וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חשיפה: עולמם הסודי של אנשי הצללים שנלחמים בטרור

4.4.2015 / 9:00

מסלול הכשרה מפרך מכשיר את רכזי השב"כ לאחד התפקידים הביטחוניים הקשים בישראל. גיוס סוכנים שעלולים לבגוד ואף לרצוח, הכרת כל אבן בעזה ושליטה בנבכי הקוראן, רק כדי "לשבת מול הטלוויזיה, לשמוע על סיכול - ולשמור על שתיקה". ראיון באולפן וואלה עם בכיר שב"כ לשעבר

מערכת וואלה!

רק טעות אחת נדרשה כדי שרכזי השב"כ יחשפו את מפגש הפסגה של הארכי-טרוריסטים של חמאס בעזה, ולהביא לחיסולם של שניים מהמפקדים הבכירים ביותר של הארגון. המצוד תואר בפי ותיק שב"כ כמרוץ שליחים, שבו העבירו הרכזים בנפה את המידע מזה לזה, עד שהורכב פאזל מודיעיני שלם. לבסוף, התקבל אישור ברמת מהימנות של 100%, ולפיו שני המחבלים שוהים במבנה בדרום הרצועה. כמה טילים ששוגרו מהאוויר סיימו את המלאכה: "אלוף פיקוד דרום" של חמאס, מחמוד אבו שמאללה, ומפקד החטיבה הדרומית ראאד עטאר, חוסלו.

אבו שמאללה ועטאר נולדו ב-1974, בהפרש של כמה חודשים במחנה הפליטים רפיח. ילדי המחנה, שגדלו בין צריפים ופחונים, לא ראו חיילים באותם שנים, מפני שצה"ל נמנע בשעתו מכניסה לאזור כדי להימנע מהתנגשויות. אלה ילדים שגדלו על ברכי השנאה במסגדים, והפכו דתיים. בגיל 17 החלו השניים את הכשרתם הצבאית בחמאס, בתפקידים זוטרים כשמירה ולוגיסטיקה. ככל שחלף הזמן רכשו את אמון המפקדים, הוכשרו למשימות צבאיות ונשלחו לפיגועי ירי, שבהם נרצחו קצין חטיבת הנח"ל סרן גיא עובדיה והנער רון סובל.

שמותיהם של מחמוד אבו שמאללה וראאד עטאר בלטו מאוד כבר בשנות ה-90, אך השניים שמרו על קוד המבוקשים: הם החליפו דירות מסתור והסוו את זהויותיהם. הם נמנעו מליצור קשר עם קרוביהם, התהלכו ברחובות רעולי פנים ונעזרו בסייענים. חששם הגדול ביותר היה ליפול לידי רכזי השב"כ, שניהלו אחריהם מצוד אינטנסיבי.

ב-1995, נעצרו השניים על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים, בחשד שרצחו קצין ביטחון מקומי. הם יצאו לחופשי תוך פחות משנה, ואבו שמאללה הצטרף למנגנוני הביטחון. כבר אז, גמלה בלבו ההחלטה לחבור בשנית לעטאר, ולרצוח קצין פלסטיני נוסף. השניים נלכדו שוב על ידי מנגנוני הביטחון, אך הפעם שמאללה נידון למאסר עולם, ועטאר נידון למוות. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, שוחררו השניים מבית הכלא הפלסטיני בהוראת יאסר ערפאת. המטרה: לתרום למאבק המזויין נגד צה"ל.

הבית ברפיח שבו חוסלו בכירי חמאס ראאד אל-עטאר, מוחמד אבו שימאלה ומוחמד ברהום. 21 באוגוסט 2014. רויטרס
הבית שבו חוסלו עטאר ואבו-שמאללה ברפיח, בחודש אוגוסט האחרון/רויטרס

מצוד השב"כ אחרי הצמד אבו שמאללה-עטאר נמשך ככל שהשניים התקדמו בסולם הדרגות של חמאס. אבו שמאללה מונה למפקד גזרת הדרום של הארגון, ומתחתיו פעלו כמה מפקדי חטיבות, בהם מפקד חטיבת רפיח, שהיה חבר ילדותו. השב"כ הצליח לאתר את מקום המסתור של השניים בכמה הזדמנויות, אך הם הצליחו לחמוק בכל פעם, ברגע האחרון. למרות החיים במנוסה, השניים הצליחו להוציא לפועל עשרות פיגועים קטלניים. הקשים שבהם כללו את פיגועי מנהרות התופת בציר פילדלפי. ב-2002, השתתף עטאר בתכנון פיגוע החדירה למוצב "אפריקה" סמוך לכרם שלום, שבו נהרגו ארבעה חיילים, והיה אחראי לפיגוע מנהרת התופת מתחת למוצב "אורחן" ב- 2004, שבו נהרגו שישה חיילים אחרים.

בקיץ 2006, היו מעורבים השניים בחטיפת גלעד שליט, ובשנת 2008 הם השתתפו בפיצוץ שתי מכוניות ממולכדות בכרם שלום. לראאד עטאר הייתה מעורבות מיוחדת בבניית המנהרות ההתקפיות שנחפרו מעזה לישראל, בבניית הכוחות המיוחדים של החמאס, ובהברחות אמצעי לחימה מסיני ובהפעלת חוליות טרור נגד הצבא המצרי. בתחילת מבצע צוק איתן הוא היה מעורב באופן אישי בהחדרת 13 מחבלים לשטח ישראל. מאוחר יותר, כוח מחטיבתו היה מעורב בפיגוע שבו נחטף ונהרג סגן הדר גולדין.

במהלך מבצע צוק איתן, ההתקפה על המבנה שבו שהה המבוקש מספר 1, מוחמד דף, טילטלה את הזרוע הצבאית של חמאס. במקביל לעיסוק בשאלה כיצד הצליחו רכזי השב"כ לחדור דרך מעגלי המידור הקשיחים של הארגון, נכנסו המפקדים הבכירים בארגון ללחץ, ועסקו בחלוקת סמכויותיו של דף, ובהמשך המערכה נגד ישראל. הלחץ גרם לעטאר ולאבו-שמאללה לצאת מדירת המסתור שלהם, ולהיפגש במקום סטרילי, לכאורה. בליל ה-21 באוגוסט, סמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר, התקבלה ידיעת הזהב. רכזי השב"כ הפנו את תשומת הלב של כלל מערכי המודיעין למפגש הפסגה, והחלו ללקט מידע באמצעות הסוכנים.

לכל המעורבים, היה ברור שמדובר במרוץ נגד הזמן: צה"ל ניהל מערכה קרבית מהים, מהאוויר וביבשה, ולמרות זאת נאלצו סוכני השב"כ לשוטט בשטח ולאסוף מודיעין, תוך כדי חשש שיפגעו על ידי כוחות צה"ל - או יחשפו על ידי חמאס. הידיעה על חיסולם של השניים התפשטה במהירות ברצועת עזה. אבו שמאללה היה מפקד חשוב ביותר, אך המכה הגדולה ביותר נגעה למותו של עטאר, הנערץ על ידי הרחוב העזתי. הוא היה מבוקש גם בקהיר, לאחר שנתן הוראה להרוג קצין מצרי בכיר במהומות שפרצו לפני כמה שנים בציר פילדלפי.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
השר לשעבר יעקב פרי. נמרוד סונדרס
אחד מסוכניו ניסה לרצוח אותו בעת שהיה רכז. ראש השב"כ לשעבר, ח"כ יעקב פרי/נמרוד סונדרס
"רכז הוא חיית שטח ומכיר אותו לפרטיו הקטנים והאינטימיים ביותר. הוא נושם את השטח, גם אם הוא לא נמצא בעצמו במקום שבו הוא מפעיל סוכנים, כמו ברצועת עזה"

רכזי שב"כ מספרים כי ביום שבו התעוררת ונזכרת שחלמת בערבית, אתה מבין שסיימת פרק משמעותי בהכשרתך לתפקיד. הרכזים הם העיניים של מדינת ישראל ברצועת עזה, ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן ובגבול מצרים, ולמעשה בכל מקום בתחומי המדינה, בכל הקשור לפעילות ביטחונית ולריגול, כולל בערים הערביות.

"רכז הוא חיית שטח ונושם את השטח, גם אם הוא לא נמצא במקום שבו הוא מפעיל סוכנים כמו ברצועת עזה. הוא מכיר את השטח לפרטיו הקטנים והאינטימיים ביותר", מסביר ראש השב"כ לשעבר, חבר הכנסת והשר לשעבר יעקב פרי, שהחל את דרכו בשב"כ כרכז, בתחילה באזור הצפון ולאחר מכן בשומרון. "הרכז נדרש למשימה מאוד מורכבת. אני קורא לזה 'אומנות החיזור', כדי להביא מקורות חיים ולגרום להם לשתף פעולה עם ישראל". לדברי פרי, "המקורות הטובים ביותר של השב"כ לא בהכרח הסכימו לחיזור בגלל טובות הנאה או אישורים לטיפול רפואיים, ניצול או לחץ. הם נעתרו לחיזור בגלל הקסם של הרכז". פרי אומר כי "יש מקורות מאוד מסוימים שפיתחו קשרי ידידות עם המפעיל, ושמרו עליו עד עצם היום הזה".

השב"כ נשען על כתפיהם הרחבות של הרכזים, שלהחלטותיהם והערכותיהם יש משקל רב בסיכול הטרור. הרכז עסוק כל העת בגיוס סוכנים ובהפעלתם, ובחיבור התמונה המלאה שבנויה מכל-כך הרבה חלקים. אך רכז השב"כ אינו לבד במלאכת איסוף המודיעין. לצדו פועלים לוחמי היחידה המבצעית, ואנשי מודיעין האותות (סיגינט), שיודעים ללקט מידע חיוני משיחות טלפונים, מסרונים, מצלמות, שיחות צ'אט ודואר אלקטרוני. במטה הארגון יושבים גם דסקאים, המרכזים את המידע ומסייעים בבניית הפאזל המודיעיני.

קורס הטיס של המודיעין

קורס רכזי השב"כ נחשב לקורס היוקרתי ביותר בארגון. הוא מתקיים פעם בשנה, ואלפי צעירים מתמודדים על מקומות ספורים בכל קורס. רק מעטים מסיימים את תהליך ההכשרה המתיש. המועמדים, רובם בני 30-25, הם בעלי תואר ראשון. חלקם יוצאים ללימודים במהלך הכשרתם. רכזי שב"כ לשעבר ניסו להגדיר את המכנה המשותף לתפקיד, שממנו צומחים בהמשך ראשי השירות: על הרכז להיות צנוע, בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, ערכי מאוד, ואדם המסוגל לעמוד בעומס נפשי כבד, לפעול תחת לחץ, אך גם להיות ספקן ובעל כושר ניתוח מהיר.

השלב הראשון בהכשרה מתחיל ב"אולפן", בית הספר לשפות של השירות, הקיים זה 45 שנים. באולפן לומדים לא רק ערבית, אלא גם שפות נוספות המשתנות בהתאם לאיומים השונים על מדינת ישראל. בעבר הרחוק, היו רכזי השב"כ ישראלים שנולד במדינות ערב; כיום, מגיעים לשירות מועמדים לתפקידי רכז שאינם יודעים ערבית מהבית, ובתום 42 שבועות לומדים את השפה ברמה גבוהה ביותר, המאפשרת להם לנהל שיחה עם קשת רחבה של דוברים, יהיה זה איש עסקים בינלאומי או חקלאי פשוט. במהלך הכשרתם, הרכזים מתכתבים באינטרנט בערבית, ולומדים להקריא בעל פה פרקים שלמים מהקוראן. הם מכירים היטב מנהגים ותרבות. עולם חדש נפתח בפניו של החניך. הוא יגלה צדדים יפים באסלאם, ומה באמת כתוב בערבית בשלטים בנתיבי איילון.

הסיפור הבא ממחיש עד כמה גדולה חשיבות לימודי התרבות בהכשרת אנשי המודיעין. כשהיה שאול מופז שר הביטחון, הוא נפגש עם מוחמד דחלאן כדי לתאם את העברת האחריות הביטחונית לפלסטינים לקראת ההתנתקות. איש מודיעין ישראלי שימש עבורו כמתורגמן. באחד מחלקי השיחה, שאל מופז את דחלאן האם הוא יהיה מסוגל לעמוד במשימה מסוימת. דחלאן השיב בחיוב, אך המתרגם הישראלי אמר למופז כי דחלאן אמר למעשה שהוא "איננו מסוגל". יועץ של מופז קטע את השיחה בזעם, ואמר לשר הביטחון כי איש המודיעין סילף את הדברים. מופז הפנה מבט זועם לעבר איש המודיעין, שהסביר כי הוא מתרגם גם את משמעות הדברים, ולא רק את תוכנם המילולי. לדבריו, דחלאן - מפאת כבודו - לא ישיב לעולם לשאלה שכזו בשלילה מילולית. השיחה נמשכה אחרי שהצדדים נרגעו, ובסיומה, ביקש איש המודיעין ממופז שיתבונן עליו. הוא הפיל עט בכוונה על השטיח. דחלאן התכופף, הרים את העט ומסר אותו לאיש המודיעין. "אתה רואה, אדוני השר? כך מתנהג רק אדם שנולד במחנה פליטים. אדם אחר היה מתעלם, וממשיך הלאה. תרגמתי לא רק את המלים, אלא גם את התרבות והמנהגים". ומופז חייך.

מוחמד דחלאן. AP
העט שהרים הוכיח כי המתרגם הישראלי ידע את עבודתו. מוחמד דחלאן/AP
הסוכן חי תחת סכנה מתמדת: מהר מאוד הוא מבין כי הוא נאבק בעולם אפל, אך כזה שחובה לנהוג בו ברגישות

בתום שלב "האולפן", מתקיים טקס מרגש במעמד ראש השב"כ, סגנו, מנהלים בכירים בארגון ובני משפחה. טקס זה מהווה שלב משמעותי בתהליך ההכשרה של הרכז, לקראת השלב הבא, הנמשך עשרה חודשים במסגרת בית הספר למודיעין של השירות. הרכזים נחלקים לגזרות שונות וכל אחד מהם מקבל חונך, המסייע לו בהכשרה בשטח. כל רכז מקבל כינוי, שילווה אותו בשיחות עם סוכנים אחרים, וגם בתוך השב"כ. יש כאלה שלוקחים את הכינוי הביתה.

בדרך, מפעיל הסוכנים ילמד שהוא נדרש לכבד את דת האיסלאם, ואת התרבות של האויב. החונך ילמד אותו כי עליו להיות אדם רגיש, וער לפרטים הקטנים ביותר באישיות מולה הוא עובד ושאותה הוא מפעיל. עליו להבין כי האישה שלבושה בחיג'אב שצועדת מולו ברחוב - היא לא בהכרח אישה. כל הזמן עליו לפתח חשיבה ספקנית ויצירתיות; המלחמה להעברת סוכנים לצד שלו, ולהפעיל אותם, תהיה מתמדת. בניגוד למה שעשוי להשתמע, הרכז ילמד כי אסור להיות אלים בהפעלת הסוכן. הכול מתבסס על קשר אישי.

במהלך הכשרתו, החניך שואל שאלות מורכבות: האם מפתחים יחסי תלות עם הסוכן, או שומרים על מידת ריחוק, כדי הסוכן לא ישכח "מי הבוס"? האם מותר לו לסכן את חייו של הסוכן? עד כמה מותר ללחוץ על הסוכן כדי להביא מידע שיציל חיי אדם? הרכז הוותיק ישיב כי זה עולם מלא תחבולות, סקרנות והטלת ספקות, אך גם כי תמימות לא באה בחשבון. הסוכן חי תחת סכנה מתמדת: מהר מאוד הוא מבין כי הוא נאבק בעולם אפל, אך כזה שחובה לנהוג בו ברגישות. אם מבוקש הסגיר את עצמו ולא התנגד, עליו לנהוג בו ברגישות, ולאפשר לו, למשל, להיפרד בחיבוק מהוריו. בשנים הקרובות, הוא כנראה לא יחזור הביתה.

מערך הסייבר של השב"כ. דוברות שב"כ, מערכת וואלה! NEWS
רכז השב"כ נשען על עובדי מודיעין רבים. עובדת במערך הסייבר של השירות/מערכת וואלה! NEWS, דוברות שב"כ
"העובדה שיצאנו מרצועת עזה גרמה לתפנית דרמטית בתפקידו של רכז השב"כ, אומר ראש השירות לשעבר, יעקב פרי. ועדיין, ההצלחות המבצעיות נמשכות

"אתה משחק בחיי אדם, ובאותה מידה אתה גם אחראי על חיי אדם", מסביר ח"כ פרי. "יש דרכים מהירות לפתרון בעיות, כמו סוכן שיכול להפוך למחבל, או חילוץ, חשיפת תשתית טרור וכו'. אבל אין פתרונות קבועים לכל משימה". ואכן, הרכזים נדרשים לפתרונות יצירתיים, שכן התיחכום של ארגוני הטרור משתכלל יותר ויותר. חוליות לעתים מופעלות על ידי מפקדה בחו"ל, כשחבריהן אינם מכירים אלה את אלה: האחד רוכש את המכונית, השני מניח בה פצצה, השלישי נוהג עם הרכב עד למקום הפיגוע, והרביעי מפעיל את חומר הנפץ. רכזי השב"כ נדרשים לאתר את קצה החוט שממנו יחלו לחשוף את החוליה כולה. בשנה החולפת נחשפו תשתיות טרור בשטחים שנוהלו על ידי מפקדות מירדן ומטורקיה, שכללו עשרות פעילים כל אחת. מרבית חברי החוליות לא הכירו אלה את אלה עד לרגע המעצר.

במבצע צוק איתן, ליוו רכזי שב"כ את חטיבת הנח"ל בכיבוש השטח בצפון רצועת עזה. הקצינים נדהמו מהיקף הידע של הרכזים ומהשליטה שלהם בשטח, למרות שמעולם כף רגלם לא דרכה בבית חאנון. "העובדה שיצאנו מרצועת עזה גרמה לתפנית דרמטית בתפקידו של הרכז", הוסיף פרי, והדגיש כי הדבר לא מנע מהרכזים לקצור הישגים.

"אתה חייב היכרות מעמיקה עם השטח שעליו אתה אחראי", מסביר פרי. "אתה צריך להיות פרופסור לתא השטח שלך, ואתה חייב להכיר את האוכלוסייה המגוונת שחיה בו מבחינה סוציו-אקונומית, כלכלית, פוליטית וחברתית. להכיר את החמולות והארגונים המשפיעים, את הרחובות ואת כל הפרטים שיעזרו לך לשלוט בשטח. זה מרתק, אבל באותה מידה זה גם מתיש".

חיים נחמני, איש שב"כ שנרצח על ידי סוכן שהפעיל. שב"כ, מערכת וואלה! NEWS
חיים נחמני, רכז שב"כ שנרצח ב-1993 בירושלים ע"י סוכן שהפעיל./מערכת וואלה! NEWS, שב"כ
איש השב"כ נדרש להבדיל בין אמת לשקר ולקרוא את מוחו הקודח של הטרוריסט: לפי אגדות עירוניות, העזתים מוכרים סודות בקלות לעומת הפלסטינים בגדה המערבית

תפקיד הרכז לא השתנה ביעדיו מאז שבראש השב"כ עמדו יעקב פרי, אבי דיכטר ויובל דיסקין, ועד לימיו של ראש השב"כ הנוכחי, יורם כהן. עם זאת, עומס העבודה על רכזי השב"כ גדל, וכך גם מורכבות האיום. בעבר, היה בכל כפר ערבי אולי מכשיר טלפון אחד, ורק המוכ'תר ובני משפחתו היו רשאים להשתמש בו. כיום, לכל אזרח בכפר יש טלפון סלולרי. המרחב הגיאוגרפי בעבר היה מוגדר וברור, והיום המרחב גלובאלי וחוצה יבשות. אם בעבר האיום כלל אבנים, בקבוקי תבערה ורובים, כיום מרחב האיומים שנמצא באחריות השב"כ כולל מנהרות, רקטות וטילים, וגם פעילות ימית ענפה. לכן, יש רכזי שב"כ, שהאחריות שלהם היא לא גיאוגרפית, אלא נחלקת לפי נושאים: תחום המנהרות או ריכוז המעקב אחרי ארגונים שונים.

קשת האיומים הרחבה מחייבת את רכז השב"כ למעוף וליצירתיות. בשיחה אחת הוא יכול להפעיל איש עסקים מבוגר, ולדבר עמו על מיסוי וביטוח, ייבוא וייצא וקושי ובהובלה של ציוד. לאחר מכן הוא יצטרך לשוחח עם בונה רקטות, שיתאר בפניו קוטר ואורך של רקטה. הרכז נדרש להבנה רחבה מאוד של נושאים כלכליים טכנולוגיים, אך גם לדעת בשליפה מי זכה אמש במקום השני והשלישי בתחרות "ערב איידול". עליו לזהות מהר מאוד כי הרקטה המתוארת באוזניו חריגה בגודלה, וכי ולהבין מהר מאוד כי הסוכן שלו מדבר על גודל רקטה שטרם נראתה בזירה.

הרכז נדרש לקרוא את מוחו הקודח של הטרוריסט ולהבדיל בין אמת לשקר. ברצועת עזה המשימה קשה במיוחד, מפני ורגלו של הרכז לא דורכת באזור. לפי אגדות עירוניות בקרב אנשי המודיעין, העזתים מוכרים סודות בקלות לעומת הפלסטינים בגדה המערבית, שמצבם הכלכלי מעט טוב יותר. המתח הוא תמידי, ולמרות הפער הגיאוגרפי והתרבותי בין אזור לאזור, הרכז עסוק כל העת בפיתוי ובהעברת הסוכנים מצד לצד כנגד כל הסיכויים, בתקווה שהמקור המודיעיני לא יתחרט לאורך הדרך.

מנהרת הברחה שנחשפה בגבול עזה – רפיח ע"י צבא מצרים. מרץ 2015. צבא מצרים, אתר רשמי
הרכזים נדרשים להתמחויות שלא היו קיימות בעבר. מנהרה שנחשפה השבוע בגבול רפיח-מצרים/אתר רשמי, צבא מצרים
"כל תקלה יכולה להוביל לחשיפת מקור. אם הסוכן שלך נתלה למוות במרכז הכפר - זה כישלון שלך"

עבודת הרכזים היא עבודה מאחורי הקלעים, שאיננה זוכה לתהילה כמו זו של צה"ל. עם זאת, יעקב פרי טוען שיש הרבה סיפוק בעבודת הצללים ובמלחמת המוחות שמנהל כל רכז בתא השטח עליו הוא אחראי. "האינטנסיביות של התפקיד לא מאפשרת לך רגע אחד של מנוחה על זרי הדפנה. הקושי טמון בעובדה שאתה לא יכול לחלוק עם הקרובים שלך את ההצלחה האישית. אתם תשבו יחד סביב הטלוויזיה ותשמעו על סיכול והצלחה גדולה, ואתה לא יכול להגיד להם: זה אני. עלייך לשתוק".

אך השב"כ צריך להתמודד גם עם כישלונות, הבאים לידי ביטוי בכמה דרכים: בחשיפת סוכן, בפיגוע שהצליח או בפגיעה ברכז שב"כ. מיד עם הדיווח הראשון על פיגוע, כל הקשב של רכזי השב"כ מופנה לאותו מחבל, כדי להבין מאיפה הוא בא ולאיזו תשתית הוא קשור. הנסיעה למקום האירוע מלווה באינספור שאלות. אף רכז שב"כ אינו רוצה שהמחבל ייצא מהשטח שבאחריותו, גם אם הוא מפגע בודד שקם בבוקר והחליט לרצוח יהודים.

יעקב פרי מתרגם כישלון וחוסר הצלחה של רכז שב"כ למוות של סוכן. "כל תקלה יכולה להוביל לחשיפת מקור, וייתכן, בסבירות קיימת, שהמקור יחוסל. אם הסוכן שלך נתלה למוות במרכז הכפר - זה כישלון שלך. זו אחריות ישירה שלך, כמו כל פיגוע שאדם נהרג בו, יהודי או פלסטיני. הרכז מחונך על בסיס הטבע של הארגון, לקחת על עצמו את האחריות לכישלון המבצעי. מצד שני, צריך לזכור שאין הרמטיות. אין מאה אחוז".

בשב"כ מדגישים כי מרבית הסיפורים על חשיפת סוכנים צצים אחרי מבצעים מוצלחים של מערכת הביטחון. רובם כלל אינם נכונים, ונועדו לשחרר לחץ בתוך ארגונים הטרור, ולחזק את ההרתעה סביבם. ברוב האירועים, מוציאים להורג אנשים שכלל אינם קשורים לשב"כ.

18 משתפי פעולה פלסטינים הוצאו להורג בעזה. מתוך טוויטר, צילום מסך
הוצאה להורג של עזתים שהואשמו בשיתוף פעולה עם ישראל, במהלך מבצע צוק איתן באוגוסט./צילום מסך, מתוך טוויטר

יש רגעי סכנה לרכז השב"כ לא רק במפגש פיזי עם הסוכן, אלא גם בפעילות היומיומית בשטח, בליווי כוחות למעצרים או במבצעים גדולים. יש רגעים שלא ניתן לשכוח, ושנצרבים היטב בזיכרון. "בשנת 1968, מקור בוגד ניסה להתנקש בחיי", נזכר פרי. "זה מקרה חריג, אבל אתה מהר מאוד לומד להתמודד נפשית עם אירועים מורכבים. המטרה היא לצבור ניסיון מקצועי בשטח. אין לזה תחליף וזה מחסן אותך".

החשש שמא הסוכן יבגוד ברכז תמיד מלווה את איש השב"כ. הרכזים קוראים לזה "הטלת ספק תמידית", ובהיסטוריה של השב"כ התרחשו כמה אירועים טראגיים. ב-1980 נרצח רכז השב"כ משה גולן על ידי סוכן. מספר ימים לאחר מכן, נהרג המחבל בתקרית אש עם השב"כ וצה"ל. הפרטים המלאים על הפרשה לא פורסמו עד היום. ב-1984 נהרג רכב השב"כ זאב גבע בפעילות מבצעית בלבנון, וב-1993 נרצח רכז השב"כ חיים נחמני וב-1994 נהרג הרכז נועם כהן. בשנת 2005 הייתה התקרית האחרונה, כאשר מחבל מתאבד הרג את הרכז עודד שרון.

מצפן מוסרי

בשנים האחרונות הגביר השב"כ את האבטחה סביב הרכזים הפועלים בשטח, ובמקביל הגדיל את השקיפות של התפקיד. רכזי שב"כ לשעבר מדברים באופן עקבי על הפן הערכי והיושר המקצועי שנוגע לחיי האדם, של אזרחי ישראל עליהם הם מגנים – וגם על הסוכנים המופעלים בשטח. הדילמות הערכיות מורכבות מאוד, ובלתי נגמרות. לשם כך, טוענים ראשי שב"כ לשעבר כי חוק השב"כ, הכולל נהלים מאוד ברורים והנחיות מפורטות ביותר, מהווה יותר ממצפן לסמכויות המגוונות שיש בידי הרכז בדרכו לעצור פיגועים.

גם ברגעי קיצון בהם נדרש הרכז לקבל החלטות מכריעות, מרגע לרגע, לא הכול מותר. "ריסון הכוח" הוא מושג ששומע הרכז רבות לאורך כל תהליך ההכשרה, וגם לאחריו. החשש שתמיד ילווה את מנהליו הבכירים של הרכז הוא הזיקה של הרכז למקור שעובד עמו באופן מאוד אינטנסיבי, והנטייה של המקור להמשיך ולפעול כסוכן שב"כ - או להפוך לסוכן כפול, שמשרת אינטרס של ארגון טרור. לכן, נוצר תהליך שקוף שזוכה לבקרה תמידית על הקשר בין הרכז לסוכן. לדוגמה, רכז לא ייפגש לעולם עם המקור שהוא מפעיל, ללא מאבטחים וללא אישור מנהליו הבכירים. העומס על הרכז הוא רב ומשמעותי. הוא נדרש לחוות אירועים קשים, גם קטלניים. למרות התובעניות הטמונה בתפקיד, והעבודה מסביב לשעון לאורך כל ימות השנה, יש סלוגן אחד שמשננים אנשי השירות: "לא קשה לשלם מחיר יקר, מכיוון שמדובר בחיים בעלי משמעות".

  • עוד באותו נושא:
  • שב"כ

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully