פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרחם כמשל לשחרור האישה

      בדיוק כפי שהקומביין לא שיחרר את העבדים, כך הרחם המלאכותי לא יעניק חירות לאישה. הטכנולוגיה כבר מעבר לפינה, ועכשיו תורנו להחליט באיזה דרך ואופן אנחנו מוכנות לאמץ אותה

      השבוע צוין יום האישה הבינלאומי. הזירה הציבורית נוהגת, בדרך כלל, לעסוק ביום זה בהשתתפות נשים בשוק העבודה, בפערי שכר בין גברים לנשים, בנשים הבכירות במשק הישראלי ועוד. אין ספק שהעובדה הביולוגית, שנשים הן אלו שנושאות את ההיריון, משפיעה באופן דרמטי על הנתונים ועל הסטטיסטיקות לגבי נשים בשוק העבודה. עם זאת, גם אלה עשויים להשתנות, כבר בעתיד הלא-רחוק, בשל השינויים בתחום טכנולוגיות הפריון.

      המדע בתחום פריון האישה מתקדם בצעדי ענק. מי היה מאמין לפני חמישים שנים שניתן יהיה להפרות זרע וביצית מחוץ לגוף האישה, במבחנה. יתרה מכך, הפיתוחים בתחום הפריון מורים על כך שלא רחוק היום, שבו לנשים תהיה אפשרות להשתחרר מהצורך הביולוגי לשאת היריון: זה יקרה כאשר הטכנולוגיה, באמצעות רחם מלאכותי, תוכל לשמש תחליף מלא לרחם אנושי. לכאורה, השלכותיה של טכנולוגיה שכזו תעלה אפילו על המצאת הגלולה למניעת היריון, או לחלופין על המצאת הגלגל. אלא שאם נבחן את כל אחת מן ההמצאות האדירות הללו, נגלה שהן לא באמת הביאו לשינוי המיוחל במעמד המגדרי והגזעי.

      המצאת הגלגל היא אחת מההמצאות הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר בתולדות האנושות, וכזו שהעניקה לנו ניידות ממקום למקום - הבסיס לראשיתה של המהפכה התעשייתית; המצאת הגלולה שיחררה את האישה מנטל ההולדה הבלתי-מבוקרת. המצאת הרחם המלאכותי תשחרר את האישה מנשיאת העובר ברחמה, תטרוף את כל הקלפים, ותשחרר את האישה מההכרח הביולוגי המולד.

      נשמע כמו מדע בידיוני? לא ממש, מדענים בכל העולם עובדים על פיתוחים בתחום, ובעוד זמן קצר, תתרחש גם פריצת הדרך הטכנולוגית האדירה הזאת. ואולם, כשם שהקומביין לא שיחרר את העבדים השחורים באמריקה, כך אין לצפות שהמצאת הרחם המלאכותי תביא לשחרור האישה. כדי שזה יקרה דרוש שינוי הרבה יותר גדול.

      קומביין חורש שדה חיטה בקיבוץ בארי – 2008 (GettyImages)
      קומביין חורש שדה בקיבוץ בארי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      השינוי הראשון שצריך להתרחש הוא שינוי תודעתי, כזה שאינו עוסק בחדשנות טכנולוגית, אלא זה המבדיל בין אדם למכונה, ושעשוי להפוך למציאות רק כאשר החברה האנושית תהיה ערוכה לקבלו. פריצות דרך מדעיות משמעותיות, כאלה ששינו את אורחות החיים שלנו, לעולם הלכו יד ביד עם שינוי תודעתי. תארו לעצמכם מצב שבו בבנקי הזרע והביציות יוצעו למכירה גמטות (תאי רבייה) מהן ניתן יהיה ליצור ילדים. או אז, ייוולדו ילדים בדרך חוץ גופית ללא מגע אדם. אפשרות זו תבטל לחלוטין את חשיבות השאלה אם האדם המוליד את ילדיו חי בזוגיות, או אם נושא המטען הגנטי הוא ההורה המגדל.

      ומה באשר לתרומתן של הנשים כנושאות ההיריון? גם לכך לא תהיה חשיבות. בעתיד, כאשר הטכנולוגיה "תשחרר" את הנשים מההיריון, היא תשחרר אותן לא רק מהחיסרון הכרוך בנשיאת ההיריון, אלא גם מהיתרון הכרוך בנשיאתו. אפשר אפוא לומר שבין "השחרור" מההיריון ונשיאת העובר, לבין שחרור האישה, אין ולא כלום. להיפך: נשים, על אף היתרון שהיה שמור רק להן, עשויות למצוא את עצמן בעתיד בלתי-נחוצות. אם בעבר הייתה האישה הגורם המשמעותי ביותר להולדת ילדים, הרי שבעתיד, עם אובדן החשיבות הזו, עשוי מעמד האישה להישחק אף יותר, וזה עוד לפני שבחנו את השימוש לרעה שניתן לעשות בסוג כזה של טכנולוגיה.

      כחסידה גדולה של עולם המדע, ובפרט של טכנולוגיות הפריון, אינני מבקשת לתקוף סוג כזה של אבולוציה טכנולוגית שעשויה להביא מזור למיליוני נשים שאינן מצליחות להרות בצורה טבעית. אני רק מבקשת את ערנותן של הנשים. התפתחויות טכנולוגיות, פורצות דרך ככל שיהיו, אינן משחררות אותנו מהמשך המאבק החברתי. עם זאת, הן מחייבות אותנו להתייחסויות נוספות, כבדות משקל ומשמעות, הן לתא המשפחתי האישי שלנו והן עלינו כחברה. הטכנולוגיה כבר מעבר לפינה, עכשיו תורנו הנשים להחליט באיזה דרך ואופן אנחנו מוכנות לאמץ אותה.

      עו"ד אירית רוזנבלום היא מייסדת ומנכ"לית ארגון "משפחה חדשה", ומומחית לדיני משפחה ופריון.

      לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.