הרוח מסיטה את הגשם דרומה, והכנרת עדיין צמאה למים

האביב החל היום (שבת) באופן רשמי, אך הכנרת לא שבעה מהחורף והמפלס שלה קיבל תרומה של 90 סנטימטרים בלבד – קצת מעל מחצית הממוצע הרב-שנתי. "אני מרגיש כבר הרבה שנים שיש ירידה בכמות המשקעים שיורדים פה", סיפר יובל לופן, פסל בן 72, כשהוא יושב מטרים ספורים מהימה החשובה לו כל כך, בסדנת הפיסול שלו שבקיבוץ גינוסר. "פעם ירדו הרבה יותר גשמים בצפון, והיום נראה שהם עברו בזווית קלה לכיוון המרכז והדרום".

כשמפלס הכירת ירד לשפל חסר תקדים ב-1986 תיירים רבים מארצות הברית ומאירופה הגיעו לראות את התגלית ההיסטורית שהדהימה את לופן ואחיו – שרידי סירה עתיקה שנחשפה בקרקעית הימה. רשות העתיקות העריכה כי מקורה של הסירה הוא בין השנים 50 ו-70 לספירה. לימים זכתה לכינוי "הסירה של ישו" והיא מוצגת עד היום במוזיאון בית יגאל אלון שבקיבוץ גינוסר. "התיירים אמרו לנו: 'תשמרו על הכנרת שלכם. גם לנו היה אגם מדהים ליד הבית, אבל בגלל שאיבת היתר של הרשויות, הוא נהיה מלוח והתייבש כמעט לחלוטין", שחזר לופן. "שמעתי את הסיפורים האלה יותר מפעם או פעמיים, ואמרתי לעצמי, 'זהו, הכנרת הלכה פייפן'".

באותה תקופה גילף לופן טוטם עץ, ובו ברכות גשם כמו תיבת נוח ודמותו של חוני המעגל. הוא הציב אותו על החוף של הקיבוץ בתקווה לישועה, וקירב אותו לקו המים במהלך השנים השחונות.

עם זאת, הטוטם של לופן לא סייע לצמצם את התקופות היבשות ולפני שבע שנים הוא פיסל גם את "דג", שהציב בסמוך לכפר נחום שבצפון האגם. כשראה שגם הפסל הזה לא סייע לארובות השמיים להיפתח, הוא הוסיף לו את הכיתוב "מוריד הגשם" – אך, ככל הנראה, לשווא. "לפני עשר שנים כתבתי מאמר שאני מרגיש שמשהו קורה ומשתנה. שכמויות הגשם שירדו כאן פעם הן לא אותן הכמויות שאנחנו מקבלים היום", סיפר.

תחושותיו של הפסל קיבלו השבוע אישוש מדעי בכנס "ניהול משאבי מים טבעיים בסביבה" שנערך במכללה האקדמית תל-חי. ד"ר דורון מרקל, מנהל תחום כנרת ברשות המים, הציג נתונים שחשפו כי בעשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בכמות המשקעים בצפון מזרח הארץ, שם ממוקם אגן ההיקוות של הכנרת. לדבריו של ד"ר מרקל, המגמה המטרידה הזו מאיימת אף לפגוע באיכות המים בימה.

על פי הנתונים שהציג, עד לשנת 1980 ממטרי החורף הביאו עמם כמות של 1,500 מיליון מטרים מעוקבים (קוב) בממוצע, מתוכם קיבלה הכנרת 550 מיליון קוב. מאז, הלכה וירדה כמות המשקעים, ובשנים האחרונות מגיעים לכנרת 370-300 מיליון קוב בלבד. ד"ר מרקל הוסיף כי המודלים האקלימיים שעל פיהם רשות המים נערכת לשנים הבאות, מראים כי כמות הגשם תמשיך להתמעט בצפון-מזרח הארץ בקצב של שני מיליון קוב בשנה בממוצע, ואף יותר מכך. על פי המודלים, צופה רשות המים ירידה ל-240 מיליון קוב בלבד בשנה ב-40 השנים הקרובות. בחורף האחרון, נקוו 220 מיליון קוב מים בלבד, למרות שברחבי הארץ הורגשו ממטרים רבים.

"כמויות המשקעים באזור הזה (צפון-מזרח הארץ, ע"ח) יפחתו יותר מאשר באזורים אחרים בארץ", הסביר ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה. "הסיבה לכך נעוצה בתנודה הצפון-אטלנטית, שמסמנת נטייה של רוחות מערביות חזקות לשלוט באזור של צפון האוקיאנוס האטלנטי. מתברר שלדבר הזה יש השפעה על האזור שלנו: הרוחות האלה קרובות יותר לארץ ביחס למסלול הרגיל שלהם, וזה מרע עם צפון הארץ ומיטיב עם דרומה. אחד האירועים הבולטים ביותר שבהם ראינו את ההשפעה הזאת, היה בשנה שעברה כשהיה אירוע שלג גדול וכבד ביהודה ושומרון, בעוד כמויות השלג והמשקעים בגולן ובגליל הצפוני היו נמוכות יותר". כמו כן, הסביר ד"ר זיו שתופעה של "התפשטות מדבריות צפונה", היא זו שמביאה גם הפסקות יבשות במהלך העונות הגשומות. "אנחנו רואים התפשטות של המדבריות העולמיות לכיוון צפון", הסביר. "התופעה שאנחנו רואים שבוע – שבועיים של ימים יפים בעיצומו של החורף, הם תולדה של התפשטות המדבר".

פרופסור משה גופן ממכון מיג"ל (מרכז ידע גליל), שחוקר את הכנרת ואת עמק החולה כבר למעלה מ 40 שנה ושימש בעבר גם כמנהל המעבדה לחקר הכנרת, סיפר כי אי-תחלופת המים בכנרת מהווה בעיה גדולה כשלעצמה, משום שהדבר פוגע באיכות המים. "הכניסה של המים לימה תפחת בגלל הירידה ההולכת וגוברת בכמות המשקעים באזור, ואי-תחלופת המים עלולה להעלות את כמות החומר האורגני שיש במים, שמרע את איכות המים", הסביר. עם זאת, חשוב לציין כי לישראל לא תהיה בעיה של אספקת מי שתייה בגלל מפעלי ההטפלה שכבר היום מספקים כ-50% ממים אלה אל משקי הבית.

ברשות המים מחזקים את הטענה ואומרים כי כניסות ויציאות נמוכות מהכנרת יביאו לעלייה במליחות של מי האגם ולעלייה בפריחת אצות כחוליות המפרישות רעלים למים. "ככל שכמות המים תקטן, כך רמת המלחים, ובהם הכלורידים, תעלה", אמר פרופסור חסן עזייזה, ראש החוג למדעי הסביבה במכללה האקדמית תל-חי. "ואז, במקום שיהיו לנו מים מתוקים בכנרת, יהיו לנו מים מלוחים. זה לא יגיע לרמה שיהיה צורך להתפיל את המים, אבל הם לא יהיו באיכות טובה לשתייה ולכן יהיה צורך לטפל בהם בצורה אינטנסיבית יותר כדי להכשיר אותם לכך".

מרשות המים נמסר כי הם בוחנים כעת אפשרויות שונות על מנת לענות על הצורך שנוצר, וכי הדברים יידונו בוועדת התפעול של רשות המים.

לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.com