בכל חודש זורם גל של מהגרים לעבר גבולותיהן של יוון, מקדוניה וסרביה בתקווה להגיע ללב לבו של האיחוד האירופי דרך הדלת האחורית של הבלקן. אלו הם הנתיבים החדשים ביותר שבהם משתמשים מבריחים מארצות ערב, מאסיה ומאפריקה כדי להעביר את בצורה בלתי-חוקית את האנשים שברחו מאזורי הקרבות בארצם ואת אלו שמחפשים הזדמנויות חדשות במערב.
עיתונאים מסוכנות הידיעות אי-פי התלוותה לקבוצה של מהגרים על מנת לתעד את האתגרים שהם חווים בדרכם ליעד המובטח: העימותים עם המשטרה ועם המקומיים, חוסר ההסכמה בין ראשי המבריחים למהגרים, התסכול בקרבם ועוד. אחת המהגרות שאותם פגשו העיתונאים הייתה סנדרין קופי בת ה-31 מחוף השנהב. אחרי מסע שנמשך עשרה ימים ונמתח על פני 150 קילומטרים, חלומה של קופי על חיים חדשים באירופה הסתיימו בסיוט, כשאיבדה את בתה הקטנה במקדוניה. אחרי שהמשטרה התקרבה אליה ובתום מסע בדרכים הרריות וגשם מקפיא, נאלצה קופי למסור את קנדרה, בתה בת העשרה חודשים לאדם שיוכל להמשיך ולשאת אותה.
השוטרים לכדו את קופי וגירשו אותה ואת מרבית חברי הקבוצה, שניסתה לנצל את האפלה ולהסתנן דרך מקדוניה, ליוון. חבריה שהצליחו להימלט לקחו את בתה והמשיכו לעבר הגבול עם סרביה. "אני מרגישה כאילו שאני לא בן אדם", סיפרה קופי ממקלט לפליטים ביוון, שבועיים אחרי שאיבדה את בתה כשניסתה להגיע דרך מדינות הבלקן להונגריה ומשם לפריז, שם גרים קרובי משפחה שלה. היא אינה מפסיקה לבכות ותוהה מדוע הם לא היו יכולים להמשיך בדרכם כמו בני אדם "נורמלים". "מדוע זה היה הכרחי להפריד אמה מבתה? מדוע כל זה הכרחי?".
קופי לא לבד בכישלונה להגיע אל הארץ המובטחת רוב המהגרים לא מצליחים לעשות זאת בניסיונם הראשון ואף לא בשלישי או החמישי. רבים פשוט ממשיכים לנסות ולהיכשל, שוב ושוב. זרם המהגרים דרך הנתיב הזה גדל בצורה משמעותית מאז 2012, ורק הנתיב המסוכן יותר של הפלגה מצפון אפריקה לאיטליה נמצא בשימוש נרחב יותר.
פרונטקס, סוכנות של האיחוד האירופי שמסייעת לממשלות באבטחת הגבולות הפרוצים של מדינות האיחוד, סבורה כי אין דבר אשר ירתיע את המהגרים מלהגיע אל המסלול הארוך שמתחיל בצפון יוון. פקחי הסוכנות זיהו 43 אלף מהגרים שחצו את הנתיב בבלקן ב-2014 פי שניים יותר מהשנה שעברה. ב-2015 צפוי להישבר השיא, כאשר 22 אלף איש הגיעו להונגריה בחודשיים הראשונים של השנה.