מערכת הבחירות האחרונה הייתה אחת האגרסיביות שידעה מדינת ישראל. הפרד ומשול, שנאה ובוז אפיינו את הקמפיינים של רוב המפלגות. הם או אנחנו, הייתה הכותרת של שתי המפלגות הגדולות. גם מיד אחרי הבחירות, ראינו את השנאה והפיצולים ממשיכים, ולא היה אף מבוגר אחראי שלקח אחריות כדי להוריד את גובה הלהבות. מציאות כזו, של פיצולים והאשמות, לא הולכת להיעלם מהנוף הפוליטי הישראלי, בטח במצב הצפוי בו נתניהו ירכיב ממשלת ימין-חרדים מובהקת, שתותיר קבוצות רבות לא מיוצגות בממשלה, בניגוד לממשלות השעטנז אשר היו נהוגות פה בשנים האחרונות.
אחד המתחים הברורים שיעלו באופן מיידי לסדר היום הציבורי יהיו למול הפוליטיקאים החרדים. המפלגות החרדיות, שמצאו את עצמן מחוץ לממשלה בשנתיים האחרונות, ישובו לתפקידים אותם עזבו לפני כשנתיים, ונראה את אנשיהן משיבים רבים מהתקציבים שבוטלו בקדנציה האחרונה. זאת, במקביל לביטול הרפורמות הקוסמטיות בשירותי הדת ותקנות הגיור החדשות של שטרן.
אבל המציאות לא חייבת להיות כזו. בייצוג הפוליטי החרדי קיים דיסונס מובנה: מחד החרדים מייצגים קבוצה חברתית מופלית ומוחלשת ברובה. זהו מיעוט שרובו מצוי בעשירונים התחתונים של המציאות כלכלית-חברתית בישראל. זו קהילה שזקוקה לפתרונות וייצוגים ייחודים, ובכלל בעניין השירות והתקציבים. מצד שני, החרדים מתעקשים על שימור אחד המונופולים האגרסיביים והפוגעניים ביותר בישראל: מונופול שירותי הדת, המחזיק בשליטה מוחלטת בדין האישי, והופך אותם מקבוצה חברתית מוחלשת לאחת הקבוצות עם הייצוגים הפוליטיים הכוחניים ביותר בפוליטיקה הישראלית. מונופול זה מפלה נשים באופן מובנה, ומונע מישראלים ומישראליות לחיות על פי תפיסת עולמם. הוא מותיר את ישראל אי-שם מאחור במדדי חופש הדת הבינלאומיים.
חשוב לציין כי רבים מהחרדים והחרדיות לא עושים שימוש בשירותים שמאפשרת הרבנות הראשית: לא בכשרות, לא בנישואים וגם לא בגירושין והקבורה. המונופול האגרסיבי הזה - ולא הצרכים החברתיים של החרדים - הוא זה שגורם לרבים מאזרחי ישראל לסלוד מהפוליטיקה החרדית, והוא זה שדחף אותם החוצה מהקואליציה הקודמת, בקול צהלות שמחה של ישראלים רבים. לכן, אם הפוליטיקאים החרדים יכירו, במה שהם מבקשים לעצמם, כלומר בעובדה שיש כאן קהילות יהודיות שונות עם פרקטיקות חברתיות, דתיות ופוליטיות שונות, ושלכל אחת ואחת מהן הזכות לחיות על פי תפיסת עולמן, הקונפליקט המתמשך הזה ייעלם, וכל אחת מן הקהילות תבין שהיא צריכה לחיות פה לצד השנייה.
אינני תמים. אני מודע לכך שהסיכוי שהתהליך הזה יקרה נמוך מאוד, ויש סיבות רבות להמשך קיומו של מונופול. רובן פוליטיות וכלכליות, ולא דתיות, אבל רק תהליך כזה יכול גם להוריד את המתח הצפוי בין הקבוצות המגונות בחברה הישראלית, ובהן החרדים, וגם לאפשר יותר חופש דת ופלורליזם דת בישראל.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.