אז מה היה לנו שם? נאום הצ'חצ'חים של דודו טופז, תיקי דיין והאספסוף מהשוק, נתן זך והמזרחים שבאו מהמערות, עמוס עוז והציבור שלא קורא ספרים, זאב שטרנהל - שניסה לפני כמה ימים להסביר למזרחים למי הם צריכים להצביע - פרשת אלי אוחנה שהוקע מהבית היהודי, ועכשיו, יאיר גרבוז.
בבחירות הללו, שבהן הקול המזרחי נשמע חזק יותר מאי-פעם, בא "נאום הקומץ" והרים להנחתה מימין. זה רק עניין של זמן עד שדרעי או ביבי, בצדק מבחינתם, יספקו שידור חוזר של נאום בגין, ראש הממשלה לשעבר, שבימים אלו הפך פופולרי מתמיד.
בעוד שנאומו של דודו טופז נישא בתחילת שנות ה-80, הרי שיאיר גרבוז חי ופועל בשנת 2015. באוויר נישאות סיסמאות של רב-תרבותיות, פלורליזם וכדומה. אבל אצלו, ואצל חבר מרעיו, הזמן עצר מלכת. המדינה, לתפיסתם, עדיין "שלהם". אצלם, מפא"י עדיין שולטת, ומכתיבה את סדר היום התרבותי, בעוד שגורמים ברבריים מנסים להשתלט עליה. ומה נותר להם? לצעוק גוועלד.
לצורך התרגיל המחשבתי, נחליף לרגע את מטבע הלשון "מנשקי הקמעות והמשתטחים על הקברים" במלים "נשים", "ערבים", או "אתיופים". האם גם אז הקהל העצום שבא לכיכר היה שותק או לא שם לב, או שמא היה מזכה את המוכיח בשער בקריאות בוז?
נימוקיו של גרבוז, המסרב להתנצל, אינם מחזיקים מים. עיון בדבריו, כפי שתועדו שחור על גבי לבן, מוכיח זאת בפשטות. לא, דבריו לא היו מכוונים לשלטון, אלא לחלקים בעם אותם הוא כינה אספסוף. וכן, הוא אכן שם בשורה אחת את המטרידים המיניים, את האנסים, את אנשי "כהנא חי" ותג מחיר, את השוטרים שסרחו ואת המושחתים למיניהם, יחד עם אנשים שתרבותם כוללת קמעות והשתטחות על קברי צדיקים.
לכל הטורים של ד"ר עמירן בוואלה דעות
נאומו לא הבחין ביניהם. לא צריך להיות מומחה לרטוריקה כדי להבין את הגזירה השווה בדבריו בין כל הקבוצות שציין. אלה גם אלה, פושעים. גם טענתו כי דבריו מנוצלים לצרכי תעמולה פוליטית של הימין, נגועים בצביעות. נכון, אפליית המזרחים אינה נחלת השמאל בלבד, אך נאומו של גרבוז לא נישא בחלל ריק, כי אם בקונסטלציה של הפגנת שמאל. נאומו, לפיכך, היה נאום פוליטי לכל דבר ועניין, והוא עלה לבמה כאחד מנציגיו של השמאל. מגוחך, אם כן, להיות שותף לאירוע פוליטי ואחר כך לטעון לפוליטיזציה.
הטיעון הכושל ביותר של גרבוז היה הטיעון שהוא מטיף בשם הרציונאליות. היה זה הוגה הדעות הגרמני פרידריך ניטשה ששם ללעג את תלותה של החברה המודרנית בחשיבה הרציונאלית. הרציונאליות, טען ניטשה, אינה שונה מכל עבודת אלילים ומכל ניסיון נואש של בני האדם להיאחז באמיתות ובאמונות, על מנת להתמודד עם המבנה הכאוטי של העולם.
צריך להבהיר ולחדד: יאיר גרבוז עצמו אינו העניין. אינני בטוחה שמישהו מתחת לגיל 30 בכלל שמע עליו. אבל הלך המחשבה שלו וחוסר ההבנה שלו את המציאות החברתית בישראל חושפים בעיה של דור שלם, שלמרבה הצער שולט בחלק מהמוסדות התרבותיים והאינטלקטואליים במדינה.
זך, גרבוז, עוז ושטרנהל היקרים: סבי, שעלה מעיראק בשנות החמישים, היה נוהג לשבת במעברה, ובעודו מתגעגע לארץ מולדתו היה נוהג לגלגל סיבחה (שרשרת חרוזים לתפארת שמו של האל). ואני, נכדתו אפילו לאחר שסיימתי דוקטורט בהצטיינות באוניברסיטה העברית ופוסט דוקטורט באוניברסיטת ברקלי - ממשיכה לירוק כשאני רואה חתול שחור, ולפעמים מאמינה בעין הרע. ולא, זה לא הופך אותי לאספסוף. כדאי שתתרגלו: יש כיום אליטות חדשות, והן הולכות ומשתלטות על המדינה.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.