קיוויתי שבבחירות האחרונות יתחולל שינוי משמעותי בהרכב הממשלה הבאה, עד כדי החלפת העומד בראשה. ממשלתו של בנימין נתניהו כשלה עד כה ברוב התחומים, ובעיקר הגדילה והנציחה את הפערים החברתיים הבלתי-נתפסים בין הפריפריה למרכז, בין העניים לעשירים - ובין הרוב למיעוט. אך רצונו של הבוחר היה ברור: רוב מוחלט של הציבור הישראלי החליט שברצונו להמשיך את כהונתו של ראש הממשלה, ויש לכבד את רצונו.
קמפיין הבחירות של ראש הממשלה, ובעיקר ביום הבחירות, כלל אמירות חריפות מאוד ביחס לערביי ישראל, ובפרט אמירה אחת, שזכתה לגינויים מכל קצות הקשת הפוליטית בארץ ומחוצה לה. טוב אילו אמירה זו לא הייתה יוצאת מפיו. שלשום שמענו את ראש הממשלה מתנצל בפני קבוצה של ערבים ישראליים על האמירה האומללה, אך על פי התגובות - הן מצד ערביי ישראל, והן מצד גורמים נוספים, אפילו בבית הלבן - ההתנצלות אינה מתקבלת.
על פי תוצאות הבחירות, לערביי ישראל יש ייצוג מאסיבי בכנסת ישראל. הרשימה הערבית המשותפת זכתה ב-13 מנדטים, ויש עוד לפחות ארבעה נבחרים ערביים במפלגות אחרות. אפילו רשימתו של אביגדור ליברמן כללה נציג מבני המיעוטים. אולי המציאות החדשה שנוצרה, הן בזכות הייצוג המשמעותי שיש לאוכלוסייה הערבית בכנסת, והן לנוכח אמירתו האומללה כלפי אותו ציבור, יביאו את ראש הממשלה לקבל החלטות, ולפעול לשיפור מצבה העגום של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל (ולא צריך להכביר במלים בנוגע למצבם של ערביי ישראל, הנתונים במצוקה בכמה תחומים).
במקום להתנצל בפני ערביי ישראל , אני קורא לראש הממשלה לעשות דבר אחר: לפעול. ואם יחליט, באופן חד משמעי, שהקדנציה הבאה תעמוד בסימן של סגירת פערים חברתיים בקרב ערביי ישראל, ואם יחל בשורה של צעדים משמעותיים בכיוון, תהיה זו ההתנצלות הטובה ביותר שאפשר לקבל ממנו.
אני מנדב כאן שתי הצעות פשוטות, שגם לא דורשות מקורות תקציביים חדשים או חקיקה, אלא רק החלטה ואמירה. יש בהצעות אלה פריצת דרך ותחילת מסע חשוב למדינת ישראל. ההצעה הראשונה קוראת לחלוקה שווה של כל מיסי הארנונה הנגבים בידי הרשויות המקומיות - ממשרדי הממשלה בכל הארץ - בין כלל הרשויות המקומיות, כולל הערביות. צעד זה הינו הוגן, צודק ומתבקש, ויש בו כדי לחלק את העושר הפיננסי של הרשויות באופן יותר הוגן, שיכול לסייע משמעותית לרשויות הערביות. כסף זה יופנה - בהחלטת ממשלה - אך ורק להשקעה במוסדות חינוכיים ותרבותיים.
גם ההצעה השנייה לא דורשת מקורות תקציביים חדשים, אלא רק החלטה עקרונית בממשלה: בתוך 5 שנים מהיום 15% מהמועסקים בשירות הציבורי, לרבות בחברות הממשלתיות ובחברות הציבוריות - וכולל הדירקטורים באותן חברות - יהיו מקרב בני המיעוטים (אפילו שיחסם של הערבים באוכלוסייה הכללית הוא מעל 20%).
שתי החלטות אלה דורשות רק החלטה עקרונית אמיצה ורצון טוב, והן יכולות להיות תחילתו של מסע חשוב. ולחברי הכנסת הערביים אומר דבר נוסף: הנושא הפלסטיני - חשוב ככל שיהיה - איננו חזות הכול. האוכלוסייה שבחרה בכם מצפה מכם לטפל גם בבעיות התעסוקה, החברה והחינוך של בניה. אלה נושאים שעד היום לא זכו להתייחסותכם הראויה.
עו"ד מאלק בדר כיהן כראש מועצת חורפיש וכיו"ר פורום הרשויות הדרוזיות.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.