ביום חמישי האחרון יצאו מאות צעירים איראנים לרחובות טהרן על מנת לחגוג את פריצת הדרך בשיחות הגרעין וההגעה להבנות בין שש המעצמות ואיראן. הקהל הרב יצא להביע את תקוותו כי ההסכם הקרב יביא לקיצו של בידוד בינלאומי מתמשך מזה שנים, ויביא לשינוי משמעותי בחייהם היומיומיים. נשים וגברים כאחד נופפו בדגלים מחלונות רכבם, צפרו בצופרי מכוניותיהם וסימנו באצבעותיהם את סימן הניצחון. כמו כן, עם חזרתו לאיראן של שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף, הוא התקבל בתשואות והוכתר כמנצח.
"העם איראני פשוט שמח ואופטימי", אמרה גולנז, בת 50 מצפון טהרן, בשיחה עם וואלה חדשות. "כולם נהרו לרחובות יום אחרי הפריצה שהושגה בשיחות הגרעין בשוויץ, כולם רוצים הסכם, גם אני מאוד רוצה שהסנקציות יוסרו". לדברי גולנז, הסנקציות הקשו מאוד על חייהם של אנשים רבים ברחבי איראן. "הכל התייקר, הדולר עלה במאות אחוזים, יוקר המחייה פשוט הרג אותנו. אם המתנגדים להסכם כמו בנימין נתניהו, מדינות ערב והקיצוניים האיסלאמיסטים לא יצליחו להכניע את ממשלת ארצות הברית ומנהלי המו"מ מטעם איראן, אני מאמינה שיהיה הסכם".
דווקא בנה של גולנז, סאם בן ה-35, לא נשמע אופטימי במיוחד. מבחינתו, המצב הכלכלי הרע שבו נמצאת איראן החל עוד לפני הטלת הסנקציות מצד המערב, ונגרם במיוחד בשל המדיניות הפוליטית של הרפובליקה האסלאמית. "הדעות חלוקות בקרב העם האיראני לגבי ההסכם", סיפר סאם. "חלק חושב שזהו ניצחון, שזוהי מתנה ממשטרו של הנשיא החדש חסן רוחאני, שלפני הסנקציות הכול היה מושלם כאן והמצב החל להידרדר עם הטלת הסנקציות. אבל לאנשים יש זיכרון קצר, המצב הכלכלי של איראן היה רעוע עוד קודם, ועכשיו האייתולות מצאו דרך להצדיק את המצב הכלכלי הרע של האיראנים באמצעות הסנקציות".
כדבריו של סאם, רבים מבני העם האיראני סבורים שהמצב הכלכלי החמיר באופן משמעותי עם הטלת הסנקציות על ידי המערב, ורבים משוועים להסרת הסנקציות שהביאו לדעתם לפגיעה בכלכלה ובכוח הצריכה שלהם. "לפני ארבע שנים לא חשבנו שהסנקציות יהוו השפעה כל כך גדולה על המצב הכלכלי, אבל הערך של הכסף ירד והאינפלציה עלתה", אמר פרביז (שם בדוי), סטודנט למדעי המדינה בטהרן בשיחה עם וואלה חדשות. "רק חצי שנה לאחר מכן הבינו כאן את המצב, העם האיראני החל להרגיש את העוני".
"האיראנים עייפים מרטוריקת המילים"
פרביז טוען כי הבחירות האחרונות באיראן, שבהן נבחר חסן רוחאני, אשר נחשב למתון ביחס לקודמו מחמוד אחמדינג'אד, הן תוצר לוואי של המצב הכלכלי הקשה. "בחרו פה במישהו שקידם מדיניות כלכלית, ורוחאני היה המנצח הגדול ולא מועמדים שהלכו אחרי אחמדינג'אד. העם האיראני רואה את האינטרס הכלכלי יותר מאשר את האינטרס הפוליטי, הם רוצים מדיניות בינלאומית ופוליטית רכה, חיים אזרחיים רגילים". לדבריו של פרביז, "האשמי רפסנג'ני וחסן רוחאני מיישמים מדיניות כלכלית, ואילו עלי חמינאי (המנהיג הרוחני של איראן ד"י) יישם כל השנים מדיניות כוח צבאית ותרבותית. בהתחלה העם האיראני הסתכל על התוכנית הגרעינית כגאווה לאומית, הם רק לא ידעו מהו המחיר שהתוכנית הזאת תעלה להם במשך ארבע שנים".
"העם האיראני עייף כבר מרטוריקת המילים על כך שאנרגיה אטומית היא זכותנו", הדגיש פרביז. "מבחינתו רווחה זה הביטחון שלנו. כולם פה חושבים שבעקבות ההסכם העתיד הטוב בדרך אליהם, אנשים פה פשוט מאושרים, אנשים פה הרגישו על בשרם את האינפלציה, את יוקר המחייה, אנשים איבדו את כוח הצריכה שלהם והסנקציות חנקו כאן אנשים".
פרביז ציין כי למרות ההצהרות של המנהיג העליון והקיצוניים על כך שהם לא מרוצים מההסכם, הם מבינים כי אין ברירה אלא לחתום על הסכם עם המערב. "המנהיג העליון עלי חמינאי הוא בעל הקרטל הכלכלי הכי גדול במדינה, הרבה מוסדות ציבוריים, כלכליים ופוליטיים נמצאים בבעלותו וגם הוא עצמו הושפע מהסנקציות הללו", אמר. ואכן, בנובמבר 2013 חשפה סוכנות הידיעות רויטרס כי הנכסים שנמצאים תחת שליטתו של חמינאי מוערכים בלמעלה ממאה מיליארד דולר. נוסף על כך נחשף כי 37 חברות שנמצאות בבעלותו, תחת הארגון "סטד" המוציא לפועל את דבריו של האייתולה ובבעלותו אחזקות כמעט בכל סקטור בתעשייה האיראנית, הושפעו מהסנקציות שהטילה ארצות הברית.
"יש הבדלים בין מה שהמשטר משדר לבין מה שהוא באמת רוצה", אמר מאיר ג'בדנפאר, מומחה לפוליטיקה עכשווית של איראן במרכז הבינתחומי בהרצליה ודוקטורנט באוניברסיטת חיפה. הוא הדגיש כי עדיין לא מדובר בהסכם אלא בטיוטה שלפיה ארצות הברית תשהה את הסנקציות שהטילה ולא תסיר אותם, וזאת רק לאחר חצי שנה. "קשה למנהיג העליון של איראן להגיד לעמו בפומבי שלא הולכים להסיר את הסנקציות במכה אחת, אלא רק אחרי חצי שנה" ציין ג'בדנפאר והוסיף: "זה ברור לכולם שהוא לא הולך לומר שהוא מתקפל מול המערב ושהם הולכים לשקר. בפרסית יש ביטוי שאומר שקר סתמי - דורוג' מסלחתי - הכוונה לשקר לבן, וזה בסדר. זה הגיוני מאוד, אנחנו הולכים לשמוע הרבה שקרים מהצד האיראני".
ג'בדנפאר הסביר כי ישנם כמה סעיפים משמעותיים בטיוטה, וביניהם נמצא הרס הכור באראק והחלפתו בכור אחר שלא יוכל לייצר פלוטניום, וצמצום מספר הצנטריפוגות מתשע עשרה אלף לחמשת אלפים. "הלקוח הכי גדול של המשטר האיראני זה העם האיראני, ואם לעם אין את כוח הצריכה שלו, אז המשטר נפגע", הוסיף ג'בדנפאר. "עכשיו יש תקווה לחזור לזמן שלפני הסנקציות, אך יחד עם זאת הרבה מגזימים, הרבה חושבים שעכשיו הולכים להיות יחסים דיפלומטיים בין ארצות הברית לאיראן, לרבים יש תקווה מאוד גדולה והרבה מהם חושבים שהם רואים את האור בסוף המנהרה".
הסכם הגרעין - מלחמת הגרסאות
ראשי ההנהגה האיראנית הציגו לאחרונה יחס סותר בנוגע להבנות שהושגו בלוזאן. משרד החוץ והממשל מציג יחס חיובי לדבר, ואילו ההנהגה הדתית, ובראשם חמינאי, תקפה את ההגעה להבנות עם המערב. בראיון לסוכנות הידיעות האיראנית "פארס" אמר חוסיין שרייט מדרי, מקורבו של המנהיג העליון ועורך העיתון מבית מדרשו השמרני "קייהן", כי "נתנו סוס מוכן לרכיבה וקיבלנו בתמורה רתמה קרועה" - כלומר: נתנו הרבה וקיבלנו מעט.
כמו כן, גם צמרת המו"מ דואגת להציג את התנגדותה הנחרצת לפרטים הקשורים לסנקציות בהסכם המתגבש. כך למשל, סגן שר החוץ האיראני ומי שמשמש כראש צוות המו"מ, עבאס עראקצ'י, צוטט אתמול בסוכנות הידיעות תסנים, הידועה כמקורבת ביותר למשמרות המהפכה, אומר כי הסנקציות מתוכננות להיות מוסרות כבר בשלב הראשון של הצעד האחרון של התוכנית. אתמול הצטרף גם שר החוץ זריף לסגנו ואמר כי הסנקציות ירדו באופן מיידי ולא בהדרגה.
ג'בדנפאר התייחס בביטול ליחס העוין של חמינאי להסכם ואמר: "אם ידו של חמינאי לא הייתה במו"מ, האיראנים לא היו מגיעים אפילו לניסוח של טיוטה מול האמריקנים. אף בן אדם בצוות של המו"מ לא היה מעז לקבל החלטות בלי לדבר עם המשרד של המנהיג העליון. במשך כל כך הרבה שנים המשטר טפטף לעם כי הפחתת מספר הצנטריפוגות היא השפלה של הכבוד האיראני. בטיוטה כבר רואים שהם הולכים להישאר עם חמשת אלפים צנטריפוגות ובאיראן חוגגים ברחובות, הם קיבלו את זריף כגיבור. אני לא ראיתי שמחה כזאת באיראן מאז שהיא נצחה את ארצות הברית בגביע העולם בשנת 98".
בניגוד לצמרת האיראנית הקיצונית, ישנם גורמים שבירכו על ההבנות שהושגו. נשות המדענים אשר נהרגו במהלך עבודתם, המכונים "שהידי הגרעין", שלחו מברק ברכה ותמיכה לשר החוץ האיראני, שבו הן מודות על הצלחת השיחות ."אנחנו רוצות להביע את שמחתנו על הצלחת שיחות הגרעין ורוצות להודות לצוות גיבורי המו"מ הדיפלומטים", כתבו הנשים במכתב. "אין ספק שחסדו של אלוהים והתפילה והתמיכה של עם האיראני הייתה חלק מהסיבות להצלחה הזאת. עמידה בפני דרישות יתר של המערב צריכה להיות הדרך המובילה של האחראים על המו"מ".
"לא סוריה, לא לבנון לא פלסטין החיים שלי בשביל איראן"
רני עמרני, מנהל ומייסד רדיו רן בפרסית בישראל, נמצא בקשר מתמיד עם איראנים המאזינים לתוכנית הרדיו שלו המשודרת בישראל ובעולם, עולים לשידור בתוכנית ומספרים על המצב במדינה. "הסיסמה הכי נפוצה בפייסבוק אצל האיראנים היא 'לא סוריה, לא לבנון ולא פלסטין, החיים שלי בשביל איראן'", סיפר עמרני. "לא מעניין אותם פוליטיקה. המשטר יודע את זה ולכן הוא פחד מהתקוממות באיראן. המשטר יודע שאם המהפכה של 2008 תחזור על עצמה שוב זה יהיה סוף למשטר האיראני, לכן הוא התחיל עם השיחות".
לטענת עמרני, באיראן מפרסמים כלי התקשורת כי השיחות המתנהלות בין הצדדים מוצלחות מאוד. "הם קראו לזה 'פירוזי' - ניצחון העם האיראני על המערב", סיפר. "עצם ההודעה שהולכים לבטל את הסנקציות מרגיעה את העם וזו הנקודה שהמשטר האיראני רוצה להגיע אליה. העם לא תמיד מאמין למה שקורה במשטר, הם תמיד עולים לשידור ושואלים, 'יש מלחמה עם סעודיה?', 'יש מלחמה עם תימן?'. הם תמיד מרגישים שלא מספרים להם את כל האמת. אבל בתקשורת האיראנית מפרסמים ניצחון והגעה להישגים משמעותיים".
את מלחמת הגרסאות על פרטי ההסכם כבר מבינים גם תושבי טהרן, "אנחנו כבר לא מאמינים לשום דבר - יום אחד אומרים לנו משהו אחד ויום שני אומרים משהו אחר לגבי ההסכם", אמרה תושבת טהרן כבת 60 אשר ביקשה להישאר בעילום שם. "משלשום ועד היום דבר לא השתנה וגם לא צפוי להשתנות. חצי מהאנשים לא מאמינים שמשהו פה הולך להשתנות". לדבריה, הגרסה של פרטי ההסכם שמציג משרד החוץ האיראני שונה מאוד שונה מהגרסה שמציג משרד החוץ האמריקני. "כמובן שמשרד החוץ האיראני מציג הסכם יותר טוב לנו, אנחנו מודעים לזה", סיכמה.
לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com
