלא עברו את השואה?" ובניתוח התשובות מצאתי כי מחצית מן הנבדקים (45%), סברו כי אין הבדל מהותי בין הניצולים ללא ניצולים בהתמודדות עם הזקנה. הניצולים ייחסו את דרך ההתמודדות למאפייני אופי ואישיות, למשאבים, לבריאות, לחסרים נפשיים, בריאותיים ועוד.

    גישה זו של הניצולים מחזקת את ההשערה כי אנשים בעלי רמת חוסן נפשי גבוהה, הם בעלי שלוש תכונות האופי המשותפות שהוזכרו לעיל, כפי שבא לידי ביטויי בדבריהם: "ניצולים יכולים לקבל את הקושי הרגיל שיש בהתמודדות עם הזיקנה" רואים דברים בפרופורציות אחרות, מבלי לחשוב שמגיע לי". "חשיבה אופטימית-חיובית , הלמידה למצוא לי תעסוקה שתעניין אותי, יש מטרה לקום בבוקר"

    הידיעה שבאוכלוסיית קשישים ניצולי שואה, קיימים מאפייני סיכון בעלי פגיעות ייחודית המנבאים את טיב איכות חייהם, ומנגד ההכרה בחוסן הנפשי הגבוה, נחוצים לצוות המטפל ולבני המשפחה בכדי לנצל ולמנף את החזקים הקיימים להשגת רווחה נפשית.

    לסיכום, חוסן נפשי בקרב קשישים ניצולי שואה הוא אוסף של צורות הסתגלות מגוונות של אנשים שונים שבעבר שרדו את השואה. מכאן שבניגוד לדעה המקובלת שניצולי השואה הם פגיעים יותר לעומת מגזרי אוכלוסייה אחרים, מסתבר שרמת החוסן הנפשי שלהם גבוהה ודומה לזו של קשישים אחרים בני גילם, זיהוי החוסן הנפשי, העצמתו ופוטנציאל ההשפעה שלו, עשויים לשמש כמנבאים ובכך לשפר את איכות חייהם.


    לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

    המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully