בטקס הדלקת המשואות שיתקיים השנה לרגל יום העצמאות ה-67 למדינת ישראל, נבחרו 14 מדליקי משואות מתוכם ארבעה ממוצא מזרחי: הזמר אביהו מדינה, איש העסקים רמי לוי, המהנדס רפי מהודר והיזמית אור אסולין, תלמיד תיכון מעכו. מדובר בשיפור בהרכב העדתי של הרשימה לאחר שבשנתיים האחרונות אחוז הייצוג המזרחי עמד על 25%, וב-2012 לא הייתה כלל נציגות של מיעוטים בהרכב מדליקי המשואות.
את האוכלוסייה הערבית בישראל, שמונה 1.7 מיליון בני אדם, נבחרה לייצג לוסי אהריש, ואילו לשאר המגזרים שמהווים נתח קטן יותר מהאוכלוסייה, אין נציגות כלל בטקס היוקרתי.
מדליקי המשואות
שרת התרבות לימור לבנת קיבלה ביום חמישי האחרון לידיה את רשימת המועמדים הסופית, לאחר שוועדה ציבורית דנה בה בחודשים האחרונים. יו"ר הוועדה, יצחק זוננשטיין, סיפר בשיחה עם וואלה חדשות על הקשיים שעלו ביצירת ההרכב שאמור להוות את מפגן הגאווה של החברה הישראלית. "קיבלנו כמאה הצעות מאזרחים, אבל גם חברי הוועדה העלו שמות", סיפר. "לא זכור לי שהועלו שמות של בני הקהילה האתיופית. זו עבודה סיזיפית של תחקיר ובדיקה הרשימה צריכה להיות מורכבת מנציגות לפריפריה, לדור הצעיר, למגזר שאינו יהודי ולאנשים שיש להם קשר לניצולי שואה. אנחנו גם מקפידים על שילוב דתיים וחילונים, אבל לא מסתכלים על פסיפס אנושי של שנים קודמות".
לדברי זוננשטיין, הוועדה קידמה השנה שוויון מגדרי, והעניקה את המועמדות לשבע נשים ולשבעה גברים. "ההקפדה שלנו תאמה את רוח המפקד", סיפר והתייחס ללימור לבנת, שבשנה שעברה קבעה כי רק נשים ידליקו משואות בטקס לשם קידום נשים בחברה. לגבי מיעוטים ואוכלוסיות נוספות, אמר: "אני לא עוסק בספירת מזרחים. אולי אין פה שוויון, אבל נתנו ביטוי לפסיפס האנושי בישראל. כל אחד מהמועמדים חייב להשתלב באופן מושלם בתיאור 'ישראלים פורצי דרך'".
זוננשטיין הוסיף כי במהלך בחירה הטרוגנית, הפחד מביקורת ציבורית מביא לכך שמועמדים מגיעים אחד על חשבון השני. "עשרות מועמדים ראויים עמדו בפנינו", סיפר. "זה שנבחר א' ולא ב', זה לא בגלל שאינו ראוי, וזה מה שהיה קשה. אתה רגיל כל היום לקרוא ולשמוע על אנשים חיוביים ופתאום אתה יושב ואומר שלכל אחד מהם מגיעה הצדעה בפני עצמו, אבל חייבים לבחור".
צוות הוועדה הציבורית החל עבודתו במקביל לעבודתן של ועדות פרס ישראל. הסערה הציבורית שהתחוללה סביב פרישתם של חלק מהשופטים וכן התערבות משרד ראש הממשלה בבחירת השופטים על רקע דעותיהם הפוליטיות, אינן משפיעות על הוועדה, לדברי זוננשטיין, זאת למרות שבין חברי הוועדה הציבורית יש נציגות למשרד רה"מ. זוננשטיין מבטל את ההקבלה ומבהיר כי דעותיהם הפוליטיות הן של השופטים והן של המדליקים לא נבדקו. "לא היה שוני השנה מתהליך של שנה שעברה. אבל זה לא שאנחנו לא קוראים עיתונים ומודעים לתודעה הציבורית סביב פרס ישראל", אמר. "הקפדנו שזה לא ישפיע על התהליך, נכנסנו לעובי הקורה בנוגע למה המועמד פרץ דרך, כדי שכשאדם יעמוד וידליק את המשואה, כולם יוכלו ללמוד ממנו".
"מיעוט המועמדים המזרחים אינו מקרי"
ד"ר גלית שאול, מנכ"לית המרכז לקידום מעמד האישה, הייתה חברה גם היא בוועדה, והביעה את שביעות רצונה מהתוצאות בתחום מעמד האישה. "מחצית מהמדליקות הן נשים, וזו התקדמות גדולה מאד", אמרה, והתייחסה גם למיעוט המזרחיים ברשימה. "אני מאמינה בהעדפה מתקנת והיה לנו מאד חשוב לתת נציגות בנושאים האלו, ומספר יפה של מועמדים הגיעו לקו הסיום, אבל מיעוט המועמדים אינו מקרי. האפליה ארוכת השנים בחברה שחוו המזרחים בישראל מתבטאת במיעוט האנשים בפרס, כי כשאת נותנת פרסים על הישגים את מודדת את מה שיש בחברה. כשבוחנים את השנים האחרונות, הייצוג המזרחי קטן כי הם לא זכו לבולטות במהלך השנים".
עם זאת, היא הוסיפה כי "יש פה תהליך של השתפרות". לדבריה, "ארבעה מזרחים זה גבוה יותר מהרבה פרסים שחולקו בישראל. הפרס הביא גם אנשים מהפריפריה, אנשים שהתחילו מנקודה מאד נמוכה. הוועדה הייתה מאד מגוונת ועשתה עבודה מרשימה".
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com