תחת פיקודו של אלוף-משנה עופר וינטר, קצרה חטיבת גבעתי הצלחות רבות. אולם שורה של אירועים וחקירות בקרב לוחמיה ומפקדיה בשנים האחרונות הכתימו את שמה, ויוקרתה דעכה מעט. בשיחה מיוחדת עם ארבעת מפקדי הגדודים של גבעתי, שהצטופפו סביב שולחן צר במשרד קטן, שלוש קומות מתחת לפני הקרקע במוצב על גבול רמת הגולן, מסבירים הקצינים את הטלטלה שעברה על החטיבה הסגולה.
ארבעת המג"דים משרתים בגבעתי כבר מיומם הראשון על מדים. לפי גישתם, הקוד הגנטי של החטיבה מזוהה עם רצועת עזה, ובה הם "מרגישים הכי בנוח". מפקד גדוד שקד, סגן-אלוף אייל שווימר, הסביר כי דוגמה לכך ניתן למצוא בסבב הלחימה האחרון. "גדלנו באוגדת עזה, אנחנו מכירים את עזה מאוד טוב", הוא אומר. "זה המגרש שבו אנחנו מרגישים חזקים יותר. כמו שלחטיבת כפיר יש זיקה ליהודה ושומרון ולגולני יש, כנראה, זיקה רבה יותר לפיקוד צפון. גבעתי מזוהים יותר עם עזה, וזה בא לידי ביטוי במבצע צוק איתן - נכנסו ראשונים ויצאנו אחרונים. 17 ימי לחימה".
התפנית שעברה לטענתם החטיבה מאז הקמתה מיוחסת, לדבריהם, לתת-אלוף (במיל') עימאד פארס, שכמפקד החטיבה קידם פשיטות ומבצעים חודרים ברצועת עזה - בניגוד לקיפאון שהיה בפיקוד דרום באותם ימים. מג"ד "רותם", סא"ל לירון בטיטו, סיפר בסיפוק: "גבעתי היו חלוצים בלחימה בשטח בנוי ובשימוש באכזריות (סוג של נגמ"ש - א"ב), אני חושב שהצבא למד זאת מאתנו". מג"ד צבר, סא"ל קובי בר-אל, הוסיף: "בתקופה ההיא היית שואל את הלוחמים מי ירה, ולא היה אחד שלא היה מרים את היד".
אחרי סדרת אימונים ארוכה ותעסוקה מבצעית, שבמסגרתה פועלת החטיבה הסגולה לאורך גדר המערכת ברצועת עזה, החל מבצע צוק איתן. המערכה הצבאית, כזכור, נפתחה בהתקפות אוויריות, וצה"ל החל להיערך לתמרון קרקעי. "גדוד צבר היה הראשון לחצות את הגדר", משחזר מפקד גדוד הסיור של החטיבה, סא"ל אלי ג'ינו. "נאמר לי על ידי חג'בי (קודמו בתפקיד שהודח א"ב) לפני שנכנסתי, כי האויב לא מתמודד אתנו פנים מול פנים. האדירו אותם. נכנסתי בהתחלה לגזרת רפיח. מצד אחד, האויב 'אכזב' כי הוא ברח, ירד מתחת לפני האדמה, יותר נכון. מצד שני, אני לא מופתע, כי הוא לא מסוגל להתמודד אתנו כשצה"ל מרכז מאמצים. צריך לכבד אותם, אבל לא יותר מדי".
הייתה ביקורת שלפיה לא הייתם מוכנים עם פתרונות לסוגיית המנהרות. מה האחריות שלכם כמג"דים?
שווימר: "ארבעה חודשים לפני המבצע היה תרגיל חטיבתי. חשבנו על האיומים הצפויים במערכה הבאה, וכחלק מהתחקיר עלינו על זה שצריך לייצר פתרונות טקטיים פשוטים למנהרות. חשבנו איך לפתח פתרונות טקטיים מקומיים וגם פשוטים. זה בא לידי ביטוי בלחימה האחרונה. נטרלנו את סוגיית המנהרות אם לא באופן מלא, אז לפחות חלקית. מלבד זאת, כל מפקד פלוגה באוגדת עזה ידע איזה מנהרות יש לנו בגזרה. דיברנו על זה".
אז אתם מסתייגים מהפער הכלל צה"לי בתחום המנהרות?
ג'ינו: "נבנו מתקנים לפני המבצע. התאמנו על זה, צה"ל הכיר את זה. ידענו על רוב התשתיות והתמודדנו עמן. מה שהיה חסר זו תודעה. אין שום רצון להיכנס למנהרות. הרעיון זה לנטרל אותם מבלי להיכנס, אין לנו כוונה לרדוף אחריהם במחילות. עכשיו רוצים למצוא טכנולוגיות לסוגיה, אבל אני אומר לך שלעולם לא יהיה לך יתרון יחסי בתוך מחילה כזו".
בטיטו מצטרף לדברי עמיתו. "הטיפול במנהרה הוא לא הבעיה, אלא הגילוי", הוא אומר. "זה הפער הגדול. זה נמצא בתוך שטח מאוד צפוף, מתוך מבנים. זה האתגר הגדול וזה רק ילך ויתעצם".
בשלהי הלחימה בעזה אירעה היתקלות בפתח מנהרה ברפיח שבה נהרגו מפקד סיירת גבעתי, הקשר וקצין נוסף. בתגובה לכך הופעל "נוהל חניבעל", וגדוד הסיור של החטיבה יצא להתקפה כדי למנוע חטיפה. היום ההוא זכה לכינוי "יום שישי השחור". מאוחר יותר טענו הפלסטינים כי ההתקפה הייתה הרסנית וחסרת פרופורציות, וכתוצאה ממנה נהרגו עשרות רבות של חפים פשע שלא היו מעורבים בפעילות טרור. טענות אלו נבדקו על ידי צוותי בדיקה מיוחדים, אך הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, טרם הכריע אם להורות על חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח).
היו אירועים יותר מורכבים מהטיפול בנושא המנהרות, כמו הרגע שבו הוכרז נוהל חניבעל.
ג'ינו: "לא היינו מופתעים מאירוע כזה (חטיפה לתוך מנהרה - א"ב). זה מתחיל ברסיסי מידע ומהר מאוד מבינים במה מדובר: אני יודע שיש אירוע, אני יודע שיש חייל שנחטף. זה לוקח כמה דקות טובות".
מה באמת עושה מג"ד בסיטואציה הזו?
ג'ינו: "חולב נתונים ומתקדם מהר מאוד לנקודה במקום לשאול שאלות. להבין מה קרה באמת. אני הייתי 400-300 מטרים מנקודת החטיפה כשזה קרה".
מח"ט גבעתי לשעבר, אל"מ עופר לוי, נהג לשפוט חיילים על כך שחטפו אותם בתרגילים.
ג'ינו: "הנורמה הזו, שבאים לחייל והוא לא נותן שיחטפו אותו, הוטמעה היטב בחטיבה. אני לא דוגמה לדבר על זה, חטפו לי חייל. מנגד, אני יודע שכל החוליה שם נהרגה. אני נשאלתי על זה כמה פעמים ואני סמוך ובטוח שאם אחד מהם כן היה יכול לעשות משהו, הוא היה נהרג ולא נותן שיחטפו את החברים שלו. הוא היה מקריב את החיים שלו עד אחרון הרגעים שבהם הוא עוד יכול להשפיע, כל עוד הוא היה בשליטה. זה נכון לכל החיילים בגבעתי. גבעתי מקדשת את העניין הזה שאין דבר כזה - לא חוטפים חייל. שם היה מקרה קיצון שבו כל החוליה נהרגה. מה לעשות, לא היה מי שישפיע".
מתי שוקע האבק ואתה מבין את גודל האירוע?
ג'ינו: "אני לא יודע אם למג"ד שוקע משהו תוך כדי לחימה. רק כשיצאנו חזרה. יש לך בשטח צוות קרבי, גדוד עם 500 חיילים יש לך כל כך הרבה על הראש ואין לך זמן לשקוע זה. זה חיי היום יום של כל מג"ד פה. אתה משדר לכל הגדוד שלך רצינות, אתה לא יכול להרשות לעצמך להיתפס לא מחושב אפילו לא לרגע אחד".
נפתחו כמה חקירות מצ"ח בעקבות תלונות של פלסטינים ותחקירים בצבא לאחר "צוק איתן". זה בוודאי משפיע על התפקוד שלכם כמג"דים. מה דעתכם על ההחלטה של הפצ"ר להורות על חקירות תחת אזהרה? אתם חוששים?
בטיטו: "מי שלא נלחם, מי שלא פיקד על כוח בקרב ואין לו אחריות על אנשים שלו, יהיה לו קשה להבין את המשמעות של זה עד הסוף. אבל האם אנחנו, כצבא, צריכים להקפיד על רמה מוסרית ולא לפגוע בחפים מפשע? האם יש לי אחריות להחזיר את האנשים שלי בשלום הביתה? התשובה לשתי השאלות היא חד משמעית כן. עם זאת, הצד השני מנצל את האוכלוסייה שבקרבו: ראינו מסגדים ובתי ספר ששיגרו מהם רקטות. דווקא באזורים האלה ראינו שיצאו הכי הרבה שיגורים. זה ניצול הכי ציני שיכול להיות.
"האם במבצע כזה, ברמת חיכוך שכזו, לא יהיו נפגעים שהם גם חפים מפשע? בהחלט שכן. אנחנו לא צריכים להגיע לשם, אבל החיכוך הזה מייצר פגיעה באנשים. צריך להבין זאת כשמכניסים צבא, מכניסים חטיבה לתוך אזור אורבני ובעייתי שכזה. לצערי זה חלק מהעניין, אנשים יפגעו. בטח כשיש אירוע קיצון כמו חטיפת חייל, ואתה צריך לפעול במהירות ובאופן חד".
ג'ינו מתערב: "בהפסקת אש".
בטיטו: "חמאס ניצל לרעה את הפסקת האש ואת העובדה שכיבדנו אותה. אני אומר לך זאת שוב ובשם כולם, ואני שם את הידיים שלי על הדבר הזה: בשום מבצע, בשום מקום, לא היה מקרה שמישהו אמר 'לא אכפת לי (מהפסקת האש), לא מעניין אותי הבית הזה'. אין דבר כזה. אני זוכר כל כך הרבה מקרים שבהם עצרנו וטיפלנו בהם (אזרחים פלסטינים) עם החובשים שלנו".
על אף שהם דוחים מכל וכל את האפשרות כי פעלו לא כשורה במהלך יום השישי השחור, הטענות נגד החטיבה הסגולה והאופן שבה פעלו מפקדיה ולוחמיה בשעות שאחרי חטיפת סגן הדר גולדין לא מרפות. ארגוני זכויות אדם והפלסטינים טענו כי הניסיון לסכל את החטיפה הוביל לתגובה לא מידתית ופגיעה בחפים מפשע. "התפקיד שלנו זה להילחם ולא לתת למקרה כזה לקרות", מתייחס ג'ינו לנושא. עשינו את זה (הפעולות לסיכול החטיפה א"ב) בצורה הכי טובה שאנחנו יודעים, הגענו עם תכנית לכך. זה לא שהיינו מופתעים והכול היה מסע השתוללות. היתה תכנית התקפה מסודרת".
ג'ינו הוסיף ואמר כי תכניתם קיבלה אור ירוק גם מהקצינים שבצמרת שרשרת הפיקוד. "לכל פגז היתה כתובת. הדברים שקרו היו מנוהלים עם האנשים הכי בכירים שיכלו לנהל את זה, זו לא החלטה שמתקבלת ברמת הגדוד. לגבי החקירות - אני גאה בהן ומוכן שיהיו חקירות. אם ימצאו שהאנשים שלנו התרשלו או נהגו בצורה לא ערכית, שיענישו אותם. המצפון שלנו שקט. אני חושב שהלוחמים שלי פעלו בצורה הכי ערכית שיש, ואם יש ספק אז שיחקרו את זה. זה התפקיד של הגופים האלה, ואם ימצאו שיש אשמים אנחנו נוקיע אותם. אנחנו בוטחים באנשים שלנו. אין מה להסתיר".
ג'ינו, אתה יודע מה היה שם. אנחנו כבר יותר משמונה חודשים אחרי המבצע והנה אתה מדבר בביטחון.
"לא יודע, אני לא נחקרתי וכנראה גם שלא יחקרו אותי. אבל אם יחליטו לחקור אותי, אני אגיע. אין לי מה להסתיר. אני כל כך שלם. מי שמפחד מחקירות כנראה מסתיר משהו. לנו אין מה להסתיר, הכול בסדר".
חקירת התלונות נועדה כדי להימנע מחקירות בינלאומיות. אתם מצליחים להבין את המניע הזה?
בטיטו: "אנחנו לא מונעים מהשאלה אם יחקרו אותנו או לא. עם זאת, כן צריך לבחון אותנו בהיבט הערכי ולבדוק את הפגיעה באוכלוסייה חפה מפשע. חד משמעית. מבצע טוב זה מבצע שבו הצלחת לפגוע נקודתית כמה שאפשר במי שאתה רוצה, ולא במי שאתה לא רוצה. אז כן, שיבדקו אותנו. אחד הדברים הכי חשובים לצה"ל זה המוסריות שלנו".
ג'ינו, יש לך שאלות לא פתורות מהיום הזה? איבדת בקרב ההוא מפקד סיירת, קצין ולוחם.
"יש לנו דקה-שתיים לא פתורות, שכנראה יישארו בגדר תעלומה. לא נדע מה בדיוק קרה שם. הייתה שם נקודת זמן שאף אחד לא ראה את הכוח, נקודת ההיתקלות עם המחבלים. חוץ מזה אין שאלות ואין תהיות. ברוך השם עשינו את מה שהיינו צריכים".
סגן איתן פונד, סגן מפקד סיירת גבעתי שניסה למנוע את ניסיון חטיפתו של סגן הדר גולדין וירד למנהרה, קיבל את עיטור המופת על כך. כיצד לוחם צריך לפעול באירועים שכאלו?
בטיטו: "זו באמת דילמה".
בר-אל: "זה תמיד בתחום האפור. זה משהו שכנראה לא הצלחת לאמן אליו אנשים, כי מנטלית זה מאוד קשה. בסופו של דבר, אלו הן החלטות שצריך להידרש אליהן בזמן ובמקום מסוים. כל סיטואציה יכולה להיות אחרת".
חיילים שואלים אתכם מה לעשות?
גי'נו: "אם לא תעצור את החיילים, הם ייכנסו למנהרה. התפקיד שלנו זה להיות אחראים, ולוחמים צריכים לדעת להסתער ולהיות כשירים לכל משימה".
האם הכניסה למנהרה לא סותרת את הרעיון שלפיו אתה לא רוצה לאבד את היתרון היחסי שלך? הרי פונד יכול היה להתחרט בשלב מסוים.
ג'ינו: "בחטיפה אנחנו עושים הכול כדי לסכל אותה. במקרה הזה של חטיפה הוא עשה הכול כדי לסכל אותה".
בטיטו: "בעיניי, פונד הפך לסמל של 'צוק איתן' בזכות מה שהוא עשה. אני חושב שהוא דוגמה ומופת לאיך שצריך להתנהג. זה שיקול דעת שלו, וזה קורה בתוך שניות או דקות. בזמן שהוא הגיע לשם הוא הבין כי הסיכוי היחיד לנסות ולמנוע את החטיפה זה לרדת במנהרה. זו חתירה למגע וערך הרעות. בשורה התחתונה זה גם חבר שלו. ברגע שהלוחם שלי מגיע לסיטואציה דומה והוא מבין שזה מה שצריך לעשות כדי למנוע את החטוף, אז זה מה שהוא יעשה".
עם זאת, בטיטו מדגיש כי הוא מודע להשלכות האפשריות של מעשיו. "אני מצפה שהוא יחשוב לפני, שיראה מה הסיכונים. ללא ללכת סתם, צריך לעשות סוג של הערכת מצב. אם הלוחמים של חמאס מסוגלים להילחם בתוך מנהרות, אז גם אנחנו מסוגלים ובצורה טובה יותר".
נוהל חניבעל עמד בלב המחלוקת האם הוא מתאים לפעילות ביטחון שוטפת במלחמה. מה המשמעות?
ג'ינו: "המערכת צריכה לטפל בזה. זה דורך את כל המערכת, לא רק את הגדוד והחטיבה. זה יכול לקרות גם מחר".
בתחילת מבצע "צוק איתן" ניסח המח"ט וינטר דף מפקד לפני היציאה לקרב, שילב בו מוטיבים דתיים והקים עליו קצינים בכירים במטכ"ל. הנושא תפס את הכותרות, אך מבחינתם של פקודיו מדובר במהומה על לא מאומה.
מה דעתכם על דף המפקד של וינטר? קיבלתם על זה תלונות?
שוימר: "לא".
אז מה, זה רעש תקשורתי?
שוימר: "חד משמעית כן. אני אמרתי בסיכום שיכתוב את אותו הדבר".
אתה דתי?
שוימר: "ממש לא. כל אחד שילך עם האמונות שלו. זה בסדר גמור. אנחנו לא חושדים בעופר שהוא מנסה להפוך אותנו לדתיים. אני יכול להגיד לך שעד אחרון החיילים זה לא הפריע. להיפך, זה רק הוסיף לרוח הלחימה".
אם לא די בכך, הרי שאחרי המבצע התגלו חשדות להטרדות מיניות ומעשה מגונה מצד לירן חג'בי, מפקד גדוד צבר בחטיבת גבעתי, בחיילים ששירתו תחתיו. מצ"ח פתחה בחקירה, ואלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן החליט להדיח אותו מתפקידו עם סיום השלב הראשון בחקירה. לאחרונה הוגש נגדו כתב אישום בגין התנהגות שאינה הולמת בכמה מקרים. במסגרת הסדר טיעון הוא יפרוש מצה"ל בעתיד הקרוב, ובמקומו מונה סא"ל בר-אל.
במסגרת הפרשה הועלתה גם טענה שלפיה המח"ט ידע על ההתנהלות הבעייתית אך בחר לטייח זאת ולא להעביר את המידע לגורמים הרלוונטיים. אל"מ וינטר זומן לחקירה תחת אזהרה, שבסופה התברר כי אין אמת בדברים. למרות זאת, אלוף הפיקוד תורג'מן החליט לרשום לווינטר הערה פיקודית. כמו כן, בימים אלו מתנהלות חקירות מצ"ח לאחר ששני חיילים בחטיבה התאבדו לאחר מבצע "צוק איתן".
אחרי המבצע התפוצצה הפרשה של גדוד צבר ועמה המקרה של סא"ל חג'בי. כיצד העננה הזו משפיעה עליכם כמפקדי גדודים?
בר-אל: "אין שום קשר בין ההתנהלות הזו במישור הערכי ליכולות המקצועיות והמבצעיות. מדובר באירוע נקודתי ופרסונלי. חג'בי הוא קצין מצוין, מקצועי מאוד, חותר למגע, יוזם, עשה פעילות מעולה בגדוד. כאן אולי היה כשל נקודתי, אבל אין לכך שום קשר או השלכות על הפן המבצעי".
בשלב זה ניכר כי המג"דים חשים באי נוחות. שלושה מהם בחרו שלא להגיב ולאפשר למחליפו של חג'בי לדבר. "אנשים אוהבים להשליך מאירוע נקודתי ולזרוק הרבה חרא, למרות שהוא לא באמת קיים. היה יותר מדי רעש סביב הרבה דברים שלא באמת היו. לא היה להם שום בסיס".
אתה חושב שגדוד צבר עבר את המשבר אחרי הרעש התקשורתי? מבחינתך אתם אחרי הטלטלה הגדולה?
בר-אל: "אנחנו אחרי. כמעט שכחנו את האירוע הזה. אם אתה מבודד אותו, אין לו קשר לרמת הפלוגה ומטה. אנחנו ממשיכים להתנהל כרגיל. ללוחמים יש מפקדי מחלקות ומפקדי פלוגות, והכול מתקדם. זה רץ".
היו שני מקרי התאבדות בגדוד. אמנם לא בתקופתך, אך בכל זאת, איך אתה מתייחס לזה? טיפלתם בנושא?
בר-אל: "לגבי החשד להתאבדויות - כל מקרה לגופו. במקרה אחד יש ועדת חקירה, ועדיין לא הוצגו ממצאים. קשה לי להגיד מה אני חושב עד שלא יוצגו הממצאים. זו סוגיה מאוד רגישה ואני לא רוצה להתייחס לזה. אני יודע להגיד שבמקרה אחר החקירה קרובה מאוד לסיומה. מדובר בשני מקרים של חשד להתאבדות ואני לא ארחיב".
היו גם הטרדות מיניות של לוחמים על ידי מפקד מחלקה. אתה יכול להתייחס לזה?
בר-אל: "אנשים שוכחים את הנתונים, אבל מדובר במקרה שהתרחש לפני כשנתיים. אותם מפקדים ולוחמים כבר לא משרתים בגדוד. אני לא בקיא בכל הפרטים כי זה לא קרה בתקופתי, אבל למיטב ידיעתי זה טופל בצורה ראויה. אני אומר זאת למרות הדיווחים בעניין. אנחנו תמיד מפיקים לקחים".
"אנחנו גדוד בחיכוך ודברים קורים. עובדים בקצב מטורף. עלינו להציף דברים, ללמוד ולהפיק לקחים. כל מי שהיה קשור לאירועים השונים - כולל סגן מפקד הגדוד, נגדים ומי שהיה מעורב בפרשה של חג'בי - התחלף. הם כבר לא כאן. אנחנו מסתכלים קדימה".
לאחר כניסתו לתפקיד ועם עלייתו לתעסוקה מבצעית בגבול לבנון עם חייליו, הותקפה שיירה בפיקודו של בר-אל על ידי חוליית חיזבאללה. לוחמי הארגון השיעי ירו טילי נ"ט לעבר השיירה. כתוצאה מכך נהרגו מפקד הפלוגה המסייעת בגדוד צבר, סרן יוחאי קלנגל, והלוחם סמל דור חיים ניני.
אחרי כניסתך לתפקיד חוויתם עוד מכה קשה בגדוד.
בר-אל: "אני הובלתי את השיירה, הייתי בכלי הראשון. הטיל הראשון היה לעבר כלי הרכב לפניי (שבו נסעו המ"פ והלוחם שנהרגו א"ב) והטיל השני לעבר כלי הרכב האזרחי שאחריי. ברור לי שזה יכול היה להיות אני".
באשר לחיילים שאיבד, אמר בר אל: "קלנגל היה מ"פ מעולה ובין המובילים בגדוד. הוא שימש דוגמה למפקדים. הנהג שלו חיים ניני גם כן היה דמות מאוד מיוחדת ואהודה בפלוגה. זה כואב. משפחות שכולות וכל מה שקורה אחרי מקרה שכזה אלה סיטואציות לא פשוטות. אבל הפלוגה והגדוד חזקים ומשדרים עוצמה".
מה באמת קרה שם?
"השיירה עצרה לכמה שניות כי היה כלי רכב מולנו והתקצרו המרחקים בינינו. אחרי 15-10 שניות ג'וחה (הכינוי של המ"פ א"ב) ספג טיל, ולאחר מכן גם כלי הרכב האזרחי. אחרי הטיל הראשון כל הכוח יוצא מהרכבים. שלושה נוסעים שישבו במושב האחורי ברכבו של המ"פ יצאו כמו כלום".
"לאויב יש יכולות נ"ט. לירות מחמישה קילומטרים ולפגוע ככה זו יכולת מאוד טובה. אגב, בערב באותו היום היינו אמורים לקבל משימה. רוב החיילים לא היו בהלוויות ונערכו לפעילות. אחד מהם לא חזר לגדוד".
אם הם חיפשו מטרה איכותית, הם יכלו להרוג מח"ט. יוצא לך לחשוב מה היה קורה אילו?
"שאלתי את עצמי מה היה קורה אם היינו יוצאים אחרי שעה או אחרי שעתיים, ומה היה קורה אם לא הייתי ברכב הראשון. אין סוף לשאלות האלה, אבל זה המצב, זה מה שהיה. פשוט משלימים עם המצב וממשיכים".
בטיטו קוטע את דבריו של בר-אל ומוסיף: "בר-אל הוא מנהיג, וצבר זה גדוד חזק. בר-אל מפגין קור רוח וזה לא פשוט להתמודד עם החיילים והמשפחות. אבל הוא מפגין מנהיגות".
ג'ינו: "זה נקרא בודד בצריח".
ברקע יש שיח על קיצוץ בתקציב הביטחון. בקיץ האחרון היה עליהום על משרתי הקבע. מה דעתכם והרגשתכם בנושא?
שוימר: "קיצוצים זה לא מעניינו של המג"ד. באנו לשרת את עם ישראל. יש הרבה אחרינו שמחכים בתור להיות מג"דים. התמיכה בבית היא מטורפת. אם לא היינו רוצים, לא היינו פה".
בר-אל: "אם היה כאן שלום אולי היינו הולכים להיות רופאים או משהו בהייטק".
ג'ינו, אם אשתך הייתה צריכה לבחור עבורך מקצוע, מה היא הייתה בוחרת?
"תשאל אותה. הן שונאות את המקצוע שלנו ביום יום, כי הן מתמודדות עם הקשיים של הבית בכוחות עצמן. אבל בסוף הן אתנו כי הן מעריכות את מה שאנחנו עושים. אפשר לומר שהן מבינות, כי הן מקריבות לא פחות מאתנו. זו עוד מערכה שצריך לנהל".
זה נרשם.
ג'ינו: "קראתי לזה מערכה, לא שמת לב? זה לא משהו פשוט, צריך לנהל את זה".
בטיטו: "מערכה ללא אש".
ג'ינו צוחק ומוסיף: "מי אמר שאין אש? זו מערכה".
"אנחנו לא בכאילו, אנחנו באמת משפחה", מנסה בטיטו לענות לכל אלו שביקרו את החטיבה במהלך החודשים האחרונים. "הצלחנו לשמור על זה וזה לא פשוט, בטח בתקופה שעברנו. יש לנו חבורה שמצליחה לשמור אחד על השני. לעופר וינטר יש חלק בזה. הוא אומר יחד ורק יחד ננצח".