צילום: זוהר גואטה. עורך ווידאו: מיכאל ברגמן.
תגובת הסוכנות היהודית:
"מרכזי הקליטה מופעלים בשיתוף משרד הקליטה והסוכנות היהודית והם מיועדים לתקופה של בין חצי שנה עד שנתיים. בתום תקופת הזכאות על העולים להתפנות לדיור קבע.
הרוב המכריע של העולים המופיעים בכתבה לא קיבלו בקשה לפנות את דירותיהם, אלא מכתב המיידע אודות תום תקופת הזכאות והצורך להיערך לקראת יציאתם לדיור קבע.
ללא כל קשר, ארבעה עולים שאינם משלמים את דמי השכירות תקופה ארוכה ואת יתר התשלומים השוטפים וצברו בגין זאת חובות גבוהים, נתבקשו לאחרונה לפנות את מרכז הקליטה."
תגובת משרד העלייה והקליטה:
"משפחות העולים מאתיופיה המתגוררות במרכזי הקליטה הן הקבוצה היחידה הזכאית למענקי דיור לרכישת דירה בשוק הפרטי. הסיוע לדיור נעשה על ידי מענק בהתאם לכמות הנפשות ושנת העלייה, בסכום הנע בין 300,000 700,000 ¤. העולים היחידים (כלומר מי שאינו "משפחת עולים") המתגוררים במרכזי הקליטה, גם אלו המתגוררים שם מעל לשנתיים, זכאים באופן חריג ומיוחד לסיוע בשכר דירה של 1,500 ¤ לחודש לתקופה של חמש שנים, ובסה"כ 90,000 ¤, זאת תוך שמירת זכאותם לסיוע בדיור במשך כל אותה התקופה, כאילו התגוררו במרכז הקליטה. בנוסף, הם זכאים להלוואה ייחודית וחריגה בגובה של כ 281,000 (ואחד) לרכישת דירה בשוק הפרטי."
עליה וקוץ בה יחסים קשים בין עולים למנהלי מרכז הקליטה בקריית גת
אנה רויטמן
2.4.2015 / 11:20