בא לשכונה בחור חדש

בשיאו של המאבק בין משרד האוצר בראשות יאיר לפיד לצה"ל, כשמשרתי הקבע הרגישו כי חרב הקיצוצים מרחפת מעל לראשם, בחר אלוף במטה הכללי לתאר את האווירה באמצעות סיפור קצר. "חבר טוב שלי הגיע אליי כשהוא גורר רגליים. בקושי הולך. שאלתי אותו 'למה יש לך קביים?' והוא השיב: 'אמרו לי שאני צריך להוריד 15 ק"ג'. עניתי לו: 'יש הבדל בין לקטוע רגל לבין להוריד משקל".

בין אם צה"ל יצטרך "לקטוע רגל" או "להוריד במשקל" - אין ספק שהחשש בצה"ל מקיצוץ בתקציב הביטחון חזר. הפעם מבינים היטב במטה הכללי כי הממשלה הנוכחית מגיעה לשנות את סדרי העדיפויות הלאומי. שינוי זה צפוי להתגלגל לפתחו של שר האוצר הבא, משה כחלון.

כחלון מגיע לתפקיד מוכן היטב. בשונה מלפיד, הוא מגיע עם תובנות ברורות מניסיונו הפוליטי והפרלמנטרי שבראשן הרפורמה בשוק הסלולר - ספינת הדגל שבה הוא מרבה להתגאות. ניתן להניח שהוא כבר שרטט את השינויים העקרוניים הצפויים בתקציב עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בזמן שבמערכת הביטחון ינסו להעביר אותו "סדרת חינוך" על מהות התקציב, יעמוד לימינו יועץ מיוחד: אלוף (במיל') יואב גלנט.

ניסיונו רב השנים של גלנט יקצר עבור יו"ר המפלגה שלו את תהליך הלמידה. גלנט, כשלצדו ראש מטה אגף כוח אדם בצה"ל לשעבר תא"ל (במיל') משה אלוש (פעיל בכיר במטה המפלגה ואיש הבקיא ברזי מצבת כוח האדם של הצבא) יסייעו לשר האוצר הנכנס בתהליך הלמידה והמאבקים הצפויים עם מערכת הביטחון.

ובכל זאת, יש נימה של אכזבה בצמרת הצבא. אחרי ההתגוששויות בין מערכת הביטחון למשרד האוצר בשנתיים האחרונות והדימוי של משרתי הקבע שנפגע, הגיעו הצדדים לסיכומים עקרוניים עם שר האוצר הקודם, לפיד. ההערכה היא שלקראת אישור התקציב הבא, יפרום כחלון את כל ההתחייבויות וינקה את השולחן כדי להתחיל את הכול מחדש על פי מתווה ברודט, דוח לוקר שיוגש בקרוב או מתווה שעליו חושב כחלון וטרם חשף אותו בפני כולם.

ואיך זה ייגמר? "כחלון הוא לא איש של ריב ומדון", אומר גורם ביטחוני בכיר בשיחה עם וואלה חדשות. "הוא אדם חריף, אך מאוד מנומס. בהנחה שבוגי יעלון יישאר שר הביטחון, השניים יידעו בחוכמה להגיע לסיכומים ולא בשיטת השוק והקרבות שהיו בתקופת יאיר לפיד".

בצה"ל לא יושבים בחיבוק ידיים. הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט כבר הנחה השבוע את המטה הכללי להכין תכנית רב שנתית שתוצג לאישור הקבינט לפני אישור התקציב. אחרי שכבר כינו בעבר את התר"ש (תכנית רב שנתית, א"ב): עוז, תעוזה, חלמיש וכו', החליט הרמטכ"ל להעביר מסר מן המקורות. לכן, כינה את התכנית על שם השופט החמישי בספר שופטים: גדעון.

גדעון בן יואש מוזכר בתנ"ך כדמות הירואית שהצילה את בני ישראל מעמלק. האם זהו מסר לבאות? לא ברור. מה שכן, הצבא מנסה לאותת גם לציבור הישראלי כי הוא לא מנותק מהאווירה החברתית שדורשת שינוי סדר עדיפויות. אך כדי לשכנע את הציבור דרושה עוד עבודה רבה ב"מהות" ולא רק ב"אריזה".

גורם ביטחוני בכיר אמר השבוע לוואלה חדשות כי עד ינואר 2017 יקוצצו 2,000 תקנים של משרתי קבע והחיסכון השנתי יבוא לידי ביטוי ב-200 מיליון שקלים. חישוב קל מגלה כי עלות מעסיק של כל משרת קבע שיפוטר היא 8,000 שקלים במקרה הטוב. לכן, אם זה הסכום המדובר, אזי מדובר בפיטורים של משרתי הקבע הראשונים (שנות הקבע הראשונות בצה"ל) בלבד ולא במשרתי הקבע הוותיקים שנמצאים בשירות כבר יותר מ-14 שנים ועולים למשלם המסים הרבה יותר.

הרמטכ"ל הנכנס מתנהל עד כה בהיגיון, שיקול דעת ואחריות. הוא מבין שהשינויים המהותיים בצבא נועדו בראש ובראשונה כדי להיערך לאיומי העתיד שלא ימתינו לאישור תקציב הבטחון הקרוב.

הגבול הסורי שהולך ומתערער, הגבול הלבנוני המתוח, המציאות הביטחונית השבירה מול חמאס, וגם איומים חדשים ממזרח. לא בכדי, אלוף פיקוד מרכז היוצא ניצן אלון רמז על כך בטקס הפרידה ביום רביעי השבוע. "לצד העיסוק באיו"ש ובבקעה, פקוחות עינינו גם מזרחה. אנו עוקבים אחר ההשפעות האזוריות על שכנתנו ירדן. לשמירת השקט בגבול המזרחי כגבול של שלום משמעות אסטרטגית לביטחון של ישראל", אמר. לצד רמת היערכות זו ישמור צה"ל רמת מוכנות גבוהה להתמודדות עם פעולה צבאית מאיראן. אף אחד בצה"ל לא קיבל אישור מהדרג המדיני להוריד רגל מהגז.

בשורה התחתונה, המסר שמעביר צה"ל לממשלה הנכנסת הוא: אנחנו מוכנים לוויתורים כואבים בתנאי שתאשרו לנו תכנית רב שנתית. את האחריות לקיצוצים הנרחבים בתקציב הביטחון יגלגל הרמטכ"ל הנכנס לדרג המדיני בדומה לקודמו בתפקיד, רב-אלוף בני גנץ: תגידו לי מה יקוצץ ואני איערך בהתאם.

כשהאדמה רעדה והתקציב המיוחל לא הגיע, הנחה הרמטכ"ל הקודם גנץ במאי אשתקד לעצור אימונים גם בחיל האוויר. בשונה מקודמו, רא"ל איזנקוט למוד הטראומה ממלחמת לבנון השנייה בה הצבא הגיע למלחמה לא מאומן ולא מוכשר הנחה עם כניסתו לתפקיד כי יש למנוע בכל מחיר את הפסקת האימונים בסדיר ובמילואים. אז כיצד הקיצוץ הצפוי בתקציב הביטחון ישפיע על צה"ל בעידן הרמטכ"ל הנוכחי? בסבירות גבוהה ייתכן קיצוץ במלאי התחמושת של הצבא, המחקר והפיתוח של טכנולוגיות חדשות.

אחד העיסוקים המרכזיים של הרמטכ"ל הוא היחס בין חיל האוויר וזרוע היבשה. מצד אחד הוא ראה במו עיניו כיצד הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ מנסה להעתיק את המודל האמריקני לצה"ל ולהפוך את זרוע היבשה לא רק לגוף העוסק בהכשרות יחידות היבשה אלא גם לגוף שיכול להפעיל את היחידות השונות (כמו הפיקודים). הרעיון ירד כמו שהוא עלה ותקופתו של גנץ כמפקד זרוע היבשה לא הייתה דרמטית בהשפעתה.

מצד שני, רא"ל איזנקוט מבין שנדרש כאן שינוי. לא רק במפקדה המנופחת של זרוע היבשה (יותר מעשרה תא"לים) שמקשה על יעילות וקשב והאופן בו הזרוע בונה כוח, קרי עוסקת בהדרכות של היחידות, אלא גם בחינה של הזרוע כמפקדת על הכוח. איזנקוט, לפחות לפי שיח במטה הכללי, רוצה לבחון אחריות מחיל האוויר אל היבשה. מוקדם מדי לקבוע אם יהיה שינוי וכיצד זה ייראה, אך למינוי הבא של מפקד זרוע היבשה תהיה משמעות על המשך הדרך. בחירת אלוף מנוסה תתפרש כהעברת מסר של שינוי לכלל הצבא.

היעדרה של תכנית רב שנתית המאפשרת תכנון לטווח רחוק והגדרת סדר עדיפויות אמיתי של הקבינט המדיני-בטחוני, יחד עם תכנית משרד האוצר לקיצוץ מיליארדי שקלים מתקציב הביטחון, מובילים את הצבא אל מציאות תקציבית מורכבת. קל וחומר, אם במהלכה מגיעים צרכים חדשים ולא צפויים (יציאה למלחמה או איום חדש ולא מתוכנן למשל). במקרים אלו, הדרג המדיני יתקשה לקבוע מה חשוב יותר. המפסידה העיקרית מהזיג-זג הכלכלי הזה היא המדינה שבמקום להתייעל ולחסוך כשניתן, "שופכת כספים" ללא הכרה.

"החוכמה של כחלון תהיה להגיד לצבא 'הבנתי את הצרכים שלכם. נממש את הסבירים שביניהם אחרי שהקבינט יאשר אותם. אתם תקבלו תר"ש", טען היועץ הכספי של הרמטכ"ל לשעבר, תא"ל (במיל') מהרן פרוזנפר. "מצד שני בשלוש השנים הראשונות התקציב יהיה הרבה יותר נמוך ממה שאתם רוצים. תהיה ירידה במלאים, התעצמות, מחקר ופיתוח וגם במודיעין. זה אפשרי. כך כחלון יוכל להסיט מיליארדי שקלים לתחום החברתי כמו יוקר מחיה, דיור ובריאות. ולאחר מכן כשתהיה צמיחה במשק והפריון יעלה, הוא יוכל לתת לצבא את מה שהוא לקח בתחילת התהליך. כל הצדדים יהיו מרוצים מתהליך כזה".

גנץ היה מאוד מאופק ביחס לקודמיו בכל מה שקשור לשיח על תקציב הביטחון. היו רגעים שבהם הוא הבין שהשיח ההגיוני יוצא מכלל שליטה כי במשרד האוצר מוכנים לקצץ ללא הכרה ושיקול דעת. בשנת 2012 באחת הפגישות עם בכירי משרד הביטחון לקראת דיון בקבינט הביטחוני על התקציב, הרמטכ"ל גנץ הישיר מבט וירה: "ייתנו? יקבלו. לא ייתנו? יקבלו מה שיש". הגישה הזו כפעולת אין ברירה יכולה לחזור על עצמה במידה שירגיש הצבא ששוב דוחקים אותו עם הגב לקיר.

לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com

(עדכון ראשון: 20:40)