פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "סתימת פיות": זעם על הסכם שמונע מסטודנטית שהוטרדה להתלונן

      סטודנטיות באוניברסיטה העברית לא הסתפקו בהסכם שעליו חתמה הסטודנטית, שלפיו המרצה שהטריד אותה יורחק מפעילות האוניברסיטה לחמש שנים והאחרונה לא תגיש עליו כל תלונה במשטרה בעתיד. "אנחנו לא מוגנות באקדמיה. אם יש בעיה, לא נפתור אותה בקמפוס"

      HUJI – השער המרכזי האוניברסיטה העברית בירושלים (צילום מסך , Google Street View)
      מנובמבר ועד לשבוע הזה לא נתקבלה החלטה בשל טיפול איטי וארוך של האוניברסיטה (צילום: גוגל סטריט וויו)

      האוניברסיטה העברית בירושלים פרסמה היום (שלישי) בצעד חריג הסכם שנחתם בין סטודנטית לבין מרצה בכיר במוסד. זאת, על רקע תלונה שהוגשה מטעמה נגד המרצה פרופ' מריו שניידר, לשעבר ראש מחלקת מדעי המדינה באוניברסיטה העברית, לממונה על תחום הטרדות מיניות באוניברסיטה בנובמבר האחרון. על פי ההסכם שנחתם עם הסטודנטית, שהתלוננה כי פרופ' שניידר, מרצה פופלארי וחוקר בעל שם בינלאומי, הטריד אותה מינית ותקף אותה מינית, המרצה יורחק מפעילויות האוניברסיטה ומהסטודנטים ויפצה את הסטודנטית, ובתמורה, האחרונה "התחייבה שלא להעלות טענות נוספות ועתידיות כלפי המרצה", לשון ההסכם. ההתחייבות של הסטודנטית שלא להתלונן על פרופ' שניידר הביאה לתגובות זועמות מצד סטודנטיות באוניברסיטה, בטענה שמשמעותו אינה אלא סתימת פיות.

      על פי ההסכם החריג שפורסם, פרופ' שניידר יורחק מהנחיית סטודנטים או לימודם בעתיד. כמו כן, יימנע ממנו להיכנס לקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה ותיאסר עליו השתתפות בחמש שנים הקרובות בכנסים אקדמיים או סמינרים באוניברסיטה או מטעמה, כמו גם השתתפות בוועדות או לקיחת חלק בכל פעילות מנהלית מטעם האוניברסיטה. "המרצה לקח אחריות על התנהגות בלתי-הולמת כלפי הסטודנטית, ויחס פוגעני ומשפיל", נכתב בהסכם. "המרצה הביע חרטה על מעשיו והתנצל על עוגמת הנפש שנגרמה לה. בנוסף, המרצה הסכים לפצות את הסטודנטית בסכום משמעותי".

      בראשית ההסכם צוין כי הוא נכתב על דעת הסטודנטית, אך מאחר שהוא מונע ממנה לתבוע את המרצה בעתיד או להגיש תלונה נגדו במשטרה, הסטודנטיות לא הסתפקו בו. "ההסכם הזה אומר בעצם שלא משנה מה תעשי, הם יעשו כל שביכולתם להשתיק את זה ושלא תלכי למשטרה", אמרה לילי פרגמניקוב, סטודנטית באוניברסיטה וממקימות תא "ירושלמיות לקידום נשים". "ההסכם הזה הוא פלסטר וסותם פיות. הוא מוכיח שוב שאנחנו, כסטודנטיות, לא מוגנות באקדמיה, ושאם יש בעיה אנחנו לא באמת נפתור אותם ברחבי הקמפוס".

      אילוסטרציית נערה (ShutterStock)
      "את אומרת לעצמך: 'אני לא אשבור את הכלים על דבר כזה'" (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      לדבריה של פרגמניקוב, שלמדה בעצמה בחוג למדעי המדינה בקורס של פרופ' שניידר, פיצוץ הפרשה לא הפתיע אף אחת מתלמידותיו. "אנחנו יודעות שהסטודנטית עברה גיהינום מהסיפור הזה, ואם הוא על דעתה, אז כמובן שזה משמח. אבל כולנו מכירות אותו, אין אחת בחוג למדעי המדינה שהוא לא היה מרצה שלה", סיפרה. "הוא תמיד היה פלרטטן, אף אחד לא הופתע מזה. הוא תמיד שיחק עם הגבולות, תמיד עשה פרובוקציות. הייתה אמרה כזאת שרצה בין כולן: 'תבואי למבחן עם מחשוף והוא יעזור לך בתשובות'. ברור שזה לא מתקבל על הדעת והיה ברור לנו שזאת פצצה מתקתקת עד שיקרה משהו". כמו כן, אמרה כי "היה ידוע גם שהוא שוביניסט, וכאילו סולחים לו כי הוא חביב וחברמן. בגלל שזה חלק מהתרבות, את אומרת לעצמך: 'אני לא אשבור את הכלים על הדבר הזה'".

      חברותיה של פרגמניקוב לתא הסטודנטיאלי, ליוו מקרוב את הסטודנטית המתלוננת במהלך התהליך הארוך, מאז החליטה להגיש תלונה בחודש נובמבר בגין הערות סקסיסטיות במהלך השיעורים. על פי התלונה, ההערות הגיעו לשיאן במהלך השתתפות הסטודנטית והמרצה במשלחת לחו"ל, שבה היא טענה כי הוא נגע בה בניגוד לרצונה וביצע בה מעשים מגונים שכללו התבטאויות מיניות בוטות, ובהן: "ידוע שתימניות חמות". אולם, מנובמבר ועד השבוע לא נתקבלה החלטה לגביו והוא המשיך ללמד סטודנטיות בחוג, בשל טיפול איטי וארוך של האוניברסיטה בנושא הרגיש.

      "המתלוננת בחרה שלא להגיש תלונה למשטרה - זאת זכותה"

      עופרה אש, ראש אגף השיווק והדוברת של האוניברסיטה העברית, תקפה את טענות הסטודנטיות: "אלו טענות חסרות שחר ופופוליזם זול, ומעבר לכך, הן פוגעות בכל הנשים הלומדות והעובדות באוניברסיטה. הדברים מרתיעים ומרחיקים נשים אחרות מלהתלונן על הטרדות מיניות. הדבר שהכי קשה לי בדברים שלהן הוא שהן פוגעות ויוצאות נגד הסטודנטית שגילתה אומץ רב והגישה את התלונה בפני הנציבות להטרדה מינית". לדבריה, "המתלוננת במקרה המוזכר הייתה שותפה מלאה לכל אורכו של התהליך ובכל שלב הובהרו לה האפשרויות העומדות בפניה. זאת, תוך תמיכה צמודה ואישית וברגישות הנדרשת. המתלוננת בחרה שלא להגיש תלונה למשטרה. זאת זכותה. לא נעשה כל ניסיון 'השתקה' מצעד האוניברסיטה. כל רמיזה לכיוון זה היא זולה, תלושה מהמציאות ומעלה שאלות בנוגע למטרות האמתיות של התא".

      "יש ניגוד עניינים מובנה ומוחלט בוועדה"

      "זה היה פשוט נורא", סיפרה לנה רומנובסקי, סטודנטית אשר ליוותה את המתלוננת מקרוב בתהליך המתיש, שעליו דווח לראשונה בחדשות 10. "אמנם האוניברסיטה הגנה עליה, אבל זה לא מספיק. לא ייתכן שאין נוהל מוסדר להשעיה של מרצה. האוניברסיטה צריכה לוודא שבתוך זמן קצוב יש הכרעה, חודשיים לכל היותר, וכך למנוע סחבת". רומנובסקי דווקא תומכת בהחלטת המתלוננת לחתום על ההסכם, גם אם זה אומר שהיא ויתרה על זכותה להתלונן במשטרה. "גם ככה מהי זכות להתלונן במשטרה?", תהתה במיאוס. "תהליך קשה ומייגע, ולא פעם חסר כל תוצאות ממשיות".

      לטענתה של פרגמניקוב, יש אינטרס ברור להסכמים מהסוג הזה, והוא השארתן של הטרדות מיניות בין כתלי האוניבסריטה. "הסיפור הזה לא סתם נסגר בתוך האקדמיה, זאת מחלה אמיתית, כי הם לא באמת מטפלים בזה", אמרה. לדבריה, שורש הבעיה הוא ניגוד העניינים בין מי שאחראי על התלונות לבין שמתלוננים נגדו, שכן כולם חברי סגל שמכירים זה את זה. "הסיבה היא ניגוד עניינים מובנה ומוחלט בוועדה. הממונה על ההטרדות המיניות היא חברת סגל באוניברסיטה מהחוג לעבודה סוציאלית, והמרצה הוא ממדעי המדינה אמנם, אבל כולם מכירים את כולם. בואו נודה על האמת, הוא אחד האנשים המובילים בתחומו ויש לו שם בינלאומי. ההרחקה שהוא קיבל היא אפילו קצת פרס - יהיה לו זמן בבית, הוא יילך לעשות מחקר וזה לא יפגע בו באמת לטווח הארוך. בעוד חמש שנים נראה אותו בכל מקום ואני בטוחה שזה לא יזיק לעבודה שלו".

      הטענות על היעדר תחושת הגנה בקרב הסטודנטיות בקמפוס אינן תלושות מן המציאות. בסקר סטודנטים שביצעה התאחדות הסטודנטים בסוף 2014, עלו נתונים מדאיגים באשר לתחושת הביטחון שחשות סטודנטיות ברחבי הקמפוסים ובאשר לאחוז התלונות הנמוך משמעותית - 15% בלבד מקרב הסטודנטים פנו לממונה על הטרדות במוסד לימודיהם. כמו כן, 41% מקרב הסטודנטים שהתלוננו על הטרדה מינית מדווחים כי תלונתם לא טופלה כראוי. 17% מתוכם מדווחים על טיוח תלונותיהם ו-12% מתוכם מדווחים כי תלונותיהם לא טופלו כלל. תוצאות אלו מדאיגות במיוחד לאור העובדה שרק לפני שנה אושרו תקנות אחידות בכלל המוסדות האקדמיים לטיפול בהטרדות מיניות, והיו אמורים לעודד דיווח וטיפול במקרים כאלו. כעת רק עולה התהייה אם מקרים נוספים ייסגרו בין כותלי האוניברסיטה, ואם לא נראה את אחוזי התלונות הנמוכות גם ככה, צונחות עוד יותר.

      לפניות לכתבת: revital.blumenfeld@walla.com