מה הורג את הומר סימפסון?

מאת מוטי גל

כבד לסחוב אותה. קשה לשרוך איתה נעליים. היא הולכת לפני בעליה לכל מקום. נא להכיר: הכרס, ידידתו הטובה ביותר של הומר סימפסון, מאיימת על האנושות. בניגוד לאידיאל היופי הרנסאנסי, עוד ועוד הוכחות מגלות: ההשמנה קטלנית, אף יותר משחשבתם.

על פי מחקרים, 23 אחוז מתושבי ארה"ב סובלים מעודף משקל המוגדר מסוכן. גם בארץ הולך וגובר אחוז האזרחים הסובלים מהשמנה. המסע הקטלני מתחיל עם לידתנו. כבר אז מתחילים להיווצר על גבי השכבה הפנימית של כלי הדם רבדי כולסטרול, שומן ושאר מרעין המאיימים, כשהם בכמויות עודפות, לחסום את כלי הדם. התוצאה: התקף לב, שבץ מוחי, תסחיף ריאתי, כולם עלולים לגרום למוות. סיכוייו של אדם, שמשקלו גבוה ב-40 אחוזים מהמשקל הרצוי, למות ממחלת עורקים – מוכפלים.

בעיה אחרת הקשורה בהשמנה היא מחלת הסוכרת. מי שמשקלו עולה ב-30 אחוזים על המשקל הרצוי, סיכוייו לחלות במחלה משולשים. סוכרת, לידיעתכם, עשויה לגרום לתחושות חולשה, איבוד הכרה, עיוורון ונמק בגפיים התחתונות שעלול להביא לכריתתן.

למרות כל הדיאטות, ישנם בינינו כאלו שלא משנה מה יאכלו, יישארו רזים לנצח. אחרים עולים שלושה ק"ג מביס קטן בתפוח. התשובה להבדלים אלו אינה פשוטה. ללא ספק, תורשה מהווה תרומה ניכרת לכמות תאי השומן שבגופנו. לאחרונה אף נמצא כי מרכז הרעב במוח מווסת באמצעות הורמון בשם לפטין, שריכוזו קשור גם הוא לאלמנטים תורשתיים. מאז שוקדים חוקרים ברחבי העולם במציאת תרופת פלא שתאפשר לנו לשלוט בתחושת הרעב. עם זאת, הפתרון עדיין רחוק.

כל כך הרבה דיאטות עברו על העולם, אבל הכרס מסרבת להיעלם. פתרונות בזק באמצעות אבקות או כמוסות הוכחו פעם אחר פעם כמטעות. גם אם המשקל יורד במהירות, הוא חוזר באותה מהירות אם אין שינוי בהרגלי התזונה. המסת שומנים באמצעות לייזר נכשלה אף היא: התהליך מלווה בכאבי תופת שנמשכים שבועות, מותיר צלקות וסימני דימום תת עורי ומעוות את הגוף. בנוסף לכל הצרות, אם המנותח לא יקפיד על דיאטה מתאימה כל חייו, ישובו המשמנים ועוד בצורה לא סימטרית.

הדיעה הרווחת כיום היא כי ההצהרה "מיום ראשון נתחיל דיאטה" - סופה בכישלון. שינוי בהרגלי התזונה, ללא הכרזות דרמטיות, הוא דווקא מה שעשוי לסייע. אין סיבה לוותר על תענוגות החיים. מותר להנות מסטייק עסיסי ועוגת ריבת חלב. צריך רק ללכת בעקבות עצתם של היוונים העתיקים: "דע את המידה".