הבחירות הסתיימו, המנצחים חוגגים והמפסידים מלקקים את הפצעים. בעקבות התוצאות המפתיעות, יש גם רבים שעורכים חשבון נפש במערכת הציבורית. בכל הנוגע לציבור החרדי, חשבון הנפש מול החרדים היה חייב להיערך עוד במהלך הקדנציה היוצאת, שבה הודרו החרדים מכל חלקה שלטונית ותקציבית, ועדיין התחושה הייתה ששום דבר כלכלי לא נפתר. לא יוקר המחיה, לא מחירי הדיור ולא הפערים החברתיים.
יאיר לפיד, שרץ בבחירות הקודמות עם הטיקט "איפה הכסף" והאשים כי הכסף חבוי בכיסים חרדים עמוקים, לא ניסה לעשות בו שימוש נוסף במערכת הבחירות האחרונות. הוא הבין בעצמו כי לא נותר את מי לשכנע בבדותה הזו. העובדה שלפיד איבד כעת כמעט מחצית מכוחו, ושככל הנראה הוא לא יהיה חלק מהקואליציה הבאה, גורמת לנו להיות מרוצים בעליל. בעיני החרדים, זה עונש מושלם לבדאי.
בעיני הציבור החרדי, יאיר לפיד לא היה רק שר אוצר כושל, כפי שטענו רבים וטובים במערכת הכלכלית, אלא גם שקרן מוצהר, שהצית שנאה נגד חרדים בשל רצון לקושש קולות. לא לחינם הצהירה המערכת הפוליטית החרדית, עוד במהלך המרוץ, על הסכמה אפשרית לשבת בכל ממשלה עם כל מפלגה, גם עם מרצ - אבל לא עם לפיד.
כפי שמסתמן כעת, החרדים יחזרו לממשלה, וישובו לעמדות השלטוניות שמהן הודחו בגלל הווטו של לפיד. כל מה שנותר הוא להפנים את לקחי העבר, ולא להיגרר בידי סימאות חלולות מבית מדרשם של גורמים בעלי עניין. חבר הכנסת משה גפני, שיכהן - אולי - כיו"ר ועדת הכספים, עשה זאת בעבר בהצלחה רבה, ובאחריות ציבורית לא מבוטלת. גפני ייצג מגזרים רבים אחרים, וזכה לתשבחות של פקידי האוצר. כמוהו ח"כ יעקב ליצמן, שניהל את משרד הבריאות ביד רמה, ניסה לייצר בה מהפכים מבורכים, סייע לכל שכבות הציבור וקצר שבחים מכל עבר.
הפוליטיקאים הכושלים שהתגלגלו לאופוזיציה המשמימה בטח ינסו שוב לשקם את מעמדם הרעוע, על גב החרדים. עוד מעט תשמעו אותם מרימים שוב את זעקת הקוזק הנגזל, ומציירים אותנו כשודדי הקופה הציבורית. זה בדיוק מה שהם היו מעניקים לנו, אילו הם היו מקימים את הממשלה הבאה; במהלך המרוץ, הצהירו שתי המפלגות הגדולות על רצון מובהק לשתף את החרדים בממשלתם. כל מה שנותר לציבור לעשות הוא להותיר את הסחורה המשומשת הזו בדוכנים של מי שינסה לשווק אותה שוב.
הכותב הוא פובליציסט חרדי ובעל טור בשבועון החרדי "משפחה".
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.